לא גדלתם בבית חרדי? לא תוכלו ללמוד במכללה חרדית

שירה גדלה בבית מסורתי דתי, ומתוקף כך, למדה במוסדות חינוכיים המזוהים עם זרם זה. למרות זאת, כשהייתה בת 17, החלה לחפש את דרכה האישית, להתקרב ליהדות ולהתחזק מבחינה רוחנית. בגיל 19 נכנסה לראשונה למדרשה חרדית ללימודי יהדות, וכיום, שבע שנים אחרי, היא בחורה חרדית מן המניין, המקיימת מצוות קלה כחמורה כמו כל חרדי אחר, רק בהבדל קטן, כאמור: היא לא נולדה לדרך הזו, אלא בחרה בה בהמשך חייה.

לאחרונה, סיימה שירה בהצטיינות את התואר הראשון שלה באחת המכללות החרדיות בארץ. כבר אז, כשנפנתה לראשונה לחפש מקום בו תוכל לרכוש השכלה אקדמית, ידעה מראש שהיא הולכת ללמוד אך ורק במוסד כזה, שבו מתקיימים הלימודים בהפרדה בין בנים ובנות, שהאווירה והצניעות במקום ראויים וכן שהתכנים המלומדים מפוקחים על ידי צוות תורני.

כך הגיעה לאחת המכללות החרדיות, ומיהרה להירשם ללימודים בה. אולם שנה מאוחר יותר, כששירה כבר הייתה בעיצומם של הלימודים, פנו אליה חברות, שביקשו אף הן להתקבל לאותו מוסד אקדמי. הן, בניגוד אליה, כבר נתבשרו שהדלת נסגרה עבורן. בבירור שערכה, סיפרו לה שמדובר בתקנה חדשה של המועצה להשכלה גבוהה. "אמרו לי שבגלל שהן למדו בתיכון בבית ספר דתי לאומי, המועצה להשכלה גבוהה החליטה להדיר אותן מלימודים במכללות חרדיות", מסבירה שירה.

ואיך הן קיבלו את זה?

"זה היה אבסורד. חלק התייאשו מאוד מהר, אבל גם אלה שסירבו לקבל את התשובה הזאת ולוותר על החלום שלהן לרכוש תואר אקדמי – באיזשהו שלב הבינו שהן כבולות ואין להן ממש ברירה. אני בעצמי ניסיתי לדבר עם מנהלת המכללה שלי, והיא הביעה צער על כך, אבל הסבירה לי שידיה כבולות בעניין, ועם כל הרצון הטוב של המכללה, על אף שהיום הן מקיימות אורח חיים חרדי לחלוטין – למכללה אין שום אפשרות לקבל אותן, כיוון שלא למדו בסמינר חרדי בתקופת התיכון".

אבל לא רק חברותיה של שירה נפגעו מהחוק החדש, כי אם גם שירה בעצמה. לאחרונה, מתוך רצון להמשיך ולרכוש ידע מקצועי, החליטה שירה להמשיך ללמוד לתואר שני במכללה חרדית אחרת. להפתעתה, כבר בתחילתו של ראיון הקבלה, כשאחראית הרישום עיינה בטופס וראתה את שם תיכון שבו למדה, שאינו נמנה על המסגרות החרדיות – נשללה על אתר זכאותה של שירה להמשיך לתואר שני. "מתברר שכשנכנסתי ללמוד במכללה החרדית שבה למדתי, עדיין לא נכנסה לתוקף התקנה האמורה. אבל עכשיו לא רק שהוא מוחל בתואר הראשון, אלא גם בתואר השני. לכן, כמו שזה נראה, לצערי הרב, אין לי שום אפשרות להמשיך ללמוד היום בשום מכללה חרדית בארץ. ברגע אחד פשוט ננעלו בפניי כל השערים, על לא עוול בכפי".

