הכול על דלקות מפרקים וכאבי מפרקים

רופאי המשפחה שומעים תלונות רבות על כאבי ​​פרקים, ובמיוחד בחורף. הסיבות לכאבים האלה מרובות ויכולות להיות קשורות למחלות של המפרק עצמו או למחלות מחוץ למפרק. שיחה עם רופא המשפחה ובדיקה גופנית הם תחילת הדרך לטיפול בבעיה שעלולה להיות דלקת מפרקים.

ביחידה לראומטולוגיה בבית החולים בילינסון במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית, נפתחה מרפאה לאבחון ולגילוי מוקדם של דלקות מפרקים. המרפאה, היחידה מסוגה בישראל, היא "מסלול מהיר" לחולים המגיעים לרופאי המשפחה כשהם סובלים מתסמינים המאפיינים דלקת מפרקים וכאבי מפרקים. כדי להתייעל ולהחיש תהליכים, הכינו רופאי המשפחה של הכללית טופס מיוחד שבו הם ממלאים את התסמינים ואת האבחנות ושולחים אותו למרפאה לאבחון ולגילוי מוקדם בבילינסון. בהתאם להערכות אלה, מזומנים החולים לטיפול במרפאה. ניתן להתקבל למרפאה באמצעות הפניה של רופא משפחה.

ד"ר יאיר מולד, מנהל היחידה לראומטולוגיה בבילינסון, אומר, ש"כיום ניתן לטפל ביעילות בחלק ניכר ממחלות המפרקים, ולכן ישנה חשיבות לאבחון המוקדם של המחלה". לדבריו, המרפאה בבילינסון הוקמה כדי להחיש את תהליך האבחון של המחלה ובכך לסייע במתן טיפול יעיל ובמניעת נזק בלתי הפיך לחולים הסובלים ממחלות מפרקים ומכאבי מפרקים.

ממה נובעים הכאבים במחלות הפרקים?

הכאבים יכולים להיגרם מתהליכים ניווניים במפרק או מתהליכים דלקתיים בו.

תהליך ניווני: גורם עם הזמן לשחיקת הסחוס שנמצא בתוך המפרק וכתוצאה מכך להרס המפרק עצמו. לפעמים נאגר נוזל בתוך המפרק ונוצרת נפיחות.

תהליך דלקתי: נגרם לאחר נדידה של תאי דלקת לתוך המפרק. התהליך הדלקתי יכול להיות זיהומי, כאשר חיידקים חודרים לתוך המפרק וגורמים לתגובה דלקתית, או שהוא יכול להיות תגובתי למחלות אחרות לא זיהומיות.

תהליך שאינו מפרקי: כל כאב שנגרם באזור הסמוך למפרק יכול להקרין למפרק ולגרום כאבי מפרקים, לדוגמה, דלקת בגיד.

המחלות והתופעות

אלו מחלות גורמות להופעת כאבי מפרקים?

1. אוסטאוארטרוזיס.

נקראת בטעות גם אוסטאוארטריטיס (המינוח איטיס מציין  בלועזית דלקת, ולכן זו טעות - המחלה אינה דלקתית). אוסטאוארטריטיס היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבי המפרקים. המחלה פוגעת בסחוסים של המפרקים, אך היא עצמה איננה דלקת מפרקים קלאסית.

מאפיינים: המחלה נובעת מהרס של הסחוס עם השנים, מעוותת את צורת המפרק וכתוצאה מכך גורמת כאבים ובהמשך גם מביאה לירידה בתפקוד המפרק. הכאב מוחמר בתנועה נושאת משקל כמו הליכה ועלייה במדרגות. עם הזמן נוצרות גבשושיות בעצמות המפרק הקרויות אוסטאופיטים. לאחר פעילות מאומצת יש כאבים במפרק בלילה. לפעמים נוצרת נפיחות במפרק, וכאשר נשים עליו יד בזמן תנועה, נרגיש קריפיטציות. ככל שהמחלה מתקדמת, יש פגיעה בתנועתיות המפרק ובציר שלו. המפרקים שנפגעים בשכיחות גבוהה הם הברכיים, הירכיים, הפרקים הקיצוניים באצבעות הידיים, בסיס האגודל בכף היד והחוליות המתניות והצוואריות. באצבעות הידיים נוצרות עם הזמן גבשושיות תת-עוריות.

הטיפול: כדי להפחית את הפגיעה במפרקים נושאי המשקל (ירכיים וברכיים) מומלץ להוריד משקל כאשר יש משקל עודף. פעילות גופנית סדירה מאוד עוזרת (הליכה או שחייה חצי שעה שלוש פעמים בשבוע).

