תשובה בהידברות
"החשיפה להידברות פתחה בפניי עולם חדש"
עודד קדוש נולד וגדל במשפחה מסורתית ותמיד כיבד את ערכי הדת, אך רק כשנחשף לתכני ערוץ הידברות – גילה את העולם שתמיד רצה לחיות בו
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"א כסלו התשע"ו
מאז ומתמיד גדל עודד קדוש (44), נשוי ואב לארבעה, במציאות אמונית. הוריו שהגיעו ממרוקו, גדלו בבית שהקפיד על קיום המצוות קלה כבחמורה, וסבו ז"ל הקפיד על תפילות בציבור ואף ניהל בית כנסת משלו, עד יומו האחרון. "קיום המצוות אצלנו בא לידי ביטוי בעיקר בקידוש ותפילה בבית כנסת בערב שבת, שמירת כשרות כהלכה, ושמירת חגים – אבל כן נסענו בשבת. ההתחזקות שלי החלה לפני כ-10 שנים, כשנחשפתי ראשית לקלטות מחזקות ולאחר מכן לערוץ הידברות, אליו האזנתי כבר מהיום הראשון שהחל לשדר. בזכות התכנים המקסימים ששמעתי, והתשובות המגוונות שהרגשתי שאני מקבל לשאלות רבות שהטרידו אותי - לאט לאט התחלתי להניח תפילין ולהקפיד יותר על תפילות בציבור".
הריטואל הזה נמשך ללא מפריע עד לפני כשנה - כשבינו לבין עצמו, הבין קדוש שהוא מעוניין ביותר מכך. ערב אחד, ישב קדוש עם אשתו בסלון ביתם ולפתע אמר: "בעזרת ה', מהשבת הקרובה אני מתחיל לשמור שבת כהלכתה". ביום שלמחרת כבר קיבל על עצמו ללכת עם ציצית קטנה על גופו, ולחבוש כיפה מכניסת השבת ועד צאתה. "אחרי שתי שבתות כאלה, הרגשתי עונג עילאי והחלטתי שאני על התחושה הזו, לא מוותר. הודעתי לאשתי שאני מבטל את ביטוח הרכב לשבתות וחגים, והרכב לא זז יותר מהבית בזמן הזה. בהתחלה, לא היה קל להתרגל למציאות כזו. הרי הכרנו כמסורתיים, ובמשך שנים – העובדה שהאוטו זז בשבת, לא הפריעה לי. לאט, לאט אשתי התרככה, אבל זה לקח זמן".
עודד קדוש והרב יצחק פנגר
מה היה הטיעון החזק ביותר שטען בפניה? "ברוך ה', את צריכה לשמוח שאנחנו מתחזקים מתוך שמחה ובריאות טובה, ולא חלילה בעקבות מקרה מצער או צרה. מה רע לנו להיות בשבת עם המשפחה ולהשקיע בזמן איכות בילדים – במקום להלעיט אותם במכשירי סלולר, צפייה בתוכניות, ים ו'בילויים'? מה יוצא מכל זה בסוף?". קדוש הציע לאשתו לארח את אמה אצלם מדי שבת בשבת, כדי שלא תצטרך לדאוג לשלומה. בד בבד, דאג להכשיר את המטבח מא' עד ת'. "זרקנו את כל מערכות הכלים הטרפות, וקנינו כלי זכוכית נאים, סירים חדשים וסכו"ם, שאת כולם טבלנו במקווה, כולל הפרדה מלאה בין בשר לחלב". ועם האוכל – בא התיאבון: מצווה גררה מצווה וקדוש מצא עצמו מתחזק ביתר שאת. בערב פסח האחרון קיבל על עצמו ללכת עם כיסוי ראש מלא עד סוף העומר, אך זאת עשה רק מתחת לכובע – ולא מפאת 'הבושה' והחשש של 'מה יגידו' אלא מכיוון ש"מבחינתי, ללכת עם כיפה על הראש, זה מחייב אותך להתנהג אחרת ולדבר אחרת. זו הפלומבה הרוחנית שלך כאדם דתי", הוא אומר.
בחצי שנה האחרונה, הפסיק קדוש להופיע כתקליטן באירועים מעורבים, והחל להופיע אך ורק באירועים בקדושה. בחג השבועות האחרון הוא החליט להוריד את הכובע ולהישאר עם הכיפה לתמיד, ויהי מה. "מאז, משפחתי ואני מתחזקים לאט לאט, ומנסים לעשות כמה שיותר את רצון הבורא. אני שמח שעלתה בידי הזכות ללכת בדרכו של סבי ז"ל, שעוד בחייו נדר נדר כי ביום מהימים יהפוך את הנגרייה שלו לבית כנסת. ואכן כך עשה - מכספו הפרטי הפך את הנגרייה שלו לבית כנסת רב מתפללים בשם 'שבת אחים גם יחד', שעומד על עמדו עד עצם היום הזה".
מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il