גם מוצרי בריאות יכולים להתחפש

נתוני התחלואה וההשמנה בעולם חייבים את ערכם הגבוה לתעשיית המזון המעובד. מקדמי המכירות מקפידים על תאום דינמי עם דרישות האוכלוסייה ומגבירים את היקף המכירות דרך הצהרה על תרומה בריאותית אפשרית של המוצר.

בצד השני, הצרכנים בוטחים בסיסמאות המסוגננות והמשכנעות על האריזות, שכן הן יוצרות תחושה שעברו תהליך בקרה בידי סמכות כלשהי. הם בוחרים מוצרי מזון לפי הרושם שמעניקה הסיסמה, פוסחים על בדיקת המרכיבים, ובסופו של דבר רוכשים אוכל מעובד במקום מזון איכותי.

ההיגיון הפשוט מניח שסיסמה גדולה לא תהיה שקרית. אם יש משהו שנועד לתעתע, מוטב שיצוין באותיות קטנות, כדי שלא ניתן עליו את הדעת. גישה זו לרוב נכונה, אם לא לוקחים בחשבון אפשרות נוספת: פרסום אמת חלקית בלבד, ואת שאר חלקיה להציב במקומות חבויים. 

לא תמיד מדובר בתעתוע מכוון, ולפעמים מטרת היצרן כנה מלכתחילה. הבעיה היא איך המסר נתפס בציבור. ולעתים המסר משנה את תדמית המוצר לחלוטין. לכן, לא חשוב אם הגישה תמימה או לא. לנו הצרכנים חשוב להבין את הדברים הנאמרים. איך זה בא לידי ביטוי? האם גם אתם נופלים בפח? שווה לבדוק.  

1. "חטיף אנרגיה". אין זה מונח שקרי. חטיף אנרגיה הוא חטיף שמספק אנרגיה. העניין הוא שכל מוצר שמכיל פחמימות או שומנים מספק אנרגיה, ולכן ההצהרה הזו לעולם לא יכולה להיות שקרית, אפילו אם יכיל סוכר מזוקק, שומן מוקשה או שומן רווי. העניין הוא שחטיף אנרגיה נתפס כחטיף בריאות המשפר את רמת האנרגיה לאורך זמן, ובפועל אין זה כך. מבדיקת תכולת מרכיבי חטיף הנמכר בשוק, שני הרכיבים הדומיננטיים הם סוכר וקמח חיטה מעובד. לכן הערך הגליקמי של החטיף גבוה לפחות כמו של כל ממתק, ותרומתו לאנרגיה מחזיקה לא יותר מכמה דקות. לאחר מכן הוא רק מגביר את תחושת הרעב.

2. "עשוי מחומרים טבעיים". סיסמה נכונה בהסתייגות, כי התפיסה שנוצרת היא שכל מרכיביו של המוצר טובים לבריאות כיוון שמקורם מהטבע. בין מרכיבי מוצר שמחזיק בסיסמה זו נכללים אמנם שיבולת שועל, צימוקים ואגוזים, שהם ללא ספק רכיבים טבעיים, אך גם כוללים שומן צמחי מוקשה חלקית. מרכיב זה מיוצר באופן מלאכותי בתוספת כימיקלים ולכן רמת הטבעיות שלו מוטלת בספק. שמן צמחי מוקשה (או מוקשה חלקית) הינו מקור להיווצרות שומן הטראנס המזיק לגוף, ולכן מוציא את המוצר לחלוטין מקטגוריית הבריאות.

3. "רק 19 קלוריות ליחידה". לאור ההצלחה של הספרה 9 בתחום המחירים לצרכן, צצים ומתגלים מאכלים רבים עם רמת דיוק מגוחכת סביב הספרה 9. התעתוע האמיתי ברוב המוצרים המנפנפים בערך קלורי הוא באיכות. הצרכנים קונים אותם כי "זה רק 19 קלוריות ליחידה" בלי לבדוק את האיכות ואת התכולה. רק לאחר חיסול חבילה שלמה בלי להרגיש, הצרכן מגלה שאכל ´אוויר´, ולא רק שלא שבע אלא להיפך. הסיבה היא כי התהליך שדוחס אוויר לדגנים מעלה את ערכם הגליקמי ומוריד את רמת השובע.

4. "ללא תוספת סוכר". שוב סיסמה נכונה כביכול, שמעבירה לציבור מסר כאילו מדובר במוצר דל קלוריות נטול סוכר ומומלץ לסוכרתיים. מוצרים כאלו מבוססים לרוב על ממתיקים כמו מלטיטול, סורביטול וכו´, המכילים 2.5-3 קלוריות לגרם. לדוגמא: 100 גרם עוגיות ללא סוכר מכילות לפחות 20 גרם ממתיק, ששווה ברמתו ל-15 גרם סוכר רגיל. לכן למרות שמדובר במוצר "ללא סוכר", אין הבדל מהותי ברמת הקלוריות שבו ובהתאמתו לסוכרתיים.