החגורה מתהדקת: בקרוב תוגבל הזכאות אפילו יותר

התקנה האמורה, נקבעה על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), האמונה בין היתר על המכללות החרדיות, לפני כשנתיים, ביולי 2012, בשיתוף ועדה מטעמה, שנקראת הועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת). התקנה קובעת כי בשערי המוסדות האקדמיים החרדיים זכאים לבוא אך ורק בנים שלמדו בישיבות חרדיות, או בנות שלמדו בתיכון חרדי (סמינר). למרות זאת, החדשות הטובות היו, שאת התקנה, הוחלט להחיל בשלבים, ולאפשר בשלב ראשון את קבלתם המזערית של מי שחורגים מתנאים אלה. אולם החדשות הרעות הן, שמשנה לשנה, הקבלה מצטמצמת בצורה דרמטית, עד כי בשנת תשע"ז, לא תתאפשר עוד קבלה של שום סטודנט שאינו עומד בדרישת הסף להיותו חרדי.

כראיה לכך, בפרוטוקול מישיבה של הות"ת, שהתקיימה באוגוסט 2013 (אלול תשע"ג), בהקשר לסוגיה זו, נכתב: "בהמשך להחלטת ות"ת בדבר חובתן של הפלטפורמות לקבל תלמידים בהתאם להגדרות שנקבעו לכך ע"י המל"ג וות"ת, נקבע הליך הדרגתי לעמידה ביעד זה.ביולי 2012, החליטה ות"ת כי הפלטפורמות החרדיות (המכללה החרדית ירושלים ומבח"ר) יוכלו בשנת תשע"ג לרשום לשנה א' לא יותר מ-20% סטודנטים שאינם עומדים בהגדרת חרדי באופן מלא... בשנת תשע"ד - ניתן יהיה לרשום לפלטפורמות החרדיות (חרדית ירושלים ומבח"ר) לא יותר מ- 15% סטודנטים שאינם עומדים בהגדרת חרדי... בשנת תשע"ה - ניתן יהיה לרשום לפלטפורמות החרדיות לא יותר מ-10% סטודנטים שאינם עומדים בהגדרת חרדי... בשנת תשע"ו - ניתן יהיה לרשום לא יותר מ-5% סטודנטים שאינם עומדים בהגדרת חרדי... החל משנת תשע"ז - לא יתבצע רישום של סטודנטים חדשים שאינם עומדים בהגדרה המאושרת".

כלומר, נכון להיום, ישנה קבלה מצומצמת של אחוזים ספורים של בנות שאינן מוגדרות כ"חרדיות" ובנים שאינם מוגדרים כ"חרדים". מכאן, שהחוק פוגע בעיקר בציבור המשתייך לזרם הדתי לאומי, המבקש לרכוש השכלה במוסדות בעלי הפרדה, וכן באלה שלא למדו בגיל התיכון במוסד חרדי, אולם התקרבו אל היהדות בהמשך ובחרו לסגל לעצמם אורח חיים חרדי, תוך הקפדה על שמירת ההלכה, כדוגמת מתחזקים וחוזרים בתשובה.

אפליה – אבל מעוגנת בחוק

בשלב כלשהו בהמשך, הגיע הנושא עד לדיון בבג"ץ, שם נידון כבר פעמיים. כך, בשנת 2013 הוגשה לבג"ץ עתירה, על ידי קבוצת בנות שומרות מצוות שביקשו ללמוד במכללות החרדיות ולא התקבלו. התביעה ביקשה לשנות את הגדרת המל"ג בדבר ההגדרה "מיהו חרדי". בתגובה, החליט בג"ץ שלא להורות על שינוי החלטת מדיניות המל"ג בעניין.

בפסק הדין לעתירה, שנמסר בנובמבר 2013, נכתב: "עתירה זו מסבה עצמה על השאלה 'מיהו חרדי'... חרדיים לעניין זה מוגדרים, לגבי בנים - כבוגרי ישיבות (מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים כהגדרתם בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח-2008), ולגבי בנות, כבוגרות מוסדות בעלי ארחות דת ותפיסת עולם חרדית שבפיקוח 'אחר' (כנמסר) של משרד החינוך, קרי, לא בפיקוח החינוך הממלכתי הדתי. הות"ת הגביל את הקליטה לתכניות לחרדים לפי הגדרות אלה בלבד...

