הסוף המדהים של המומר ששוחח עם הרבי מלובביץ'

היה זה במעמד חלוקת הדולרים השבועית אצל הרבי מלובביץ' זצ"ל. אלפים מכל העולם, יהודים ושאינם, נהרו אל הבית המפורסם לקבלת דולר לברכה מהרבי.

באותו מעמד ניגש אדם לרבי ואמר לו: "אני נוצרי. אני ממשפחה יהודייה, הפכתי לנוצרי בגיל 29. אני קתולי היום, ואני מחבר את הספרים הללו".

הרבי, כדרכו, אינו מורה להרחיק את המומר ממנו, אלא מגיב "אם מישהו נולד יהודי - הוא יהודי לכל חייו. הוא לא יכול לשנות זאת. הוא יכול לעשות את כל חייו יותר מסובכים, אומללים..."

היהודי שחטא קוטע את דברי הרבי: "חיי לא אומללים היום". על כך עונה לו הרבי: "אם מישהו חושב שמחלתו היא דבר בריא, זה רק סימן שמחלתו היא יותר חמורה וזקוק לרפואה ולטיפול בדחיפות האפשרית".

הרבי: "אני מדבר אודות חטאך הגדול ששינית - כביכול - את היותך יהודי". המומר בעיני עצמו מתחיל להתנצל. "הורי מעולם לא לקחו אותי לבית כנסת, מעולם". אך הרבי אינו מותר. "זה לא תירוץ למישהו בריא להיות חולה בגלל שהוריו היו רוצים כך". המומר משתתק.

הרבי מברך אותו שיזכה "להיות יהודי בגלוי ולהכריז לכל האנשים בסביבתך שזו הייתה טעות גדולה ולה' יתברך יש כל כך הרבה רחמים, שהוא מוחל אפילו על החטאים הגדולים שנעשו".

לאחר הברכה מורה לו הרבי לא להיכנס עם אנשים לוויכוחים כי הוא נולד יהודי ותמיד יישאר כך. במענה לתגובתו כי הוא תמיד יהודי, אומר לו הרבי כי עליו להיות יהודי בגלוי "וכל האנשים בסביבתך - בפרט משפחתך - בכוחותיך להשיבם בהצהירך שמי שנכשל בחטא גדול, בכל זאת יש לו כוחות מהקב"ה להיחלץ ממחלתו העמוקה".

היהודי המומר שואל את הרבי האם הוא יכול להעניק לו את ספרו, ולמרבה ההפתעה נענה בחיוב כאשר הרבי מסביר זאת באומרו כי בכך יהיה לו ספר פחות לחלק, ואולי יימנע מכך מכשול ליהודי העלול לטעות חלילה. מיד לאחר מכן נראה הרבי זורק את הספר הצידה.

הסוף המפתיע של הסיפור הוא בימים האחרונים: בישיבת קיץ שנערך השנה לבחורי ישיבת חב"ד בלוגאנו, מצאו הבחורים את אותו יהודי, עטור בתפילין ועוסק בתורה.