יש מישהו בחדר הבקרה: דבר תורה לפרשת דברים

"את לא מחכה שבעלך יבוא הביתה כדי שתוכלי להזיז את הספה ולנקות תחתיה?" שאלה השכנה את חברתה.

"מה פתאום?!" נדהמה בעלת הבית למשמע ההצעה. "כשהוא יושב עליה - זה הרבה יותר כבד..."

* * *

בתחילת הפרק השני בפרשתנו, מתארת התורה שעם ישראל הסתובבו סביב "הר שעיר" ימים רבים. עד שהקב"ה הורה למשה: "רב לכם סוב את ההר הזה, פנו לכם צפונה".

ראיתי רמז נפלא שיעניק לנו חיזוק והכוונה בעניין המאורעות הקורים בעולם, אלא שבכדי להבין אותו בלי לעצור באמצע הדברים, נשנה מדרכנו ונפתח מיד בסיפור שאחר כך יבאר לנו את עומקו של הפסוק.

את המשל הבא הביא המגיד מדובנא, רבי יעקב קראנץ, ברצותו להסביר את הפסוק שנאמר ב"מזמור שיר ליום השבת": "איש בער לא ידע, וכסיל לא יבין את זאת". מה ההבדל בין "בער" לבין "כסיל"?

במסגרת הסיור המודרך שנערך במפעל ענק ממדים וחדשני שנראה כנשאב מיקום דמיוני, הסתכלו המבקרים בעיניים משתאות על מכונות הענק שמצד אחד הכניסו לתוכן חומרי גלם בכמויות ענק וללא סדר. ומצד שני – לאחר שעברו מטרים רבים על גבי מסועים ומנופים מסוגים שונים כשבכל קטע במכונה הם מורכבים ללא מגע יד – יצאו מכוניות פאר הדורות ונוצצות.

בעלי המפעל שחשבו על הרעיון הגאוני בו חומרי גלם מוכנסים מצד אחד של המכונה ויוצאים מצדה השני כמכונית פאר הדורה, היו חכמים גם באספקט התיירותי: המפעל נבנה כך שסמוך לתקרה, לאורך כל המכונות, נבנה גשר תיירים רחב המספק מבט איכותי על כל חלקי המפעל והמכונות.

שערי המפעל היו פתוחים למבקרים ששילמו ממיטב כספם על הסיור המופלא, ולא מעט מהם התרשמו עד כדי שהמכונית הבאה שרכשו הייתה מן המפעל דווקא...

מטבע הדברים, בתקרת המפעל נותרו עדיין שרשראות ענק חשופות המחזיקות את המכונות, וגם חוטים וכבלי חשמל שירדו מן התקרה אל המכונות עצמן. באחד הסיורים הללו פנה אחד המבקרים אל המדריך שהסביר על אופי המכונות המצויות תחתיהם, ושאל: "החוט הזה בצבע ברונזה, לְמה בדיוק הוא משמש – לא הצלחתי להבין..."

המדריך התאמץ שלא לצחוק בפרצופו של המבקר, ורק שאל בתמימות מעושה: "את כל צורת ואופן פעילות המכונות במפעל - הצלחת להבין. את הסיבה למיקומו של כל חוט ובורג - הצלחת להבין. רק את שימושו של חוט הזה - לא הצלחת להבין?!"...

כך מבאר המגיד מדובנא את דברי הפסוק: "איש בער", יש מי שמודע לעובדה שהוא אינו חכם גדול ולכן הוא מוגדר - "לא יֵדע", לפחות יודע ומכיר שאינו מבין את מה שנשגב מבינתו. אבל "וכסיל", הגדרתו של הכסיל היא ש"לא יבין את זאת". הוא מצביע על פרט אחד מתוך מכלול ומערכת של מיליוני פריטים ורק את "זה" הוא עוד לא הצליח להבין...   

וכעת כמובן, נשוב לפסוק מן הפרשה, בו נראה בדרך רמז יסוד מופלא של ה"אמרי יהודה" מִבְּרֶעזַ'אן: "רב לכם סוב", פונה התורה ליהודי ומלמדת אותו – אל תחפש "סיבה" לכל דבר שקורה בעולם.

ומדוע באמת לא כדאי לחפש סיבות? כי על פי משלו של המגיד מדובנא נוכחנו לראות שאין תועלת בידיעת פרט אחד בודד מתוך מערכת אדירה. "את ההר הזה", אל תסתכל רק לסיבתו של הדבר שהינך מבקש להבין, כי הוא חלק ממכלול אדיר שברא הבורא מששת ימי הבריאה. הוא אינו ניתן להבנה בפני עצמו.

מסיים ה"אמרי יהודה" את הרמז: לאחר שהבהרנו שלא מומלץ לחפש סיבות, מה בכל זאת נוכל לומר לעצמנו? "פנו לכם צפוֹנה" – הבורא יתברך מנהל את העולם בדרך בה הוא חפץ, דעו שחשבונותיו של הבורא צפוּנים ומכוסים מאיתנו, וכך ברצונו שיתגלגלו הדברים. 

* * *

קשה לנו, כבני אדם, לקבל דברים ולעכל אותם ללא סיבה מספקת. אך כשמנסים לחפש סיבות לכל דבר, ולהבין "למה קרה כך?" ו"למה ההוא סובל, או ההוא מצליח?" המשא נהיה כבד יותר, כמו להזיז ספה שעליה יושב אדם.

כאשר יהודי שומע דבר תמוה שאינו מסתדר לו לפי הבנתו – בשונה מאותו מבקר שחפץ להבין תפקידו של חוט אחד מתוך מערכת אדירה – הרי הוא מצביע כלפי מעלה ואומר שריבון העולמים הצפין וכיסה מאיתנו את הסיבה האמיתית שכך קרה, והמשא נהיה קל יותר. כי יש מישהו בחדר הבקרה שמכוון כל חוט וכל בורג בדיוק למקום המתאים עבורו.