מאה ברכות: המפתח היומיומי

שמעת פעם יצירה סימפונית של מקהלת הצבא האדום? שאל אלכס את אחד מרבני "ערכים". היה זה בסימפוזיון מסכם של סמינר ערכים לרווקים. אלכס, בחור יהודי מוכשר מאוד, יוצא מדינות חבר העמים, חילוני אקדמאי בוגר יחידה מובחרת בצבא, סיים את הצבא וביקש מעצמו לברר על מהות היותו יהודי. כשבירר ענו לו שתשובה מלאה על כך יקבל הוא בסמינר ערכים לרווקים. הוא אכן השתתף בסמינר, הטה אוזנו כאפרכסת להרצאות, שאל ובירר מבלי לוותר, לדעת את האמת וההוכחות לאמיתות. ואכן קיבל הוא תשובות מלאות ומספקות.

בסימפוזיון המרגש בסוף הסמינר, כשהגיע תורו, שאל אותו הרב פ, הרב המלווה והמנחה את הסמינר, מה הביא אותו לסמינר. ענה לו אלכס: "אני חובב מוזיקה איכותית, בפרט סימפוניות, כך שאין פלא שאני המעריץ את מקהלת הצבא האדום שהיא מקהלה המורכבת ממאתיים נגנים בניצוח של אלכסנדר אלכסנדרוב. תמיד האזנתי לתקליטים וכדומה. אך פעם אחת חשקתי לראותם פנים בפנים במופע גדול באולם הקונצרטים של מוסקבה, ואכן חסכתי כסף ורכשתי כרטיס למופע. אין לי מילים ויכולות לתאר את התרגשותי מהיצירות מהסדר הדיוק השילוב והרמוניה אשר השכיל לנצח המנצח המהולל.מחיאות הכפיים הרקיעו שחקים אנשים עמדו על רגליהם ומחאו כף דקות ארוכות ואני כמובן ביניהם. אך לי זה לא הספיק. החלטתי שאני אחכה עד שהאחרון האנשים ילך ואו אז אגש אל המנצח ואלחץ את ידו. אכן זה לא היה קל, אך הגעתי לרגע, לחצתי את ידו בהתרגשות מתוך הערכה לכשרון הגדול אשר בה לידי ביטוי בערב זה.

"ומדוע אני מספר זאת? התשובה נעוצה בתקופת שרותי בצבא. אחד התחביבים האהובים עלי ביותר הוא לשבת לבדי על רכס הר גבוה ולהביט על הטבע, להתבונן, להתפעל ולהתרגש מנפלאות הטבע. מה שהסב את תשומת ליבי במיוחד", מספר אלכס,"

"חשבתי לעצמי: אלכס, נסעת שעות רבות לשמוע את הסימפוניה של הצבא האדום, וכל כך התרגשת ללחוץ את ידו של המנצח הדגול. אתה חייב להכיר את המנצח הגדול אשר יצר את כל הטבע המופלא הזה, את הסימפוניה הכל כך מושלמת ברמת דיוק וסנכרון מדהים מאין כמוהו, היוצרת קשר בין כל גורמי הטבע - הדומם, הצומח, החי והמדבר. בררתי וחקרתי, ומישהו אמר לי שבסמינר ניתן ללמוד עליו להכירו ללמוד את תורתו, וכיצד יוצרים עמו קשר. אכן, למדתי כאן שלא מדובר רק במזהה כישרונות ומשלבם ליצירה אחת. אלא במי שברא את הכישרונות. מהיצור הזעיר ביותר עד היצור האדיר ביותר. יצרם מכוון ומנווט אותם לסימפוניה אחת ומושלמת. בשביל מי? לשם מי? כאן קבלתי את התשובה המדהימה: בשבילי! אני מבין אם כן שמצפים ממני למשהו יותר גדול ממה שהייתי עד כה, אני הולך כעת לעשות עם זה משהו.