אם יש כאבים, אפשר ליטול כדור משכך כאבים חצי שעה לפני הפעילות. חשוב להקפיד על מתיחת השריר ולשמור על טווח התנועות המלא של המפרק. אם מופיעים כאבים לאחר הפעילות, אפשר לשים קומפרסים חמים על המפרק הכואב. עיקר הטיפול מתבסס על שיכוך כאבים. עדיף להשתמש בתרופות שאינן מסוג NSAID’S, שיעילות כאשר יש מרכיב דלקתי במחלה. אקמול או אלגוליזין עדיפות בעיקר בגלל תופעות הלוואי של ארטופן, וולטרן ונקסין: גירוי רירית הקיבה, פגיעה בכליות ועלייה בלחץ הדם בתרופות מהדור החדש (סלקוקס, ארקוקסיה, אטופן). אם סובלים מכאב בלתי נסבל ומפגיעה ניכרת בתנועתיות המפרק, אפשר לשקול ניתוח. מחקרים הראו כי יש הטבה קטנה הודות לשימוש ממושך בתוספי מזון המכילים גלוקוזאמין.

2. ארטריטיס ראומטית.

ארטריטיס ראומטית היא דלקת מפרקים הפוגעת ברקמת החיבור ונחשבת למחלה אוטו-אימונית שבה הגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו. במקרה הזה, הנוגדנים פועלים נגד הקרום העוטף את המפרק מבפנים. מדובר במחלה כרונית הנמשכת על פני שנים. יש לה עליות ומורדות, החמרות ותקופות של החלמה. נפגעים כמה מפרקים באופן סימטרי. נשים נוטות יותר לחלות במחלה בהשוואה לגברים.

מאפיינים: פגיעות וכאבים בשורשי כפות הידיים, בפרקי האצבעות הקרובים לשורש כף היד, במרפקים, בירכיים, בברכיים ובקרסוליים. מאפיין שכיח של המחלה הוא קישיון בוקר: כשקמים לאחר השינה קשה להניע את המפרקים במשך חצי שעה או יותר. תופעה נוספת שקיימת אצל חלק מהחולים: גבשושיות תת-עוריות. לאחר הרבה שנים יכולים להופיע עיוותים במפרקים הנגועים הנראים לעין. בבדיקות דם ישנם סימנים התומכים באבחנה, ובהם: רמה גבוהה של נוגדן הקרוי פקטור-ראומטואידי ושקיעת הדם מוחשת. בצילום של המפרק המודלק ניתן לראות הרס של העצמות הסמוכות למפרק.

הטיפול: תלוי בחומרת המחלה וכולל - במצבים הקלים - תרופות נוגדות דלקת ממשפחת ה־NSAID’S. במקרים יותר קשים מטפלים בסטרואידים ובתרופות נוספות המדכאות את המערכת החיסונית.

3. זאבת (לופוס).

מחלה אוטו־אימונית הפוגעת ברקמת החיבור. החולים הם בעיקר נשים צעירות. אחד הביטויים של המחלה הוא דלקת מפרקים.

הסימנים: נוסף על כאבי מפרקים גורמת המחלה גם לתסמינים רבים נוספים: הופעת  פריחה דמוית פרפר בפנים, כיבים בפה, הפרעות בדם (אנמיה, ירידה במספר הטסיות, ירידה במספר תאי הדם הלבנים), רגישות של העור לשמש ופריחה אופיינית, דלקות פנימיות בגוף כמו דלקת של קרום הריאה או הלב, פגיעה בכליות, תלונות פסיכיאטריות שונות (הנובעות ככל הנראה מדלקת בכלי דם קטנים במוח) וכאבי מפרקים. גם במקרה הזה כאבי המפרקים הם סימטריים, אבל  אינם גורמים לאורך זמן לעיוותים קבועים בצורת המפרק. בבדיקות דם אפשר למצוא נוגדנים מיוחדים שרמתם עולה.

הטיפול: תרופות נוגדות דלקת ממשפחת ה־NSAID’S ותרופות נוספות המדכאות את המערכת החיסונית.

4. סקלר ודרמה.

המחלה מתחילה לרוב בכאבי מפרקים בידיים. המחלה פוגעת ברקמת החיבור והיא אוטו-אימונית. גם במקרה הזה המחלה נפוצה יותר בקרב נשים. אחד הביטויים למחלה הוא דלקת מפרקים.

הסימנים: חודשים לאחר כאבי המפרקים מתחילה התעבות של העור - התסמין העיקרי של המחלה. ההתעבות בעור גורמת גם למתיחה של הפנים ושל שאר חלקי הגוף. אצל חלק מהחולים נפגעים גם האיברים הפנימיים בגוף. כך, למשל, יכולה להיפגע התנועתיות של הוושט, וכתוצאה מכך יהיו כאבים ואי-נוחות בזמן האוכל. יכולים להופיע על פני האצבעות הסתיידויות לבנות מתחת לעור.