עוד נכתב, כי: "חוששנו כי אין בידינו להיעתר לעתירה. מעבר ללוח הזמנים הקצר, לגופם של דברים איננו יכולים, בודאי לעת הזאת, לזהות אי סבירות, מכל מקום אי סבירות קיצונית, בעמדת הות"ת, שפתחה במהלך הנתון בהמשך לשינויים. פשיטא כי כל קביעת "קו פדות" מותירה מי שמעבר לקו בתסכול, אך אין מנוס מקביעת גבול כלשהו, והדבר בא לביטוי בתחומים שונים; כך גם בנידון דידן, לעניין "מיהו חרדי". אין פירוש הדבר שהמדובר בסוף פסוק, והרי הות"ת מצהירה שהדברים ייבדקו "תוך כדי תנועה". לטעמנו יש מקום לשוב ולבדוק את ההגדרות לקראת שנת הלימודים תשע"ה, על פי לקחים שיופקו, לרבות הטענות שהשמיעו העותרות ומשיבות ה"פלטפורמות", וכמובן נאמרים הדברים בלא נטיעת מסמרות...".

תגובת האקדמיה: בעיקר תשובות לקוניות

גם ד"ר ראובן גל, ראש פרויקט שילוב חרדים במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית, שערך מחקר בנושא, סבור שמדובר בעוולה שיש לתת עליה את הדעת. ד"ר גל נבחר יחד עם עמיתתו למחקר, הגב' איליה זטקובצקי, לכתוב דו"ח, שמהווה הערכה ביקורתית על פרויקט המח"ר (מסגרות חרדיות במוסדות אקדמיים בישראל), עבור המל"ג. בחוברת ההמלצות, שפורסמה לאחרונה, ושאף הועברה לנוגעים בדבר, נכתב בין היתר: "היום קיימות מספר הגדרות למושג 'חרדי', אשר נמצאות בשימוש המוסדות הרשמיים. כעת ניתן לראות שההגדרה שנבחרה ע"י ות"ת מקשה על שילובם של הסטודנטים החרדיים באקדמיה. יש טעם להגמיש הגדרה זו, או לבחור הגדרה אחרת. חשוב לציין שבדיקה מחודשת של ההגדרה, הינו אחד התנאים של בג"ץ למחיקת העתירה בעניין זה..."

עוד המליצו הכותבים שם, כי: "מומלץ לאפשר להנהלות המוסדות האקדמיים שיקול דעת לגבי אפשרות קבלתם של שיעור מסוים של סטודנטים שלא בהכרח עונים על 'קריטריון החרדיות' שהציב ות"ת. כך יושגו מספר מטרות: הראשונה, שיהיה ניתן לפתוח קורסים גם אם אין מספיק מועמדים 'כשרים למהדרין'. השנייה, שהאופי החרדי יישמר. והשלישית, ששיטה זו תעודד ראשי מוסדות לגייס כמה שיותר סטודנטים..."

ראוי לציין, כי גם בבדיקה שניסינו לערוך בנושא, וכן בפניות חוזרות ונשנות של שירה בעצמה כסטודנטית, לגורמים שונים האמונים על הנושא, התחושה הייתה, שקיבלנו בעיקר התחמקויות ונפנופים. במשרדו של סגן שר החינוך, חבר הכנסת פורוש, נמסר לנו בעל פה, כי סגן השר מודע לבעיה, ופועל רבות לשינוי החקיקה האמורה, אולם לעת עתה הנושא עדיין לא הוסדר. כמו כן, במשרדו של חבר הכנסת נפתלי בנט, המשמש כשר החינוך כיו"ר המל"ג, נבצר מאיתנו לקבל תשובה, לה חיכינו במשך כחודש ימים, עד למועד פרסום הכתבה.

