ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד: בואו לומר קדיש על תמרה גולדנר

תמרה גולדנר נפטרה לפני שש שנים, בת 59 במותה. היא חזרה מנתניה אל ביתה בכפר ידידיה, הלכה לנוח מעט ולא קמה. ככה, בפתאומיות. ממש כמו הצדיקים. יומיים אחרי תשעה באב, שבו נסעה לכותל, למרות הצום, לחלק ספרי תהילים, כי עם ישראל במצב שחייבים להתפלל עבורו. תמרה תמיד הייתה אומרת שצריך להתפלל לשם כמו עני העומד בפתח. הקדוש ברוך הוא לא חייב לנו כלום, הייתה אומרת ועושה. מהבוקר עד הערב, כל מה שהעסיק אותה זה לשמח ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא.

עוד מספר ימים, ביום שלישי, יום השנה שלה, ואין מניין שיבוא להגיד קדיש על קברה.

את תמרה הכרתי שנים מועטות לפני כן, מספרת חברתה. למרות גילה והחולי ממנו סבלה, היא הייתה אישה מלאת חיות ומרץ שהתאהבה בקדוש ברוך הוא ופעלה ללא ליאות כדי להפיץ את אורו בכל אזור מגוריה. כיום, במבט לאחור, זה כמעט בלתי נתפס איך אישה אחת יזמה כל כך הרבה פעולות, לגמרי לבדה, בלי שום תמיכה ועם הרבה קשיים, כדי להוציא לאור את ההשתוקקות לקדושה שבערה בה.

תמרה גולדנר

תמרה ערכה בביתה ערבים מגוונים לנשים, במאמצים עילאיים. היא נלחמה כדי שכל ערב ראש חודש תהיה סעודת ראש חודש בביתה. שתגענה נשים, וגם שמישהי תגיע לשמח, וכמובן שאת הסעודה היא מימנה מכיסה. היא ארגנה הפרשות חלה, כינסה אירועים בבית העם של כפר ידידיה, והביאה את מיס עולם לשעבר שהגיעה לספר את סיפור חזרתה בתשובה, ארגנה שיעורים לגברים ולנשים בנושאים שונים, עזרה בצדקה וחסד לכל נצרך, וכשהיו בדרום טילים ואזעקות היא פתחה את ביתה למשפחה עם שבעה ילדים. מה השאלה? אם אפשר היה, הייתה מכניסה את כל הדרום אליה הביתה. היא ארגנה ספרי תהילים משותפים בכותל למען עם ישראל, ולאחרונה אפילו נסעה בכפר ברכב עם רמקול שבישר את בוא השבת. וכל זה רק מעט מזער ממעשיה.

כמה תפילות תמרה התפללה בשביל עם ישראל. אחרי מותה, כשפתחו את המחברת שממנה הייתה מרבה להתפלל, מצאו תפילות מבהילות על עם ישראל והשכינה הקדושה. אפילו התפילות על מכריה, בעלה וילדיה תמיד התקשרו לריבונו של עולם ולגאולה השלמה של עם ישראל.

מדי שבוע תמרה הייתה מגיעה לבית הכנסת בכפר ושוטפת אותו עם הרבה מים, תוך שהיא מבקשת מהשם שישפוך רוח טהרה על עמו. השטיפה הייתה בשבילה ממש טקס מיוחד, כאילו עכשיו השם שומע טוב יותר את תפילותיה, ותוך כדי השטיפה הייתה מרבה בתפילות על עם ישראל, שהשם ירחם עלינו ושהגאולה כבר תגיע. כל הזמן הייתה תפילה אחת שגורה בפיה: שהקדוש ברוך הוא יראה את כבודו לכולם, ושכולם ירוצו אחריו. וכשאני הייתי אומרת לה, למה שיראה את כבודו? צריך לבקש שייתן אמונה, היא הייתה מסתכלת עלי ושותקת, כאילו יש משהו חשוב שאני לא מבינה.

והכל בשקט, בלי שאף אחד בכלל שם לב.

לקט הזמנות לאירועים שתמרה ארגנה

יום אחד, כשהיא החליטה שזהו, צריך ספר תורה חדש לכפר, היא לא היססה לכתת רגליה מבית לבית, ומה שהיא עברה אי אפשר לתאר. למרות שהיה לה את רוב הסכום, היה לה רצון לזכות את כולם, שלכולם יהיה חלק בספר התורה. ואחר כך, כשהספר היה מוכן, היא ארגנה הכנסת ספר תורה כמו חתונה ענקית, והייתה שם חגיגה גדולה. מי לא הגיע? גם הרב עמאר שליט"א, אז הרב הראשי, הגיע.

תמרה חייתה ככה, בינינו, ואנחנו בקטנותנו אפילו לא ידענו להעריך את גודל נשמתה.

"ורק האמונה שמה שהבורא עושה הכל לטובה מרגיע את הכאב של חסרונך".

תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.

האזכרה של תמרה גולדנר תיערך ביום שלישי הקרוב, י"ב מנחם אב, 28/7, בשעה 12:00, בבית העלמין של כפר ידידיה (סמוך לנתניה). בכניסה לכפר יש שלטים המכוונים לבית העלמין. בווייז הוא מופיע כ"בית קברות משותף קריית חיים".

בואו לעשות חסד של אמת ולהגיד קדיש על קברה.

תודה ותבורכו.