בתחכום ובסלידה: כך מציגה התקשורת את החרדים באור שלילי

הארץ טוען: מלחמת דת אורתודוקסית

כתבה של יאיר אטינגר (23.07.2015), זועקת באותיות קידוש לבנה: "מלחמת דת: האם העולם האורתודוקסי על ספו של פיצול היסטורי?" ומספרת לנו: "בתוך המחנה האורתודוקסי בארץ ובעולם מתחולל בשנים האחרונות מרד המוני, לא מאורגן ולא ממומן, שמתנגד להקצנה, חותר תחת הממסד הרבני וקורא להתאים את האורתודוקסיה לרוח הזמן".

אני אמנם חרדי, אבל בתוך עמי אני יושב. ולא רואה בשום מקום מרד גלוי או נסתר נגד גדולי הדור. בטח שלא "מרד המוני", ולא מרד קטן, מאורגן או לא מאורגן. מתי שמעתם לאחרונה על הפגנה חרדית נגד הממסד הרבני? האם הכתבה מנסה ליצור את הרושם שהרבנים מיושנים? שהחרדים צריכים להתנתק מן המסורת? יחליטו הקוראים.

The Marker מציג: כך עושים עליכם כסף

בכתבה של אמיתי זיו (03.08.2015) עיתון TheMarker לדוגמה מצהיר בגלוי: "כך מצאו החרדים דרך לעשות כסף מסלולר".

"ה-חרדים". אני מניח שזה כולל גם אותי, וגם את הרבנים שלי מהכולל, וגם את האברכים מהישיבה שלי, וגם את כל בחורי הישיבה בארץ, ואולי גם בחו"ל. כל החרדים אשמים. ישנה כנראה איזו מין קנוניה חרדית, אולי של זקני ציון החרדים, כיצד לעשות כסף מחברות הסלולר.

מה שמצחיק הוא, שהכתבה כלל לא מתארת נוכלות או רמאות כלשהי, אלא שירות שקיים בחברות הסלולר, אותו מצליחים לנצל בהצלחה מספר חרדים (ולא כל החרדים) כדי להרוויח כסף מאנשים שמתקשרים לשמוע חדשות בטלפון הסלולרי.

הכתבה לבסוף מספרת: "משרד התקשורת נדרש לסוגיה, ובספטמבר החליט לשים סוף לעניין. במשרד החליטו כי לא ייתכן שחברות הסלולר יצטרכו לספוג את עלויות הקישוריות, והציעו שאם החרדים רוצים להפעיל קווים ללימוד תורה, שישתמשו לשם כך במספרים קוויים – ולא סלולריים – שבהם הקישוריות אפסית".

במילים אחרות, עיתון TheMarker חס על ארנקם של חברות הסלולר המסכנות, העניות, העשוקות בידי החרדים רודפי הבצע שמצליחים לנצל את שירותיהן עד תום. האם הדבר לא דורש מאיתנו להתקומם? האם לא נרצה לערוך איזו הפגנת ענק להצלת חברות הסלולר הגדולות מפני החרדים שמנצלים אותם?

אם לא די בכך, עיתון TheMarker מוסיף ומרמז לנו שהיהדות היא מחלה מדבקת, וגם לא ברמז דק במיוחד. כך הוא מתייחס ללימודי יהדות במאמר דעה ששמו: "החיסון היעיל ביותר נגד חזרה בתשובה" (אדר כהן, 10.08.2015). מטרת הכתבה היא להתרעם על התקצוב ללימודי יהדות "דתיים" במדינת ישראל, וכבר בראשה הכותב רומז לנו, כיצד החרדים המסוכנים משתלטים על המדינה: "החילונים ממהרים להזדעזע ומיד מתייצבים למלחמת קודש נגד השתלטות הפנאטיות הדתית המאיימת עליהם (בצדק מבחינתם)".