שירה מצידה, שיגרה ללשכתו של השר בנט מכתב המתאר בפירוט את העוול שנגרם לה ולרבים כמותה. "אני מסיימת היום את התואר שלי עם שפע המלצות ממרצים שלימדו אותי", כתבה, "עם תחושת שליחות עמוקה, רצון וצמא אדירים להמשיך לרכוש והשכלה ולסייע בתחום בו התמקצעתי, ועם ממוצע ציונים גבוה - אבל כל זה לא משנה, היום כל הדלתות נעולות בפניי, על לא עוול בכפי. מה אני אשמה שנולדתי בבית שאינו חרדי, ולמדתי בתיכון שהוא ממ"ד? ככלות הכל, היום בחרתי את דרכי בחיים, ואני רוצה בדיוק כמו כל אחד אחר, להמשיך ללמוד לתואר שני, במקום שמאפשר לי את זה מצד אורח החיים שלי".  כאמור, מכתב זה לא נענה עד כה.

גם בפניות חוזרות ונשנות אל דובר המל"ג בעצמו, חיכינו חודש שלם למענה, שלא הגיע. עם זאת, בתגובה שפורסמה בעבר מטעם המל"ג במגזין 'נשים' של עיתון בשבע, שהצר אף הוא על התופעה, נאמר: "בהתאם למדיניות המועצה ולהחלטות ממשלה בנושא, אושרו על ידי המל"ג מספר תוכניות ייעודיות למועמדים חרדים אשר למדו בבית ספר תיכון במסגרות חרדיות, וזאת על מנת לאפשר לבוגריהן לרכוש השכלה אקדמית. ההחלטה על הקמת מסגרות אקדמיות לתואר ראשון בהפרדה מגדרית ומחוץ לקמפוס הראשי, מתבססת בעיקר על חוסר המוכנות האקדמית של הציבור החרדי. פערים אלו נגרמים מהפטור החוקי מלימודי ליבה והם שמהווים את ההצדקה המרכזית להקמת מסגרות אקדמיות מיוחדות המותאמות במיוחד להתמודדות עם פערים אלו, וזאת על מנת להנגיש את ההשכלה הגבוהה לציבור זה".

במילים אחרות: המכללות החרדיות נועדו רק לחרדים ונוצרו כאפליה מתקנת. מי שלא עונה להגדרה זו – לא זכאי לרכוש השכלה במוסדות אלה, על אף היותו שומר תורה ומצוות, שלא מעוניין ללמוד במוסד אקדמי ללא הפרדה.

בינתיים, יושבים בבית מאות ואלפי שומרי מצוות, שנופלים בין הכיסאות, בהיותם מבקשים לממש את זכותם הבסיסית, כמו כל אזרח במדינת ישראל, ולרכוש השכלה. אותה, הם מבקשים לרכוש במסגרת אקדמית שתכבד את אורח חייהם ותספק להם הפרדה, אווירה מתאימה ופיקוח תורני על התכנים הנלמדים. ה"פשע" היחיד שלהם, הוא שלא באשמתם, הם לא למדו במסגרת החינוך החרדית ולכן אינם מוגדרים לפי גזירת המל"ג כ"חרדים". כך שעל פי שעה, כל הדלתות נעולות בפניהם.

"זה פשוט אבסורד", מסכמת שירה. "אני מוצאת, שהמל"ג פשוט מתעלם מפלח מאוד רחב באוכלוסייה, של אנשים שרוצים לרכוש השכלה אקדמית - ופשוט לא יכולים. כל העתיד המקצועי שלי נעצר כרגע בגלל הדבר הזה, ואני עומדת מול דלת נעולה, ולתחושתי גם מול אטימות שיוצרת עוול שנגרם לי ולאחרים שכמותי. זה עוול שאני לא יכולה לתאר את חומרתו והשלכותיו, שנוגעות גם לאפשרויות תעסוקה שנעולות בפניי, פגיעה ברמת השכר שאני יכולה לקבל, וגם באפשרות הבסיסית של רכישת ידע מקצועי נוסף, כדי לסייע בצורה מקצועית ורגישה יותר במקצוע שלמדתי. שוללים ממני ומעוד רבים זכות בסיסית, ובתירוצים הכי עלובים ולא הוגנים שיכולים להיות". ואת מי זה מעניין? נראה שלפי שעה, את אף אחד בעצם.