כל תפילותיי נשואות למציאת האשם בשריפת התינוק

שלום לך הקב"ה, שלום לכולם.

בשבוע האחרון אני בקושי מתפקד, המחשבות שלי רצות בכיוון אחד, ויש בי מועקה שקשה לתאר.

בתוך אירועי השבוע האחרון, הקשים מנשוא, בולט מעשה הזוועה המחריד של שריפת התינוק. בימים האחרונים כל תפילותיי נשואות למציאת האשם, כל מלה שאני אומר בתהלים מוקדשת לתפיסת האשם, כל רגעי הערות שלי עסוקים בעניין תפיסתו של מבצע הזוועה הזו (אקדים ואכתוב שלא משנה מי ביצע את המעשה, שום דבר ושום סיבה שבעולם לא יטשטשו את חומרתו).

- הבטן שלי כואבת בגלל שכרגע כל מי שמכנה את עצמו יהודי אוכל את עצמו מבפנים ומקווה שהסיוט יחלוף, ויחד עם זאת ליבו מייחל ומקווה שמבצע המעשה המחריד הזה לא יהיה יהודי בעזרת השם (ושוב, אין שום סיבה בעולם שתפחית מחומרת המעשה).
- בתור יהודי מאמין אני מרגיש שנעשה חילול השם גדול. הן מצד אלה שמיד החליטו שיהודי חובש כיפה ביצע פשע שנאה, ובכך הפכו כל יהודי חובש כיפה לשותף לפשע, והן מצד האפשרות שהמעשה הנתעב אכן בוצע על ידי יהודי, ואין חילול השם גדול מזה.
- סיבה נוספת לייסורים היא שעד שלא נדע מה בדיוק קרה, הקיטוב בינינו מקבל תוקף כמו שלא קיבל מעולם.
- עד שלא תתברר האמת חייהם של יהודים נמצאים בסכנת חיים חמורה הן בארץ והן בעולם (אף על פי שהנזק לעם ישראל כבר נעשה בפועל.
- סיבה אחרונה, "אין שמחה כהתרת הספק" - התוצאה בכל מקרה קשה וכואבת, אך אם נדע את האמת לפחות נוכל לחפש דרך נכונה להתמודד איתה.
ברוך שומע תפילה.