אירוני הדבר, שהכתבה מדווחת על הסקר הארצי של מכון גוטמן משנת 2009, אשר גילה כי רק 3% מתושבי ישראל מגדירים את עצמם "אנטי דתיים", ולמרות זאת, מציע להפוך את לימודי היהדות לשיעור בהיסטוריה עתיקה ומיושנת: "היכרות מעמיקה עם התרבות היהודית מזווית חילונית, ונטיעת ביטחון עצמי בזהות יהודית־פלורליסטית, הן החיסון היעיל ביותר נגד חזרה בתשובה".

שימו לב, כיצד הכותב מציע לערוך "היכרות עם התרבות היהודית" מזוית חילונית ופלורליסטית, ממש כאילו סיפר לנו על "היכרות עם התרבות הסינית העתיקה של שושלת צ'ינג". ומהי מסקנת הכתבה? ללמוד את היהדות כדת זרה, באופן פלורליסטי וביקורתי, כי לדעתו היהודים הישראלים הם לא יותר מאשר תיירים זרים השומעים לראשונה על יהדותם. נראה כי הכתבה מנסה ליצור את הרושם, שהיהדות היא דת מסוכנת, המחזירה מטבעה אנשים בתשובה, והופכת אותם לחרדים פנאטיים ומסוכנים המשתלטים על המדינה. מי יודע, אולי לימודי היהדות הם הגורם לתופעת הסמים ואלימות הגואה בבתי הספר החילונים בישראל? אין ספק שיש לערוך מחדש את כל לימודי היהדות בבתי הספר, מחשש לפגיעה בנפשם הרכה והעדינה של ילדינו מפני יהדותם.

מעניין לצטט את אחד המגיבים על הכתבה הזו, שכתב:

"אנחנו עם בלי זהות, עם שמתבייש ביהדות שלו, עם שמתכחש בכל דרך אפשרית לעברו. וכל זה בשביל מה??? בשביל שאיזה אירופאי יקבל אותנו? בשביל שלא יחשבו שאנחנו "חשוכים"? אם כבר הגענו למצב הזה אז אני מציע ללכת צעד קדימה ונגמור עם זה - הוצאת היהדות מחוץ לחוק, איסור גורף על כל סממן יהודי מחוץ לבתי כנסת, איסור על הבעת יהדות בפרהסיה, איסור לדבר עברית, איסור החדרת מושגים יהודיים למערכת החינוך והתכחשות מוחלטת למה שכבר נלמד".

ראיון עם הרב זמיר כהן אודות יחס התקשורת לחרדים:

Ynet: ציטוטים מסאטמר

הכתבה של קובי נחשוני (15.05.15) מתהדרת בכותרת הגדולה: "האדמו"ר מסאטמר: 'חרדים מכרו את התורה בשביל כסף'".

תמיד ידענו שחסידות סאטמר מתנגדת להצטרפות של החרדים למדינה. ציטוטים מסוג זה אינם חדשים לאיש; כך מצהירה חסידות סאטמר מאז קום המדינה. אז מה בדיוק עושה כתבה שכזו, לאחר הצטרפות החרדים לממשלה האחרונה? מדוע החליט העיתון פתאום לצטט את דברי האדמו"ר של חסידות מסויימת, ולשתף את הקוראים בישראל על דבריו נגד החרדים שמצביעים בבחירות?

מי שקורא את הכתבה, עשוי לחשוב בטעות שהציבור החרדי מפולג ומחרחר שנאה וריב. כמובן שזה לא המצב. ידוע היטב שהציבור החרדי מתחלק לזרמים שמצביעים בכנסת, וזרמים אחרים שאינם מצביעים, כגון הציבור של חסידות סאטמר ונטורי קרתא אשר מתנגדים לבחירות במדינה. הציבורים יודעים לחיות יפה ביחד, למרות חילוקי הדעות ההשקפתיים בנושא ההשתתפות עם המדינה ושירותיה. אך אם הדברים אינם חדשים, מנין צצה לפתע כתבה שכזו?

והנה כתבה נוספת שפרסם העיתון לאחרונה, כותרתה: "אמנות במחלוקת: בשנקר עיצבו 'תפילין לנשים'", (08.03.15) ובה מסופר: "תלמידים במחלקה לעיצוב תכשיטים ב'שנקר' הצליחו לעורר מחאת רשת בזכות עיצוב תפילין לנשים: צבעו בהיר (ולא שחור), הוא מעוגל (ולא מרובע) ואת פרשות "שמע ישראל" מחליפות בנות צלפחד. אף שהדגישו כי הדבר נעשה מתוך כבוד למסורת - יש נפגעים, גם מתוך המוסד".

