5 דקות תורה ביום: מי פטור מצום תשעה באב?

א. אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן וְכֵן אִשָּׁה מְנִיקָה - הַשָּׁנָה כֵּיוָן שֶׁהַצּוֹם דָּחוּי - מֵעִקַּר הַדִּין פְּטוּרוֹת מֵהַצּוֹם.

ב. בְּרִית שֶׁחָלָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב דָּחוּי (כְּמוֹ הַשָּׁנָה) - מֻתָּר לַאֲבִי הַבֵּן לַמּוֹהֵל וְלַסַּנְדָּק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה מֵהַשָּׁעָה 13:15 בַּצָּהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה וְלֶאֱכֹל.

ג. זְקֵנִים תְּשׁוּשֵׁי כֹּחַ בְּיוֹתֵר - פְּטוּרִים מֵהַצּוֹם. מִי שֶׁתָּקְפוּ אוֹתוֹ כְּאֵבִים עַזִּים בְּאֶמְצַע הַצּוֹם וְגָרְמוּ לוֹ לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מִבְּלִי יְכֹלֶת לָקוּם - נֶחְשָׁב כְּחוֹלֶה וּפָטוּר מֵהַצּוֹם.

ד. מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל בְּתִשְׁעָה בְּאָב כְּגוֹן חוֹלֶה וְכַדּוֹמֶה, - עָלָיו לְבָרֵךְ כָּרָגִיל עַל הָאֹכֶל גַּם בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְגַם בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְאִם אוֹכֵל לֶחֶם יִטּוֹל יָדַיִם כְּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין שׁוּם תּוֹסֶפֶת מְיֻחֶדֶת. וְהַשָּׁנָה שֶׁהַצּוֹם מַתְחִיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה לִפְנֵי שֶׁיֹּאכַל, וְיָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי הַבַּיִת יְדֵי חוֹבָה בְּהַבְדָּלָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם צָמִים. וּלְגַבֵּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן: אִם יֵשׁ שָׁם יֶלֶד קָטָן - יִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת מֵהַיַּיִן. וְאִם אֵין יֶלֶד - יִשְׁתֶּה הוּא מֵהַיַּיִן, וְאִם קָשֶׁה לוֹ לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה יָכוֹל לְהָקֵל רַק לִטְעֹם מְעַט.

ה. אָסוּר לְהִתְרַחֵץ בְּתִשְׁעָה בְּאָב - וְלֹא רַק לִרְחֹץ אֶת כָּל הַגּוּף אֶלָּא אֲפִילוּ רַק אֶת הַיָּדָיִם אוֹ הַפָּנִים אָסוּר. וְלָכֵן, בַּבֹּקֶר לֹא נוֹטְלִים יָדָיִם כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, אֶלָּא שׁוֹפְכִים מַיִם רַק עַל הָאֶצְבָּעוֹת (בְּלִי כַּף הַיָּד), וּמְנַגְּבִים. וּלְאַחַר הַנִּגּוּב יָכוֹל לְהַעֲבִיר אֶת הַיָּדָיִם הַלַּחוֹת עַל גַּבֵּי הָעֵינַיִם. צִחְצוּחַ שִׁנַּיִם - אָסוּר.

ו. אִסּוּר רְחִיצָה בְּט' בְּאָב הוּא דַּוְקָא בִּרְחִיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲנָאָה לָאָדָם, אַךְ רְחִיצָה לְשֵׁם הוֹרָדַת לִכְלוּךְ - מֻתֶּרֶת. וְלָכֵן, מֻתָּר לְאִשָּׁה לִרְחֹץ יְרָקוֹת לִפְנֵי הַבִּשּׁוּל אוֹ פֵּרוֹת לִפְנֵי שֶׁנּוֹתֶנֶת לִילָדֶיהָ, וְכֵן מֻתָּר לָהּ לִרְחֹץ אֶת יָדֶיהָ לְאַחַר שֶׁמַּחְלִיפָהּ לַתִּינוֹק. וְכַדּוֹמֶה.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ח', י' - יא')

"קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף, וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר (חָרוּץ - סוּג שֶׁל זָהָב יָקָר): כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ"

אִם יִפְנֶה אֵלֶיךָ אָדָם וְיֹאמַר לְךָ: מַה אַתָּה מַעֲדִיף שֶׁאֵתֶּן לְךָ: מוּסָר אוֹ כֶּסֶף? דָּעַת אוֹ זָהָב? חָכְמָה אוֹ פְּנִינִים? מַה תַעֲנֶה לוֹ? רֹב בְּנֵי הָאָדָם יַעֲדִיפוּ אֶת הַכֶּסֶף, הַזָּהָב וְהַפְּנִינִים... אֲבָל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר אַחֶרֶת - קְחוּ מוּסָרִי - וְאַל כָּסֶף!! וְדַעַת - מֵחָרוּץ נִבְחָר!! כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים!!

וּבֶאֱמֶת, מַדּוּעַ אָנוּ מַעֲדִיפִים אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב? לָמָּה אָנוּ לֹא מְבִינִים אֶת מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מֵבִין?! הַתְּשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה. כְּמוֹ שֶׁהַשִּׁכּוֹר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְלִיט לְהִגָּמֵל מִשִּׁכְרוּתוֹ בְּעוֹדוֹ תַּחַת הַשְׁפָּעַת הָאַלְכּוֹהוֹל - כָּךְ אֲנַחְנוּ, שֶׁכָּל הַיּוֹם עֲסוּקִים אֵיךְ לְהַשִּׂיג עוֹד וְעוֹד כֶּסֶף, נְכָסִים, בִּטָּחוֹן כַּלְכָּלִי, חֶסְכוֹנוֹת, עֲסָקִים וְכוּ' - לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין שֶׁהַחָכְמָה יוֹתֵר טוֹבָה מִכָּל הַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם. רַק כַּאֲשֶׁר הַשִּׁכּוֹר מִתְעוֹרֵר מִשִּׁכְרוּתוֹ וּמַרְאִים לוֹ בַּוִּידֵאוֹ אֶת מַה שֶׁעָשָׂה כְּשֶׁהָיָה שִׁכּוֹר - אָז הוּא מֵבִין וּמוֹדֶה: "אֵיזֶה טָעוּת עָשִׂיתִי! אֵיךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ בַּחַיִּים זֶה מַשְׁקֶה מְשַׁכֵּר.. אוֹי! מַה עִם חַיַּי?! אֲנִי חַיָּב לְהַפְסִיק עִם זֶה!"

כָּךְ אָדָם שֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵהָרִיצָה אַחֲרֵי הַכֶּסֶף, וּמַתְחִיל לִנְגּוֹעַ בְּחָכְמָה וּבְמוּסָר כְּמוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הוּא מַבְחִין בַּטָּעוּת. הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מִתְעוֹרְרִים אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וּפִתְאוֹם הָאָדָם קוֹלֵט שֶׁכָּל הָרִיצָה וְהַדְּאָגוֹת סְבִיב אִסּוּף הַשְּׁטָרוֹת וְהַפְקָדַת הַמְּזֻמָּנִים וּפִתּוּחַ הָעֲסָקִים וְכוּ' בְּעֶצֶם לֹא הוֹעִילָה לוֹ בִּמְאוּמָה לְחַיֵּי הַנֵּצַח שֶׁלְּפָנָיו. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁרַק הַחָכְמָה הִיא הִיא הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ וְקִיּוּמָהּ לְנֶצַח נְצָחִים - אֲבָל זֶה מְאֻחָר מִדַּי, כִּי רַק מִי שֶּׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת - יֹאכַל בְּשַׁבָּת. לָכֵן, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּאֲמִין וְשׁוֹמֵעַ לַחֲכָם מִכָּל אָדָם, וּמַשְׁקִיעַ אֶת מֵיטַב זְמַנּוֹ לִרְכִישַׁת חָכְמָה וּמוּסָר. אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא.