5 דקות תורה ביום: מדוע אין להסתכל על הכהנים בזמן הברכה?

א. בַּחֲזָרַת תְּפִילַת שַׁחֲרִית הַכֹּהֲנִים עוֹלִים לַדּוּכָן וּמְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. בְּרָכָה זוֹ הִיא שְׁמִירָה גְדוֹלָה עַל עָם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לְהַקְשִׁיב וּלְכַוֵּן לְכָל מִילָה מֵהַבְּרָכָה.

ב. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ קְהִלּוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר פְּסוּקִים שׁוֹנִים בִּזְמַן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, בִּזְמַנֵּנוּ יֵשׁ לְהִמָּנַע מִכַּךְ. כֵּיוָן שֶׁבִּזְמַנָּם הַחַזָּן הָיָה מַאֲרִיךְ בְּהַקְרָאַת הַמִּלִּים וְהָיוּ מַסְפִּיקִים לוֹמַר בֵּנְתַיִם אֶת הַפְּסוּקִים, וְהָיוּ מְסַיְּמִים לִפְנֵי שֶׁהַכֹּהֲנִים הָיוּ מַמְשִׁיכִים לְמִלָּה הַבָּאָה. אַךְ כַּיּוֹם, בְּרֹב הַמִּקְרִים הַחַזָּן לֹא מַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ וַאֲמִירַת הַפְּסוּקִים גּוֹלֶשֶׁת לַאֲמִירַת הַכֹּהֲנִים וְאֵין רָאוּי לְהִתְעַסֵּק בָּאֲמִירַת פְּסוּקִים בִּזְמַן שֶׁמִּתְבָּרְכִים, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן לְמַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה וְהַפְּסוּקִים בְּאוֹתוֹ רֶגַע! לָכֵן, בִּזְמַנֵּנוּ הַמִּנְהָג הַמְּעֻלֶּה הוּא לִשְׁתֹּק וּלְכַוֵּן לְמַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה.

ג. יֵשׁ אֲנָשִׁים הַנּוֹהֲגִים לָלֶכֶת לַאֲבִיהֶם, אוֹ לְסַבָּא שֶׁלָּהֶם אוֹ לְאָדָם צַדִּיק שֶׁיָּשִׂים אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם בִּזְמַן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַבְּרָכָה הִיא מֵהַכֹּהֲנִים וְלֹא מֵהֶם, לָכֵן אֵין לְהִסְתּוֹבֵב לְכִוּוּן אָבִיו וּלְהַפְנוֹת גָּב לַכֹּהֲנִים, אֶלָּא כוּלָּם חַיָּבִים לִהְיוֹת עִם הַפָּנִים לְכִוּוּן הַכֹּהֲנִים!!!

ד. אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַכֹּהֲנִים בִּזְמַן הַבְּרָכָה. וּמַדּוּעַ? בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מוּבָא שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁכִינָה הָיְתָה שׁוֹרָה בֵין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְאָסוּר לְהַבִּיט בַּשְּׁכִינָה, אַךְ הַיּוֹם הַסִּבָּה הִיא כְדֵי שֶׁהָאָדָם לֹא יִתְעַסֵּק בְּמָה שֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹשִׂים אֶלָּא יִתְרַכֵּז בַּבְּרָכָה.

ה. מִי שֶׁחָלַם חֲלוֹם רַע בַּלַּיְלָה וְהַחֲלוֹם מַטְרִידוֹ, יֹאמַר בִּזְמַן 'בִּרְכַּת כֹּהֲנִים' אֶת הַנֻּסָּח הַמְּיֻחָד הַמּוֹפִיעַ בַּסִּדּוּרִים.

ו. כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשֹׂא דַּף קמז'') וְזֶה תַּרְגּוּמוֹ: "בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵס אֶת יָדָיו לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים הָעָם לִהְיוֹת בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְלָדַעַת שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה עֵת רָצוֹן מְצוּיָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִתְבָּרְכִים כֻּלָּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְאֵין דִּין בְּכֹל הָעוֹלָמוֹת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְגַּלִּים אוֹרוֹת גְּדוֹלִים, וּמָצוּי שָׁלוֹם בַּכֹּל". אַשְׁרֵינוּ!