בזמן חשיפה לקור עלולות האצבעות לשנות את צבען ללבן ולכחול, ובמקרים קיצוניים עלול להיווצר אפילו נמק בקצות האצבעות, ונימי דם קטנים מתבלטים מעל פני העור.

הטיפול: גם במקרה הזה יש נוגדנים מיוחדים שניתן למצוא בבדיקת דם, ולכן הטיפול מכוון לשיפור התפקוד של מערכת החיסון.

5. ספונדיליטיס אנקילוזית.

מחלה ברקמת החיבור שפוגעת בבחורים צעירים. למחלה יש קשר תורשתי. הברכיים והירכיים נפגעות בשכיחות גבוהה, וכן שכיחה דלקת של האגן. גם זו נחשבת למח​לה של רקמת חיבור עם מנגנון אוטו-אימוני. אחד הביטויים של המחלה הוא הופעת ​דלקות מפרקים.

הטיפול: תרופות מסוג NSAID’S.

6. שיגדון (גאוט).

נגרמת בגלל משקעי חומצה אורית בתוך המפרק. לרוב מפרק אחד נגוע. אחד מהביטויים של המחלה הוא דלקת מפרקים.

מאפיינים: לעיתים קרובות הבוהן בכף הרגל נפגעת ראשונה (נקרא פודגרה). מפרקים נוספים שעלולים להיפגע: קרסוליים, ברכיים ומרפקים. הלוקים במחלה הם ברובם גברים מעל גיל 60. שכיח (אך לא תמיד) למצוא רמות גבוהות של חומצה אורית בדם. לפעמים יש גם פגיעה בכליות בשל משקעים של חומצה אורית.

 הטיפול: בהתקף החריף משתמשים בתרופות מסוג NSAID’S. לטיפול קבוע שימנע התקפים נוספים, אפשר ליטול תרופות המורידות את רמת החומצה האורית או קולכיצין.

7. קדחת השיגרון.

מופיעה לאחר דלקת גרון שהגורם לה הוא החיידק סטרפטוקוקוס. אם היא אינה מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה, עלולה להיגרם קדחת השיגרון. אחד הביטויים של המחלה הוא דלקת מפרקים.

מאפיינים: פריחה, כאבי מפרקים, תופעות נוירולוגיות ופגיעה בלב.

הטיפול: הטוב ביותר הוא למנוע את המחלה - לסיים את הטיפול האנטיביוטי בדלקות גרון חיידקיות.

מצבים דלקתיים שונים נוספים עלולים לגרום כאבי פרקים: צהבת נגיפית של הכבד, פסוריאזיס (מחלת עור), מחלות מעי דלקתיות, מחלות רקמת חיבור נוספות ומחלות זיהומיות כמו דלקת בקרום הפנימי של הלב (אנדוקרדיטיס).

כאבים ממחלות שאינן מפרקיות:

1. פולימיאלגיה ראומטיקה

המחלה מתפתחת במשך שבועות עד חודשים.

מאפיינים: כאבים ונוקשות בצוואר ובכתפיים ו/או בירכיים. הכאבים קשים במיוחד בקימה בבוקר ולאחר הפעלת השרירים. לרוב נפגעים אנשים בגיל מבוגר. גם במקרה הזה המנגנון הוא ככל הנראה אוטו-אימוני, והפגיעה היא בשרירים ולא במפרקים. לעיתים מתלווים למחלה הרגשה של תשישות, חום נמוך ואובדן משקל. אין חולשה של השרירים אלא רק כאבים. בבדיקות דם מגלים שקיעת דם מאוד מוחשת. לא מדובר במחלה דלקתית ולכן היא איננה דלקת מפרקים.

הטיפול: סטרואידים במינון בינוני-נמוך מחוללים פלאים.

2. פיברומיאלגיה.

סינדרום של נשים המתאר אוסף של תסמינים ללא הסבר ברור מהו התהליך המחולל. עד היום לא יודעים מהן הסיבות להופעת המחלה. פיברומיאלגיה​ אינה דלקת מפרקים, אך היא עלולה לגרום לכאבי מפרקים.

מאפיינים: עייפות במשך היום הנובעת משינה לא מרעננת בשל הכאבים, נוקשות של השרירים בבוקר עם החמרה אופיינית, על פי שינויי מזג האוויר ולאחר פעילות גופנית מאומצת. הכאבים מאוד כלליים, וקשה להצביע על מיקום מדויק, אך לפעמים מיוחסים לכאבי מפרקים, על אף שאין מחלה במפרקים.

בבדיקה גופנית יש כמה נקודות אופייניות בגב העליון ובצוואר שלחץ פיזי עליהן גורם כאבים. כל בדיקות הדם​ - כולל שקיעת דם ורמות של נוגדנים שונים - תקינות.