"ועתה ישראל מה ה אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה וכו " (דברים עקב י י"ב) "תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר: "ועתה ישראל מה ה שואל מעמך" מפרש רש"י: קרי ביה מאה.מפרש תוספות אל תקרי מה אלא מאה. (מנחות מג) מה פשר הרעיון? הרי הוא ודאי לא פשוטו של מקרא, לומר אל תקרא מה אלא מאה? ידועה גם השאלה בגמרא בברכות על הפסוק: "מה ה שואל מעמך כי אם ליראה". שואלת הגמרא: "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? (ברכות ל"ג). הלא אברהם אבינו רק לאחר ניסיון העקידה אמר לו המלאך: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". וכן כל מעמד הר סיני היה כדי שיראו מפניו. א"כ כיצד התורה דורשת מן האדם דבר כה גדול, בהבנה שזה דבר כה קל להשגה?

תשובה לכך עונה לנו רבי מאיר: אכן יראת שמים אמיתית ומושלמת היא הדרגה הכי גבוהה בחיי היהודי, ושלבים רבים לה. אך המפתח וכרטיס הכניסה להשגת יראת שמים בסיסית, פשוטה וקלה טמון במאה ברכות כל יום. מאה פגישות עם הקב"ה. מאה פניות לאל. זו הדרך להשריש יראת שמים, פניה הזכרה והודיה לבורא עולם על הטוב החסד אשר גמל עם האדם. כאשר יעצור האדם ויתבונן ולו לרגע קט, הוא פשוט יחיה את בורא עולם. הוא יחוש בנוכחותו יתברך. זו הדרך הסלולה ליראת שמים. זו הסגולה ליראת שמים. כך מלמדנו רבי מאיר. א"כ, יהודי המברך מאה ברכות כל יום אמור לחוש יראת שמים. כיצד נרגיש ונחוש זאת בברכות לכאורה שגרתיות בחיי היום יום?

התשובה לכך בשתי מילים: עצירה והתבוננות. ניקח לדוגמא רעיון להתבוננות בברכת המזון. נוסח הברכה הוא: "הזן את העולם כולו בחן בחסד וברחמים". מה הכוונה בשבח: "בחן בחסד". נתבונן נא ונראה את אחד מן המקומות היפים ביותר בעולם, שנמצא ממש לידנו מתחת לאף, במקרר, במטבח ובחנות הירקות. עם מעט שימת לב נראה כל כך הרבה חן יש בכל פרי ופרי, מלבד הוויטמינים וסגוליות הבריאותית שבפרי ובירק. צבע, צורה, ריח וטעם - זהו החן וחסד של בורא עולם.

ישנן חמש עצות בחז"ל לעורר את המחשבה בברכות כדי לזכות להבטחה של יראת שמים: א. להתפלל ולברך מתוך סידור. תפילה, ברכת המזון, וברכת אשר יצר מתוך סידור מעוררות את הכוונה. כידוע מרן בעל אבי עזרי זי"ע עורר רבות על ענין זה. ב. עצירה של רגע לפני הברכה לחשוב רגע קט, על מה אני עומד להודות. ג. לחלק את הברכה לשני חלקים. רעיון זה למדנו מהגאון הגדול ר"י פורת יוסף הגר"י צדקה זצוק"ל, לחלק את הברכה בצורה הזו: ברוך אתה השם - להפסיק שניה ולחשוב - אלוקינו מלך העולם - עצירה שוב - ואז לסיים את הברכה. ד. להתמקד כל שבוע בברכה אחרת. ה. לברך בקול רם. כאשר נקפיד כל יום על מאה ברכות בכוונה, מלבד הסגולה הידועה מדוד המלך ע"ה להינצל ממגפה, נזכה ליראת שמים. נזכה כביכול בהתאם להשגתנו להכיר את המנצח על הבריאה כולה. לפגוש ולהכיר משהו זעיר ממי שאמר והיה העולם.