הכתבה מציגה את ה"עיצוב" החדש של התפילין באור חיובי למדי, ובציטוטים מתאימים: "את הבחירה ליצור תפילין לנשים דווקא, הגדירו 'אמירה פמיניסטית וגם אמירה קונקרטית שיש נשים בעולם שמשתמשות בתפילין, וזה פונה אליהן'... אחת היוצרות הדגישה כי עשתה זאת "מתוך מקום אוהב ומסור למסורת היהודית, ולא מתוך מקום הורס או מתריס... נשים דתיות-פמיניסטיות מחו: "לי בתור אורתודוכסית אין שום בעיה עם הניסיון ליצור תפילין לנשים".

אנו צריכים כביכול להבין, כי ייצור תפילין לנשים, עם פרשיות אחרות, ובצורה וצבעים אחרים לגמרי, היא בעצם "נאורות", ביטוי של "פמיניזם" מבורך בדורנו.

ומה לגבי החרדים? הכתבה מספרת לנו: "ברשתות החברתיות, כאמור, המחאה הייתה רחבה יותר. בדף הפייסבוק "דוסים" פרסמו את דבר המיצג עם הערה קצרה: "אין מילים".

הכתבה מסיימת בציטוט: "נשיאת שנקר, הפרופ' יולי תמיר, מסרה בתגובה: "אנחנו מעודדים את הסטודנטים להתמודד ולחקור את הזהות שלהם בדרכים שונות וחדשניות, ואיננו מגבילים את החופש האקדמי שלהם בכל דרך שהיא. מצאתי את הפרויקט חדשני, מרגש, ונוגע ללב".

החרדים המיושנים פשוט צריכים להיות יותר נאורים. מה דעתכם?

Nrg: לחנך את התקשורת החרדית

כך מספר אתר Nrg בכתבה של מנדי גרוזמן (31/7/2015): "הדקירה במצעד: העיתונים החרדים מתעלמים". ובגוף הכתבה מספר: "בבוקר שלאחר הדקירה במצעד הגאווה בירושלים - העיתונות החרדית שותקת: ארבעת היומונים החרדיים לא מתייחסים היום (ו') לדקירה אמש, גם לא ברמז".

ממתי בדיוק העיתונים החרדים מסקרת מקרי רצח? כידוע, הציבור החרדי נמנע מהתעסקות תקשורתית ברצח ואלימות, מתוך מטרה חינוכית שלא לתת להם פרסום לעיניי ילדים ובני נוער שעשויים לחקותם. הדבר הזה לא קשור למצעד, ולא לחרדים. העיתונות החרדית אינה "שותקת", היא פשוט לא נותנת חשיפה לאלימות מכל סוג. זה תמיד היה הקו של התקשורת החרדית.

ומה לגבי "האתרים החרדים"? גם מהם לא נחסך שבט הביקורת של Nrg: "מאמר בולט התפרסם באתר האינטרנט "כיכר השבת" תחת הכותרת 'מאמר מערכת'. הנהלת האתר ביקשה להבהיר את עמדתה לאחר שספגה ביקורת על כותרת שדיווחה על הדקירה וכתבה כי האירוע קרה במהלך "מצעד התועבה". הרשת התמלאה בדברי ביקורת על הכותרת ואצבע מאשימה לציבור החרדי על הסתה מתמשכת נגד הקהילה הגאה".

במילים אחרות, אסור לחרדים בשום אופן לבקר את המצעד, שבעיני התורה הוא בגדר תועבה. אולי צריך להשתיק את החרדים הלא נאורים האלה? או שלא בעצם, כי העיתונות החרדית גם ככה שותקת בעניין, וגם זה לא בסדר. בקיצור, החרדים תמיד אשמים. נקודה.

