מוותר על התימניאדה

למרות עשרות אלפי הבמות שעליהן עמד, רבבות הספוטים שהופנו אליו, 27 האלבומים ששחרר ואלפי המצלמות שסיקרו את הופעותיו - ציון גולן הוא איש פשוט. הוא נשוי לכוכבה עמרני, ולהם ארבעה ילדים ושני נכדים. מקום מגוריהם, הרחק מעין התקשורת, נמצא באחוזת אתרוג, סמוך למרכז שפירא.

 

כיאה לכל סיפור הצלחה של זמר מן השורה, גם גולן החל את דרכו בהופעות של אירועים משפחתיים עוד בהיותו ילד. בגיל 16 קיבל עצה טובה לפתח את תחום המוסיקה ולהירשם ללימוד פיתוח קול. כמו בכל משפחה ממוצעת, בשנים הראשונות להקמת המדינה , גם להוריו של ציון לא היו כספים מיותרים. אמו לוותה את הכסף עבור לימודיו, והוא החל במסלול שלימים הפך לפרויקט חייו.

 

גולן נזכר בפריצה הראשונה שלו אל עולם התקשורת. "בהיותי בן 16, זכיתי בפסטיבל הדרום במקום הראשון עם שיר בעברית - 'שש עשרה מלאו לנער'. זה נתן לי קרש קפיצה. אחרי שנתיים התגייסתי, והכיוון שלי היה להקה צבאית. בגלל היותי חובש כיפה ושומר מצוות שלחו אותי למקהלת הרבנות, שם יצא לי לשיר עם דודו פישר, צמד רעים ועוד. במהלך השירות התארחתי בתוכניות טלוויזיה, בחידון התנ"ך ובמופעים גדולים אחרים. מהבחינה הזאת הצבא היה בשבילי בית ספר של שלוש שנים. כשהשתחררתי נשארתי נאמן למוזיקה התימנית, והקמתי צוות נגנים איתו הופעתי באירועים". עם הזמן שחרר גולן קלטת בתימנית שהתקבלו בקרב הציבור בצורה היסטרית. "ב-1982 התקיימה תחרות מוזיקה תימנית", הוא נזכר. "זכיתי שם במקום הראשון עם השיר 'יא היזלי', בהפרש של 1300 קולות מהמקום השני. זה נתן לי עוד יותר חשק להפיק אלבומים נוספים".

 

ההתמקדות של ציון גולן במוזיקה תימנית דווקא אינה מקרית כלל. הוא נולד בשכונה תימנית באשקלון, שם כולם דיברו תימנית. אימו שלחה אותו ללמוד תורה אצל ה"מורי" שכמובן לימד בתימנית. כך מינקות שאב גולן את האהבה לשפה, לתרבות ולז'אנר. כיום בהופעותיו הוא שר את כל סוגי המוזיקה, ובתוך כך מוזיקה חסידית ומזרחית, רק שאלו דורשות ממנו מאמץ יתר. התימנית, לעומת זאת, זורמת בעורקיו.

 

בשנת 1987 התקיים לכבודו ערב מיוחד בסינרמה בתל אביב, שבמהלכו קיבל את תואר "זמר העשור" של השירה התימנית. אגודת "אעלה בתמר" העניקה לו את הפרס על ידי אביהו מדינה, וזה נתן לו דחיפה נוספת להמשיך. "בדיוק באותה תקופה", משחזר גולן, "יצאה גם הקלטת העשירית, עם השיר 'אבא שמעון'. מאז המשכתי להקליט ולהופיע בשמחות. בזמנו דודו טופז ז"ל החליט לערוך תחרות עדות בתוכניתו 'הראשון בבידור'. זכיתי שם במקום הראשון".

 

 

"רק לפני זמן מה הייתה אמורה להתקיים חתונה שבה הייתי צריך להופיע . התקשר אליי בעל השמחה, ורצה לבטל את האירוע כי אביו היה במצב קשה והרופאים אמרו שלא נותר לו הרבה זמן לחיות. למחרת הוא התקשר אליי שוב וביקש ממני ללכת לבקר את אביו. אכן הגעתי לבית חולים ושרתי לו. הוא התחיל לזוז, והמשפחה מאוד התרגשה. בסוף הם החליטו לערוך את החופה ליד מיטת החולה, ולאחר מכן לערוך את השמחה באולם בפתח תקווה. מייד גייסתי את כל הצוות והופענו גם בחופה וגם באולם. אחרי יומיים הודיעו לי שהאב נפטר".

 

אם נעבור להווה נגלה שגולן, כך מסתבר, הוא אחד הצופים הקבועים של ערוץ הידברות. "אני ואשתי אוהבים את הערוץ הזה מכל הערוצים. אני לא הולך לישון בלי דברי תורה של הרב זמיר. חובה שיהיה ערוץ כזה, זה תורם להצלחת המדינה. חשוב שיהיו תוכניות כמו אלו בערוץ, ולא רק הקשקושים כמו שיש היום בשאר כלי המדיה".

 

 

"עד היום לא הקפדתי כל כך על נושא הפרדה כי הקהל שלי מגוון. לעומת זאת, בזמן האחרון, 80% מהקהל מזמין אותי לשיר בהפרדה. גם לי באופן אישי היה רצון חבוי לעשות את זה, כי מאוד צרם לי לראות בחור ובחורה רוקדים יחד, למשל, לצלילי שיר קודש. בנוסף, הבן שלי התחזק ועבר ללמוד בישיבה, אז עשיתי אחד ועוד אחד. אמנם יהיה לי קשה לוותר על המופעים הגדולים כמו התימניאדה, אבל ה' יהיה בעזרי".

 

 

"בעז"ה בחג השבועות הקרב ובא אני עתיד להכניס ספר תורה שלישי. במעמד החגיגי הזה אכריז על כך באופן רשמי. אני עושה את הצעד הזה בעצת הרב יצחק ברדה, הרב שלי. אני סומך על הקב"ה, ומאמין שאצליח בקו החדש שלי. בנוסף אני קורא לכל חבריי הזמרים להצטרף אליי".

 

 

"אני משתתף בהצגה חדשה - 'אוהב מתנות יחיה'. יש בדרך גם דיסק חדש, מתוכו יש כבר חמישה שירים בתהליך עבודה. בנוסף הוצאתי את הספר 'זמירות ציון' שבו יש את כל השירים שלי בתימנית עם ניקוד, תרגום ותווים. הרבה צעירים מהדור החדש לא מבינים תימנית אבל מאוד מחוברים למוזיקה הזו, לכן אני חושב שזה ספר חובה בכל בית תימני".