5. "ללא שומן טראנס". המשמעות היא שאין במזון חומצות שומן צמחיות בלתי רוויות שעברו תהליך הקשיה (חמצון). נהוג לבלבל שומן טראנס עם שומן בכלל, ולרוב חושבים שמדובר במוצר נטול שומן. אבל בהחלט יכול להיות שם שומן רווי שגורם לעליית הכולסטרול. למשל הנקניקיות שמצהירות זאת מכילות 20% שומן ואילו שוקולד עם הצהרה דומה מכיל 34% שומן, מתוכו 22% שומן רווי.

6. "עשוי מקמח מלא". לפי שיטת הדיווח בארץ, גם מוצר שמכיל כמעט 50% קמח לבן יכול להתהדר בתווית האמורה. התקן הישראלי מאפשר ליצרנים לרשום "לחם מלא" ללחם שתכולת הקמח הלבן בו פחותה מ- 49%. מי שמתייחס רק לנתון זה וחושב שהוא אוכל לחם בריא עם סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים, יכול למעשה לקבל רק מחצית מהכמות. השאר יהיה מקמח לבן ומזיק. 

7. "חטיף דגנים לתזונה נכונה". נהוג לחשוב שמדובר במוצר בריא כי דגנים משתלבים עם בריאות. אך חשוב לדעת שכדי שהמוצר יהיה באמת בריא, על הדגנים להיות מלאים בלבד. מרכיבי החטיף הטוען שהינו חלק מתזונה נכונה כוללים אמנם דגנים מסוימים (במשפחת הדגנים נכלל גם קמח חיטה לבן) אבל לא מלאים, ובנוסף הוא עמוס בסוכר מעובד ומכיל שומן מוקשה, כך שהמוצר כלל לא משתלב עם תזונה נכונה.

8. "ללא כולסטרול". סיסמה שבוודאי נכונה שכן אף יצרן לא יתעתע בנושא טעון סיכון, וגורמת להסיק שהמוצר מתאים לבעלי כולסטרול גבוה. לא תמיד ידוע שהגוף מייצר כולסטרול בדם גם כשאין כולסטרול במזון, ולכן הכולסטרול הרשום על גבי המוצר אינו מהווה מדד להשפעתו. אם נסתכל בפירוט מרכיבי חטיף הבוטנים המחזיק בסיסמה, נגלה שם כמעט 10% שומן רווי. שומן רווי הוא האויב האמיתי של הלב, וגורם לסתימות עורקים. הוא זה שמביא בסופו של דבר לכולסטרול גבוה בדם.

9. "עתיר בסיבים תזונתיים". נכון, סיבים תזונתיים הם מרכיב נדרש בכל תפריט לתזונה בריאה. דגני הבוקר המחזיקים בסיסמה זו אכן עתירים בסיבים תזונתיים, אך בסיבים תזונתיים סינתטיים או כאלו שמקורם בסובין. הסובין הינו מזון מעובד, המופרד מגרעיני התבואה ומכיל פיטאטים המקשים על ספיגת מרכיבים מזינים חיוניים כמו ברזל, אבץ, סידן ומגנזיום, וגורמים לתסמונת המעי העצבני. ההמלצה המקורית על הוספת סיבים לתזונה בריאה מכוונת לסיבים התזונתיים הטבעיים, אותם ניתן למצוא בגרעיני החיטה המלאה. ואיך נזהה מוצר בריא? לפי רשימת המרכיבים. ככל שהרשימה ארוכה ומכילה חומרים בלתי מזוהים, כך יורדת ההסתברות שהמוצר יהיה בריא יותר. סדר המרכיבים מעיד על כמות המרכיבים, לפי סדר יורד. כלומר, אם סוכר הוא המרכיב הראשון ברשימה, הוא המרכיב העיקרי במוצר. 

חשדו במרכיבים בדמות "מספר E". רובם אינם טבעיים ומטרתם לספק צבע, לשמר, לייצב ולמנוע חמצון. הרבה בריאות אין כאן. הימנעו ממוצרים המכילים ממתיקים כמו סורביטול, מלטיטול, אקסילטול וכו´. הם מקשים על תפקוד הכבד ואינם מיטיבים עם המעיים. הימצאותו של שומן מוקשה או שומן מוקשה חלקי ברשימת הרכיבים הופך מזון למזיק. מדובר ברמז חזק לעובדה שהמוצר מכיל שומן טראנס, המזיק לבריאות. אם הנכם בעלי כולסטרול גבוה, ותרו על בדיקת הכולסטרול בטבלת הערכים התזונתיים והתרכזו רק במרכיב השומן הרווי. זהו האויב הרשמי של הגוף. אם המוצר מכיל סיבים תזונתיים, בדקו את מקורם. המקור הטוב ביותר לסיבים תזונתיים מסיסים הוא דגנים מלאים, פירות וירקות, קטניות ואגוזים. הימנעו מסיבים סינתטיים או כאלו שמקורם בסובין.