הרב חובב בן חמו על השפעת התקשורת:

והנה כתבה מעניינת נוספת, של מינדי אייזנר (03.08.2015), שכותרתה: "מדוע עולה אחוז המתגרשים הדתיים?" כך נאמר בכתבה: "דווקא בחברה שבה מדגישים חיי משפחה, זוגיות וכבוד הדדי בין איש לאשה ישנה עלייה גבוהה באחוז המתגרשים. הפתרון: אנשי חינוך יורידו את מינון דברי האמונה המנותקים מהמציאות וירחיבו את הידע הפרקטי לחיי משפחה יציבים".

הכתבה לא מציגה נתונים סטטיסטיים על שיעור הגירושין במגזר הדתי, ובעיקר לא מנסה להשוותו לשיעור הגירושין בציבור הלא-דתי. הקו שנרמז הוא כי היהדות ומצוותיה לא יכולות להועיל לחיזוק התא המשפחתי. האמונה היהודית היא "מיושנת", "מנותקת מהמציאות", ולא נותנת ידע פרקטי לחיי משפחה יציבים. מי בכלל צריך אותה?

עוד נאמר בכתבה: "האם מסגרת חיי הטהרה תבטיח את קיימות הנישואין כאשר אוברדראפט מרחף מעלי ראשם של בני הזוג?", "שכאילו אם נתפלל שלוש פעמים ביום, נתלבש בצניעות ונתמיד במסירות לאמונה שלנו – הכל יסתדר", "הגיע הזמן להוריד הילוך ברמת הקלישאות ודברי האמונה המנותקים מן המציאות, ולהרחיב את הידע הפרקטי שמקדם חיי משפחה נורמליים ויציבים".

ואם היהדות "המיושנת" וחסרת "הידע הפרקטי" לא מסוגלת לעזור בשיעורי הגירושין, מן הסתם כדאי להישמר מפניה מאוד... הנה כתבה נוספת שפורסמה ב-Nrg, בכותרת: "רציתי לטבול לבד וגורשתי: 'מגעילה, אל תחזרי". "אני יודעת שהמצב עגום ומשפיל", נכתב שם, "ושנשים רבות נוסעות מרחקים או מוותרות על הטבילה כליל... הכל ובלבד שלא תתאפשר לטובלת טבילה כפי מנהגה והבנתה?"

האשה שמצוטטת בכתבה, לא רוצה לקיים את המצווה לפי כללי ההלכה היהודית, אלא כפי "מנהגה והבנתה". הכתבה ממשיכה ומספרת לנו את סיפור האימה המבהיל: "כל פעם מחדש במתח גואה - האם הפעם אחטוף צעקות? האם גם הפעם הטבילה תעבור חלק? האם אחזור רגועה הביתה או שייקח לי זמן להתאושש?"

אך מה שמעניין במיוחד, הוא האופן שבו מצטיירים אנשי ההלכה בסיפור: "הבלנית יצאה אחרינו וצעקה עליי בקול גדול לעיניי כל מי שהיה בחוץ: "את מגעילה! את פשוט מגעילה! אל תחזרי לכאן". לא חזרתי".

ואם הקוראות הלא-דתיות כבר התרחקו מהמקווה כמו מאש לאחר קיראת הסיפור המחריד הזה, הנה עוד כתבה לאוסף:

"חתימת הסכם קדם נישואים - פעולה רומנטית". בכתבה זו, של ד''ר רחל לבמור (15.06.2015), מסופר לנו מדוע מצוות הכתובה, גם היא אינה אלא מצווה "מיושנת", וצריך להחליפה בהסכם נישואין "רומנטי".

הכותבת, שמודעת לשיעורי הגירושין הגדולים, מנסה לייפות ככל האפשר את מציאות הגירושין, וההסכם "החילוני" שכדאי לערוך לדעתה לפני החתונה, אותו היא מכנה בשם "הסכם לכבוד הדדי".

