האב תמה בפני בנו: לשֵם מה אתה אוסף כ"כ הרבה סוכריות?!

מעשה בילד שמגיע מידי שבת עם אביו לתפילת שחרית. בבית הכנסת הגדול בו הם מתפללים, כמעט בכל שבת עולה לתורה חתן או חתן בר-מצוה, והמנהג באותו מקום לזרוק על החתנים המון סוכריות. בשעת השלכת הסוכריות הילד עט על השלל במרץ, כך שבסיום התפילה שב לביתו עם שקית מלאה בסוכריות, ופעמים גם עם שתי שקיות...

באחת השבתות תמה האב בפני בנו: "הרי איני מרשה לך לאכול יותר מסוכרייה אחת, ואם כן לשם מה נחוצים לך כל כך הרבה סוכריות?". השיב הבן: "איני אוסף כדי לאכול, אני מנהל "עסק" של מכירת סוכריות בבית הספר... כל עשר סוכריות מהסוג הפשוט נמכרות בשני שקלים, היותר משובחות נמכרות בשלושה שקלים... בסייעתא דשמיא כבר הרווחתי מאות שקלים ממכירת הסוכריות".

האב העיר לבנו שיתכן ויש כאן שאלה הלכתית, כי כל כוונתו באיסוף הסוכריות היא למקח וממכר, שנאסר בשבת קודש.

באים האב ובנו ושואלים: "האם מותר לילד לאסוף סוכריות בשבת, כאשר מטרתו היא לעשות 'סחורה' בסוכריות בימות החול?"

נאמר בשו"ע (סי' ש"ו ס"א): "ממצוא חפצך (ישעיה נ"ח) - חפציך אסורים, אפילו בדבר שאינו עושה שום מלאכה, כגון שמעיין נכסיו לראות מה צריך למחר". וכתב המשנ"ב: איסור זה שייך דווקא במקום שניכר הדבר שעוסק בחפצי עסקו, כגון שעומד אצל שדהו הצריכה חרישה או קצירה וכיוצ"ב, שניכר שעומד שם כדי לעיין בצרכי נכסיו, אבל אם לא ניכר הדבר, הרי זה בכלל 'הרהור בעסקיו' שמותר בשבת קודש.

ובתשובת הרדב"ז (ב'-תר"צ) מבואר, שהקורא בספר כדי להגיהו, ואין רצונו לקרוא בו, הדבר אסור, משום 'ממצוא חפציך'. וביאר מרן הגרש"ז אויערבאך (הובא ב'מאור השבת'), שזהו דווקא כשניכר שקורא בספר רק כדי להגיהו.

וגם בשאלתנו – אמר מו"ר שליט"א – כשהילד אוסף את הסוכריות (ככל הילדים), אין ניכרות כלל כוונותיו ה'מסחריות', ולכן הדבר מותר!

אך עדיין יש לשאול: האם יש כאן חשש מצד איסור טרחה שלא לצורך השבת והכנה לימות החול, שכן הילד טורח באיסוף הסוכריות הרבות בשבת קודש, רק כדי לעשות בהן שימוש מסחרי בימות החול?

ונראה להשיב על פי המבואר בשו"ע (סי' שכ"א סעיף י"א), שמותר לאדם לשפוך מים על ירקות תלושים בשבת כדי שלא יכמושו (אפילו כאשר אין בכוונתו לאוכלן כעת), ומדוע אין בכך משום 'הכנה'? - ביאר בשו"ע הרב (ס"ו): "כיון שראויים הירקות היום לאכילת כל אדם, ממילא אינו ניכר כלל שטורח משבת לחול, כי שמא יאכלם היום". ואף בשאלתנו נוכל לומר, שאין ניכר שהילד טורח משבת לחול, כי ראויים הסוכריות לאוכלן בעצם יום השבת, על ידי חלוקתן לאחיו ואחיותיו, או לאורחים שיזדמנו לו ('הואיל ואי מקלעי ליה אורחים').

לסיכום: הילד רשאי לאסוף את הסוכריות בשבת קודש.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.