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ח', כב')

"ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (א')

מָה נוֹצַר לִפְנֵי מָה, הַחָכְמָה אוֹ הָעוֹלָם? בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְקֻבָּל לַחְשׁוֹב שֶׁהָעוֹלָם הָיָה קוֹדֵם, וּלְאַט לְאַט בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הִתְפַּתְּחָה הַחָכְמָה. אַךְ זוֹ טָעוּת! הַחָכְמָה קָדְמָה לָעוֹלָם! וְזֶה דָבָר שֶׁפָּשׁוּט לַהֲבָנָה. כְּמוֹ שֶׁבִּבְנִיַּת בִּנְיָן, הַתָּכְנִיּוֹת קוֹדְמוֹת לַבִּנְיָן עַצְמוֹ - כָּךְ הַחָכְמָה קָדְמָה לָעוֹלָם, וְעַל פִּי הַחָכְמָה בָּנָה ה' אֶת הָעוֹלָם. וּמַהִי הַחָכְמָה? - הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. הַתַּנַ"ך! סֵפֶר הַסְּפָרִים! בַּסֵּפֶר הַזֶּה כָּתוּב כָּל מָה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם וְכָל מָה שֶׁיִּהְיֶה בֶּעָתִיד. לָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ הַתְחָלָה וְיֵשׁ גַּם סוֹף. וְהַכֹּל כָּתוּב בַּתַּנַ"ך אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת חֲכָמִים לְהָבִין אֶת הַדְּבָרִים בְּפֵרוּשָׁם הַנָּכוֹן. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין אֶת הַפְּסוּקִים וְאֶת הַמְּסָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה - אֵין לוֹ שׁוּם שְׁאֵלוֹת עַל כָּל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם, כִּי הַתָּכְנִית יְדוּעָה לוֹ מֵרֹאשׁ.

לִפְעָמִים, קוֹרֶה לָאָדָם מַשֶּׁהוּ בַּחַיִּים, וְהוּא אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ קָרָה לוֹ כָּךְ? לִכְאוֹרָה אֵין כָּאן צֶדֶק. אוּלָם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהִתְחִיל לִצְפּוֹת בְּסֶרֶט מֵהָאֶמְצַע. וּפִתְאוֹם הוּא רוֹאֶה אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וּמִישֶׁהוּ קוֹפֵץ עָלָיו וּמַתְחִיל לְהַכּוֹת אוֹתוֹ מַכּוֹת חֲזָקוֹת, וְהוּא מִתְפַּלֵּא! וּמַתְחִיל לִשְׁאוֹל: "לָמָּה הוּא מַכֶּה אוֹתוֹ? מָה הוּא עָשָׂה לוֹ?" כַּמּוּבָן שֶׁמִּיָּד כֻּלָּם יֹאמְרוּ לוֹ: "שֶׁקֶט, אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה הָיָה בַּחֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסֶּרֶט, אַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת, זוֹ עֲלִילָה מֻרְכֶּבֶת וּמְעַנְיֶנֶת, אִם תִרְאֶה הַכֹּל - תָּבִין שֶׁהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם". כָּךְ בְּדִיּוּק לְגַבֵּי הָעוֹלָם: כָּל אָדָם נוֹלָד בְּתַאֲרִיךְ מְסֻיָּם וְנִפְטָר בְּתַאֲרִיךְ מְסֻיָּם, וְהוּא נִמְצָא בָּעוֹלָם תְּקוּפָה קְצָרָה שֶׁל כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים. אֵיךְ הוּא יָכוֹל לָבֹא וְלִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת עַל הַנְהָגַת הָעוֹלָם? יֵשׁ כָּאן תָּכְנִית אֱלֹקִית מְסֻדֶּרֶת. הַהַתְחָלָה שֶׁלָּהּ הָיְתָה לִפְנֵי 5775 שָׁנָה וְהַסּוֹף שֶׁלָּהּ לֹא יְאֻחַר מ- 6000 שָׁנָה, אֲבָל אָנוּ מְחַכִּים שֶׂה' יְזָרֵז אֶת הַסּוֹף. וּמָה יִהְיֶה בַּסּוֹף? סוֹף טוֹב הַכֹּל טוֹב! מְסִיבַּת סִיּוּם נִפְלָאָה בְּבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵימָה. מָה שֶּׁנּוֹתַר לָנוּ זֶה רַק לִהְיוֹת רְאוּיִים לְהִשְׁתַּתֵּף בִּמְסִיבַּת הַסִּיּוּם הַזּוֹ.