"ב'הסכם לכבוד הדדי' מובנית התחייבות לשיקום הנישואין, אם אחד מבני הזוג דורש זאת. לאחר תקופה קצובה שבה הניסיון לא עלה יפה, נכנס לפעולה מנגנון פשוט של יצירת התחייבות כספית כל עוד בני הזוג ממשיכים להיות נשואים למרות רצונו של אחד מהם להיפרד... הזמן הנכון להתייחס לאפשרות של פירוד הוא דווקא בעת האהבה הגדולה... לומר לבת או לבן הזוג - 'אני רוצה לשמור עליך במשך כל חיי שאף אחד לא יפגע בך, אני אשמור עליך אפילו מעצמי!'

במילה "בגרות", מסתירה הכותרת את המילה "גירושין". הכותבת ממליצה לוותר על הכתובה ביהדות, אבל איך להמליץ לכל זוג חילוני שמתחתן לתכנן את הגירושין שלו מראש? מכל מקום, עיתון Nrg מספר לנו שכתובה יהודית היא דבר מיושן, ארכאי, שסתם גורר דיונים אינסופיים ומזיקים לבני הזוג. עדיף לייצר כתובה חילונית חדשה, עם הסכם גירושין לפני כל חתונה.

כידוע, הכתובה נועדה לטובת האשה. ההלכה יהודית מתחשבת באשה, ובאמצעות הכתובה מונעת גירושין ללא סיבה מוצדקת. היהדות רואה במוסד הנישואין מוסד רציני של בני זוג שרוצים להתחייב זה לזה, כאשר הגבר הוא המתחייב לדאוג לצרכיה של האשה בעת גירושין.

טוב, אבל אם המקווה הוא סיפור אימה, קל וחומר שהכתובה היהודית צריכה לגרום לחרדות. אך אל דאגה, Nrg מציע אלטרנטיבה הרבה יותר "רומנטית". לשבת עם עורך-דין לפני החתונה, ולחתום מראש הסכם פרטני לגירושין העתידיים של בני הזוג... מה דעתכם?

הרב רצון ערוסי על תקשורת כשרה:

ואם לא שבענו מן המצוות ה"מיושנות" של היהדות, שגורמות חרדות לעיתון, הבה נראה מה יש ליהדות להציע למתגיירים, גרי צדק אמיתיים שרוצים להצטרף ליהדות מתוך אהבת ישראל אמיתית, אך נתקלים באטימות של הממסד הרבני ה"חשוך", שבאופן מעצבן למדי, דורש מהם להתגייר לפי ההלכה היהודית. ובדומה לסיפור האימה של המקווה, אינו מאפשר לגויים להתגייר "כמנהגם והבנתם" את היהדות.

וכך Nrg מספר לנו כתבה על המתגיירים (יואב שורק, 19.07.2015): "לא יעזור בית דין: כך ישראל מרחיקה מתגיירים". "רבבות מיוצאי חבר העמים בישראל רואים עצמם בני העם היהודי", נכתב שם, "אך לפי ההלכה אינם יהודים. סדרת קשיים טכניים, מלווים באטימות ממסדית ובגישה הלכתית מחמירה, מונעת מהם להתגייר. מחקר חדש אומר שאם המצב לא ישתנה, זהותה היהודית של ישראל בסכנה".

לפי הנאמר, החרדים לא בסדר, כי הם רוצים שעולים מחבר העמים יתגיירו לפי ההלכה. הגיור היהודי גורם ממש סכנה ל"זהותה היהודית של ישראל". הכתבה מספרת לנו שכרגע המצב עגום, שמתגיירים רק 2,000 איש בשנה בישראל, ושזה ממש "עצוב" שהמתגיירים הם רק אנשים שהיהדות ממש חשובה להם:

"האנשים שעוברים תהליך גיור - וגם אלו שלא עוברים, אלא רק מתחילים - הם לרוב בנים או בנות לאב יהודי, שרואים בעצמם יהודים ושהזהות היהודית חשובה להם עד כדי כך שהם מתחילים בתהליך הלא פשוט, במקום להסתפק בזהות הישראלית, כמו האחרים".

