הרפורמים מציגים: בר מצווה לכלב
התנועה הרפורמית ממשיכה ברוח השינוי: טקסי בר מצווה לכלבים וליל הסדר בהנחיית כומר הם אולי הקצה הביזארי ביותר שהגיעו אליו עד כה בקהילות הרפורמיות. קבלו הצצה עכשווית, מצחיקה ועצובה, שמזכירה שפתיחות וסובלנות אינן סותרות מחאה כנגד עיוות וביזוי היהדות
- אברהם בנימין
- פורסם י' חשון התשע"ד
החגיגה התקיימה בבית משפחת אוטיס, בלב שכונת היוקרה בניו-גרזי. ההתרגשות הייתה בשיאה. את פני האורחים קיבלו בעלי השמחה, עורך דין עשיר ופסיכולוגית מצליחה. ערימת המתנות הלכה וגבהה בהתמדה.
חתן הבר-מצווה, חבוש כיפה חדשה, נכנס בצעדים מדודים, לצליליו המקפיצים של הדי-גיי. אוזניו השעירות וזנבו מתנפנפים בעוז, ציציותיו נסרכות על הרצפות הבוהקות. נביחה קטנה של התרגשות נפלטה מפיו.
לא, לא טעיתם. זהו תיאור של טקס שהולך וצובר פופולריות בקהילה הרפורמית בארצות הברית. קיום טקסי בר-מצווה לכלבים שהגיעו לגיל שנה ועשרה חודשים – 13 שנים בחיי כלב. בסרטון שפרסמה לאחרונה סוכנות הידיעות אי-פי נראה כלב בשם ניקי, בטקס "בארק (נביחה) מצווה" (Bark Mitzvah) בניו-גרזי כשהוא חבוש כיפה, לבוש בטוקסידו ועטוף בטלית. ספר תורה נפרס לפניו בפרשת השבוע והאורחים התכבדו בחלה ובעוגה. חבריו הכלבים של ניקי הולבשו אף הם בחליפות יוקרתיות.
כלב אחר העונה לשם אלביס זכה אף הוא למסיבה ובה מאות מוזמנים. לחוגגים הוקרן סרטון שעבר עיבוד מחשב, ובו נראה אלביס קורא בחומש את פרשת השבוע. הטקסים עצמם, והאביזרים הנלווים, הפכו כבר לתעשייה המגלגלת עשרות מיליוני דולרים בשנה.
מארגנת הטקסים, לי דיי, גם היא עטויה בטלית, אומרת: "הטקסים שאני מארגנת הם ברכה לחיות. אני באמת מאמינה שלחיות יש זכות לחגוג ושיהיו בעלי דת". נראה כי הצק השמן שהיא גובה על כל טקס, מאפשר גם לה לחגוג היטב.
רבנית וכומר בליל סדר רפורמי
גם הכותרת הזאת הייתה עשויה להישמע כתחילתה של בדיחה חבוטה, אילולא הייתה אף היא עובדה מציאותית. בקהילות הרפורמיות בישראל ישנן נשים העומדות בראש הקהילה בתפקיד "רבה". בארצות הברית זה כנראה כבר לא מספיק אִין. ליל הסדר בקהילה הרפורמית באטלנטה, גורגיה, נחגג ברוב עם בשלוש השנים האחרונות עם מי שזכתה לתואר הראביי השחורה הראשונה, אליס סטנטון. חבושה בכיפה, אף היא שחורה, הנחתה סטנטון את הערב לצדו של אולן בראון, כומר פופולרי באטלנטה.
לשולחנות הסדר ישבו גם רבים מבני הקהילה השחורה המקומית, כשהם שומעים מפי ראביי סטנטון והכומר על המשמעויות העכשוויות שהם מצאו בחג היהודי הקדום - שוויון, צדק ושלום. יחד הם שתו ארבע כוסות יין כשר למהדרין, ולא ויתרו גם על דיינו וחד גדיא גם אם לא הבינו ממש את כל המילים הארמיות. את Blowin in the Wind (נושבת עם הרוח), אחד משירי המחאה המפורסמים של בוב דילן, הנחשב להמנון הבלתי רשמי של פעילי שמאל ברחבי העולם, כולם כבר שרו בהתלהבות בליווי גיטרה.היברו יוניון קולג, המכון להכשרת רבנים של התנועה הרפורמית הפועל בארצות הברית קרוב ל-140 שנה, הסמיך את סטנטון ל"רבנות" לפני כמה שנים. סטנטון, בשנות הארבעים לחייה, עברה גיור רפורמי לפני כחמש-עשרה שנה. "אני רבנית, שבמקרה אני גם אישה, וגם אפרו-אמריקנית".
מתוך כשישה מיליון יהודים המתגוררים ברחבי ארצות הברית, כמיליון וחצי משתייכים לקהילה הרפורמית. מספר זה כולל את האנשים המשלמים דמי חברות לתנועה, ואת אלו המשייכים את עצמם לשם אף שאינם פעילים או חברים רשומים. על פי הקריטריונים הללו, נתונים אלו כוללים גם משפחות ובני זוג שאינם יהודים. ההערכה היא שכ-30 אלף מחבריה הם היספנים או שחורים.
נראה כי מאז הולדתה לפני כמאתיים שנה עשתה התנועה הרפורמית דרך ארוכה מאוד, שבמהלכה המציאות עולה על כל דמיון. העקרונות המנחים של מייסדיה שביקשו לשים דגש בעיקר על רוח היהדות ולא על קיום המצוות, נכרכו עם השמטת התפילות המבקשות לחזות בבניין ציון וארץ ישראל.
האם את הסדר הבא יערוך הכלב ניקי – הרב-הגולדן- רטרי-בר-מצווה-הראשון?
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>