נחשף מקוה מימי בית שני במהלך עבודות בניה בירושלים

במהלך עבודות בניה להקמת גן ילדים בשכונת ארנונה בירושלים נתגלה מקווה טהרה מימי בית שני, בתוך מערה תת קרקעית. אל המקווה הובילה מבואה, ובהיקפה ספסלים. לצד מקווה הטהרה, נחפרה גת להפקת יין. קירותיו של המקווה מכוסים בטיח קדום, שעליו שפע של ציורי קיר כתובות שנכתבו בעזרת בוץ, פיח וחריטות. שפתן של הכתובות היא ארמית, והן כתובות בכתב יהודי רהוט, אשר היה נהוג בסוף ימי הבית השני. בין הסמלים המצוירים - סירה, עצי דקל ומיני צמחים, וייתכן שגם מנורה.

(צילום : שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות מוסרים כי מדובר בתגלית משמעותית, משום שריכוז רב של כתובות וסמלים מימי הבית השני באותו מקום וברמת השתמרות כה גבוהה הינו נדיר, ייחודי ומסקרן.

הסמלים המתוארים על הקירות שכיחים באומנות החזותית של ימי הבית השני. עם זאת, הציור שנראה כמנורה הינו חריג, מאחר שבימים אלה המעיטו בתיאור חפץ מקודש זה, ששכן בבית המקדש. לדברי החוקרים, "את הסמלים ניתן לפרש מחד כסמלים בעלי תוכן חילוני, ומאידך כסמלים בעלי משמעות דתית ורוחניות עמוקה".

(צילום : שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)

מספר שאלות מטרידות את הארכיאולוגים: מה פירוש הכתובות, מה הקשר בינן לבין הסמלים, מדוע צוירו דווקא במקווה הטהרה, מי הוא העומד מאחורי ציורם - אדם אחד או מספר אנשים? האם מישהו חמד לצון בשירבוטו את הציורים, או שמא יש כאן רצון להעביר מסר רוחני ודתי עמוק, ואולי אף קריאה לעזרה כתוצאה מאירוע טראומטי (כגון חורבן בית המקדש)?

ממצא הציורים כה רגיש, עד כי חשיפתם לאוויר מסבה להם נזק. עם מציאת הכתובות, החלה רשות העתיקות בפעילות שימורית מורכבת: הכתובות עברו טיפול ראשוני באתר, הוצאו בשלמותן מהמקום, והועברו למעבדות השימור של רשות העתיקות להמשך טיפול וייצוב. עם גמר הטיפול בכתובות, עתידה רשות העתיקות להציג את הממצאים בפני הציבור הרחב.