"הדו"ח מחלק את העולים הלא יהודים לשלוש קבוצות תרבותיות. כרבע מהם מנותקים לחלוטין מכל עניין ביהדות, ומתרחקים מן הזהות הישראלית; 35־40 אחוז מרגישים שהם ישראלים אך משמרים מרכיבי זהות אחרים; ובקבוצה השלישית, הזהה בגודלה לקודמתה, נמצאים אלה שהם ממוצא יהודי מובהק, והרגישו שייכים לעם ישראל עוד לפני העלייה לארץ. רוב המועמדים לגיור מגיעים מהקבוצה הזו".

אין ספק שצריך לגייר את כל הגויים במדינת ישראל, גם את אלו שאינם מחויבים ליהדותם, או בעלי "מרכיבי זהות אחרים". מה, לא מגיע גם להם להיות יהודים? צריך מן הסתם לגייר גם את כל הסודנים שמגיעים לעבוד בארץ, וגם הערבים הישראלים על הדרך. מדוע בעצם צריך לגייר רק את מי שהיהדות כל כך חשובה לו? למה לא מגיירים את כולם וזהו?

הכתבה ממשיכה ומספרת: "תיאורים רבים המובאים בדו"ח משקפים את חששותיהם של המועמדים לגיור מפני שלילת זהותם הקודמת, או דחיקתם לזהות שלא ביקשו לאמץ – ונשמעים גם סיפורים קשים על חוסר הבנת נפש הגר מצד הדיינים".

אתם מבינים, גויים רבים שמגיעים להתגייר לא באמת רוצים לשנות את זהותם הקודמת, ולא רוצים לאמץ את הזהות היהודית... רק בגלל הגיור הם נאלצים לשנות את תרבותם וזהותם. ממש לא מובן, מדוע הרבנים לא מוכנים להתפשר ולקבל ליהדות גויים שלא רוצים להיות יהודים?

ומה יש לחרדים והדתיים לומר בעניין? הכתבה מספרת: "81 אחוז מהחרדים השיבו שיש להקפיד מאוד (בגיור), וכך גם 58 אחוז מהחרדים־לאומיים".

המאמר מסתיים בהבעת העמדה: " אם החברה הישראלית כולה, והחברה הציונית־דתית בפרט, תראה בכל העולים הלא יהודים אחים ואחיות ותתגייס כדי להקל ולהנגיש את הליך הגיור - אין לי ספק שנוכל לחולל מהפך בתחום".

הכתבה שראינו מבטאת את המסר הרפורמי באופן "לייט", אך בכתבה נוספת שהופיעה ב-Nrg, של הכותב אביאור ביירון (22.05.2015), נאמר בפשטות וללא בושה: "רותי רוצה להתגייר מבלי לשמור מצוות". כך נכתב בכתבה: "בחורה צעירה שגדלה בישראל כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי מעוניינת לעבור גיור כדי להיחשב יהודייה על פי כל הבחינות בהלכה. רותי מתחילה להבין שלא חייבים להתחייב מראש על ביצוע של כל המצוות, ושיש מצוות שחשובות מאחרות".

למה רותי רוצה להתגייר? הכתבה מספרת: "אולי היא פשוט רוצה שכולם יקבלו אותה. כולם – כולל החרדים. קשה לה עם זה שפקידי מדינה רשמיים משדרים לה שוב ושוב שהיא לא יהודייה – שהיא לא משלנו".

הכתבה פונה לרגש של הקוראים ומספרת על חלומותיה של רותי להתגייר: "מי ייתן ואזכה להיות באמת חלק מהעם היהודי!" בחלומה, הרבנים מביטים בה ברוך, ומקבלים אותה מיד... רותי מאושרת אך קשה לה להאמין. לרותי יש בעיה, הרבנים בחלומה אינם בין החיים".

נראה כי רותי (על שם רות המואביה) היא דמות פיקטיבית, שבה משתמש הכותב כדי לייצר הזדהות עם גויים שמבקשים להתגייר מבלי באמת להתגייר. בהמשך, קובע הכותב, על פי מגילת רות: "הטענה שגיור נעשה קודם דרך הדת ורק אח"כ דרך הלאום, מנוגדת לפסקי ההלכה למעלה ולמגילת רות, בה רות קודם אומרת "עמך עמי" ורק אח"כ "אלוהיך אלוהי". והכתבה מסיימת במילים: "הלוואי שהרבנות בארץ ובעולם תתעורר משנתה ותבין את צורך השעה ואת המסורת ההלכתית המאפשרת גיור ללא קיום אורח חיים דתי".

