עם הקב"ה, באושר ובלי עוני: ראיון עם שי עמר

לא פשוט לעבור בגיל צעיר, 23, מאלמוניות מלאה, לחשיפה כלל ארצית. לא פשוט לייצר להיט, לזכות בפרס "נוצת הזהב" של אקו"ם כתגלית השנה, ואז לשקוע בתהומות הנשייה. חייו של שי עמר, כיום בן 34, נשוי ואב לשני ילדים, דומים יותר לרכבת הרים מאשר לנסיעה על כביש, אבל היום הוא כבר יודע שהרבה יותר קל לצלוח אותם כאשר האמונה נמצאת בתמונה. בראיון להידברות מספר עמר על ההצלחה העצומה לפני יותר מעשור, על השאלות שהתעוררו אצלו, ועל התשובות שהחל למצוא ביהדות – כבר בשיא ההצלחה.

שי עמר היה בן 23 כאשר פרץ מהשכונות של דרום תל אביב, אל התודעה הציבורית. הסינגל "באושר ובעוני" הפך להיות הלהיט המוביל בפלייליסטים של ערוצי הרדיו השונים. כמעט לא הייתה חתונה שהשיר הזה לא התנגן בה, לא היה מצעד ישראלי שבו הוא לא טיפס לאחד המקומות הראשונים, לא היה ילד שלא ידע לזמזם את המילים שהושמעו שוב ושוב מכל תחנה אפשרית, והכל נראה מבטיח מאוד. אלא שאז הוא נעלם. כל מאמציו לשחזר את הצלחת באושר ובעוני, לא העלו פרי, הדיסק השני שלו זכה להתעלמות, ושי עמר קיבל את אחד הטייטלים המטרידים בתעשייה - "זמר של להיט אחד".

לפני כחודש חזר שוב לתודעה הציבורית בעקבות אודישן בתוכנית הריאליטי המוזיקאלית "The Voice", כשכיפה מבצבצת מעל ראשו. את האודישן הוא לא עבר, אבל הכיפה עוררה לא מעט רעש בקרב המנטורים, שתהו מה הטריגר שגרם לה להופיע, אבל לא בדיוק השאירו לו זמן לענות. החלטנו לשאול אותו בעצמנו.

אביב גפן טען שהתשובה שלך צעד שנבע מהכישלון. "אבל כמעט, תסכימו איתי, אנחנו לא רואים אנשים מצליחים, שבוחרים באלוקים בשיא ההצלחה", הוא אמר. אם היה לך קצת יותר זמן להגיב לו - מה היית אומר לו?

"דווקא מולו היה לי יותר זמן. בפועל הוויכוח בינינו ארך כשבע דקות, אבל בתוכנית, עקב אילוצי הזמן, הציגו רק שתי דקות. אביב ניסה לצייר כאילו חזרה בתשובה נובעת מתוך מקום של כישלון.

אני ואביב מכירים לא מהיום, זה לא היה המפגש הראשון שלנו. ניסיתי להסביר לו שזה לא נכון, אבל לאביב יותר נח לא להאמין בזה. יותר קל לו להניח שחזרה בתשובה היא תהליך של בריחה, או תהליך פסיכולוגי שנולד מתוך משבר. מכל מקום, גם אם הוא לא מאמין לי, שיסתכל על אורי זוהר, שיסתכל על אביתר בנאי - את הסיפור שלהם הוא מכיר היטב. הם דוגמא לאנשים שחזרו בתשובה בשיא ההצלחה שלהם.

"אני עצמי יצאתי מורווח מכל הכיוונים, כי לא באתי לתוכנית כדי להתחרות בילדים בני שבע עשרה שמחפשים את הפריצה. באתי מהמקום שבו רציתי שיזהו את השינוי שעשיתי, שיזהו את הזמר החדש שאני. 40% רייטינג זה לא בא ברגל. רציתי את החשיפה החד פעמית הזו, שתסייע לי בהמשך עם הסינגל החדש. לא סתם בחרתי לבצע שיר של אהוד בנאי, מלבד העובדה שאני מאד מעריך אותו כאמן וכיוצר, מבחינה רוחנית הוא עבר תהליך דומה לשלי.

"בניגוד למה שאביב טען, התשובה שלי התחילה הרבה לפני הכישלון. להפך, היה זה בשיא ההצלחה. זו הייתה תקופה בה הייתי בגג העולם מבחינת חשיפה ואהדת קהל, מה שגם הפך אותה לתקופה מאד עמוסה של הופעות ונסיעות. לא הפסקתי לשאול את עצמי איפה אני בתוך הלחץ והבלבול הזה. המעבר הזה מהאולפן, מחדר היצירה, אל תוך ההמוניות והשוק התחרותי, הוא מעבר לא טבעי.

איך בדיוק התהליך הרוחני משנה את המוזיקה שלך?

"בואי נתחיל מזה שבצפת קלטתי שיש בכלל מושג שנקרא שיר. כל החיים שלי עשיתי מוזיקה, אבל דווקא בצפת מצאתי את עצמי חושב על המהות שלה, עד כמה מוזיקה יכולה להשפיע על אנשים, לגרום להם להגיע לאיזושהי תובנה בחיים, עד כמה לשירי קודש יש עוצמה. תוך כדי התהליך פתאום מצאתי את עצמי מלחין טקסטים של פסוקים. אני קורא פסוק, ופתאום יוצא לי לחן. באלבום השני יש טקסט שמבוסס על מילותיו של דוד המלך: הייתי כציפור בודד על גג - מילים מדהימות בעיניי, שם הוא מספר איך גם במקום הזה, שבו אתה מלך, אתה עדיין לבד זקוק לאלוקים. זו איזושהי אלגוריה לחיים שהיו לי, בהם הגעתי לפסגה מסוימת. כידוע, בפסגה אין הרבה מקום, וכשאתה מגיע לשם, אתה מרגיש מאד בודד. גם היום אני ממשיך ליצור מוזיקה, ועובד על אלבום קונספט ששואב מתוך המקורות".