אז מה דעתכם?

הבה נתאר לעצמנו את הקורא הישראלי הפשוט משוטט לו להנאתו באתרי האינטרנט השונים, וקורא חדשות לתומו. מה כולם מספרים לו?

בואו ונראה: עיתון הארץ מספר לו שהילדים החרדים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה, והחרדים עומדים על סף "פיצול היסטורי" בגלל הרבנים ה"מיושנים" שלו. לא עושה כל כך חשק להכיר מגזר שכזה, שעומד על סף פשיטת רגל...

The Marker מספר לנו כיצד החרדים מוצאים דרכים לעשות כסף מהסלולר. בקיצור, מניפולטורים. נו טוב, לפחות דבר אחד חרדים יודעים לעשות, להרוויח כסף בעורמה.

לאחר מכן הוא ממשיך ומלמד את קוראיו שהיהדות היא מחלה מדבקת, שלימודיה הם נגיף חרדי ומסוכן שמשתלט על המדינה, והחיסון הטוב ביותר נגד החזרה בתשובה הוא לערוך ו"לתקן" את לימודי היהדות בבתי הספר בישראל, כדי שהילדים לא יחשפו ליהדותם הפאנטית והמסוכנת.

אתר החדשות Ynet מספר לנו, שרב חרדי חשוב בעצמו מודה ש"חרדים מכרו את התורה בשביל כסף". זה כל מה שמעניין את החרדים האלה, כסף. ואפילו האדמו"ר שלהם מודה בזה.

הוא ממשיך ומספר לנו על תפילין חדשות שיצרו פמיניסטיות נאורות, ועל החרדים החשוכים שלא יודעים לקבל חידושים שמבטאים את רוח הדור. מיושנים כבר אמרנו?

הרב זמיר כהן בהרצאה "החרדים - מי אתם ועם מי אתם?"

Nrg מספר לקורא הנאמן למה החרדים הם לא בסדר. קודם כל, כלי התקשורת החרדים מסתירים רצח שהתבצע במצעד. הם שותפים להסתה, הם מכנים את המצעד "תועבה" כלשון התורה.

ואם לא די בכך, אל תחשבו שהמשפחה הדתית היא מאושרת יותר. הדתיים מתגרשים בהמוניהם, והאמונה הדתית שלהם "מנותקת מהמציאות" ולא נותנת להם "ידע פרקטי לחיי משפחה יציבים".

הקורא ממשיך ומגלה שגם מצוות טהרת המשפחה, היא בעצם סיפור אימה. החרדים החשוכים רודפים אחרי המסכנות, מקללים אותן וצועקים על נשים שבסך הכל באו כדי לקיים מצווה אחת ביהדות... מי רוצה לקיים מצוות בציבור שכזה?

ממשיך הקורא ושומע מדוע לא כדאי לעשות כתובה, שזה רק פוגע בתא הזוגי. ושוב, שההלכה "מיושנת" וצריך לעדכן...

ואז העיתון מספר לקורא הנבוך על אלפי גויים "יהודים" בארצנו שרוצים להתגייר, אך אימת הממסד הרבני אינו מאפשר להם זאת, רק בגלל שאינם רוצים לקיים מצוות. הכל בגלל ההלכה ה"מיושנת". והציבור החרדי ה"אטום" לנפש הגרים המסכנים שכה רוצים להצטרף לעם ישראל, אך הרבנים מונעים מהם זאת רק בגלל ההלכה.

אני לא יודע מה איתכם, אך אילו לא הייתי מכיר את הציבור החרדי, ואם אלה היו מקורות האינפורמציה היחידים שלי, הייתי מתרחק מהציבור החרדי כמו מאש.

ומה דעתכם על הכתבות? האם הכל נמצא בדמיוננו, והחרדים מגזימים? או שבאמת קיימת הסתה מכוונת נגד ההלכה והחרדים בכלי התקשורת בישראל?

נשמח לשמוע את דעתכם כאן בתגובות.