מעלת אמירת פרקי תהילים

א. בִּימֵי אֱלוּל נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בַּאֲמִירַת הַתְּהִלִּים, שֶׁכֵּן מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים מְסֻגָּלִים לִפְתוֹחַ אֶת הַלְּבָבוֹת, לִפְתוֹחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם, וּלְבַטֵּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.

ב. עָדִיף לִקְרֹא מְעַט פִּרְקֵי תְהִלִּים אַךְ בְּכַוָּנָה, מֵאֲשֶׁר אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים בְּלֹא כַוָּנָה. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּהִתְעוֹרְרוּת לִבֵּנוּ וְלֹא שֶׁנַּקְרִיא לוֹ אֶת מָה שֶׁכָּתוּב. וְלָכֵן, כְּשֶׁאָדָם קוֹרֵא תְהִלִּים אֵין לוֹ לְכַוֵּן שֶׁכָּל מָה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם קָרָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ וְהוּא רַק מְסַפֵּר מָה שֶׁהָיָה, אֶלָּא כָל אֶחָד יְכַוֵּן שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עָלָיו בְּרֶגַע זֶה. כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא כָתַב אֶת שִׁירָיו תְּפִלּוֹתָיו וְתַחֲנוּנָיו כִּמְשׁוֹרֵר הַמַּמְצִיא שִׁירִים, אֶלָּא כָּתַב אֶת תְּפִלּוֹתָיו וְתַחֲנוּנָיו בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵם נֶאֶמְרוּ עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

ג. הַבֵּן אִישׁ חַי הֵבִיא מַעֲשֶׂה עַל אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַפְסִיק בִּקְרִיאַת תְּהִלִּים בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים. וּפַעַם אַחַת לְאַחַר קְרִיאַת תְּהִלִּים הָלַךְ לִישׁוֹן, וּבַחֲלוֹמוֹ רָאָה שְׁנֵי מַלְאָכִים הַמַּחְזִיקִים סֵפֶר תְּהִלִּים, וּבְתוֹכוֹ כְתוּבִים מִזְמוֹרִים אֲשֶׁר בְּתוֹכָם מוֹפִיעִים גַּם דִּבְרֵי הַחוּלִין שֶׁדִּבֵּר בְּאֶמְצַע הַקְּרִיאָה. מִיָּד כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר עָשָׂה תְשׁוּבָה עַל כָּךְ, וּלְמָחֳרָת חָלַם שֶׁהִתְכַּפֵּר לוֹ עֲווֹנוֹ. אוּלָם, כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁזֶּה דַוְקָא כְּשֶׁעוֹצֵר בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים. אוּלָם בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק - מֻתָּר לְהַפְסִיק. וְכָל שֶׁכֵּן בֵּין מִזְמוֹר לְמִזְמוֹר מֻתָּר לְהַפְסִיק, וּבִפְרָט אִם מִי שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתוֹ דָּבָר וְזָקוּק לִתְשׁוּבָתוֹ.

ד. אָסוּר לִקְרֹא תְהִלִּים וְכֵן כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה אֲחֵרִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רֵיחַ רַע. וְלָכֵן, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ נוֹסֵעַ בָּרֶכֶב וְאוֹמֵר תְּהִלִּים, אִם מֵרִיחַ פִּתְאוֹם רֵיחַ רַע בֵּין שֶׁל אַשְׁפָּה וּבֵין רֵיחַ אַחֵר - חַיָּב לְהַפְסִיק מִיָּד אֶת קְרִיאָתוֹ, וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּחֲלֹף הָרֵיחַ וְאָז יַמְשִׁיךְ. מִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ לִקְרֹא אֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ רֵיחַ רַע - עוֹנְשׁוֹ גָדוֹל. וּמִי שֶׁמַּפְסִיק - שְׂכָרוֹ שֶׁמַּאֲרִיךְ יָמִים.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ח', כח' - כט')

"בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם: בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ" (א')

אָמַר פַּעַם אֶחָד הַחֲכָמִים: "מִכָּל דָּבָר בָּעוֹלָם אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מַשֶּׁהוּ וַאֲפִילוּ מִדְּבָרִים שְׁלִילִיִּים", שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַלְמִידָיו: "רַבֵּנוּ, מָה נִתָּן לִלְמוֹד מִגַּנָּב?" וְהוּא עָנָה: "כַּמָּה וְכַמָּה דְבָרִים חֲשׁוּבִים. דָּבָר רִאשׁוֹן: בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בָא בְאֶמְצַע הַלַּיְלָה בִכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לוֹ, וּמִזֶּה נוּכַל לִלְמוֹד שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְהָבִין אוֹתָהּ - יִלְמַד בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, שֶׁאָז הַכֹּל שָׁקֵט וְאֵין הַפְרָעוֹת. דָּבָר שֵׁנִי: יֵשׁ לוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ "בַּעֲבוֹדָתוֹ", כָּךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲבוֹד אֶת בּוֹרֵא עוֹלָם צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ! וְדָבָר שְׁלִישִׁי: גַּם אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁהַשּׁוֹמֵר מַפְרִיעַ לוֹ "לַעֲבוֹד", אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא מְנַסֶּה עוֹד וָעוֹד עַד שֶׁמַּצְלִיחַ לִמְצוֹא פִּרְצָה וּלְהִכָּנֵס בָּהּ, כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁגַּם אִם הוּא נִכְשַׁל אֵין לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ אֶלָּא יַמְשִׁיךְ וִינַסֶּה עַד שֶׁיַּצְלִיחַ".

נֶהֱנוּ הַתַּלְמִידִים וְהִמְשִׁיכוּ לִשְׁאוֹל: "וּמָה נִתָּן לִלְמוֹד מֵאוֹפָנַיִם?" וְהוּא עָנָה: "גַּם מֵהֶם אֶפְשָׁר לִלְמֹד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִפְלָאִים! דָּבָר רִאשׁוֹן: אִם לֹא עוֹשִׂים פֶּדָּלִים לֹא מִתְקַדְּמִים, גַּם בַּחַיִּים אִם לֹא מַשְׁקִיעִים וּמִתְאַמְּצִים לֹא מִתְקַדְּמִים. דָּבָר שֵׁנִי: כְּשֶׁעוֹצְרִים - נוֹפְלִים! גַּם בַּחַיִּים צָרִיךְ תָּמִיד לִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁל עֲלִיָּה וְהִתְקַדְּמוּת, אִם עוֹצְרִים - נוֹפְלִים! וְדָבָר שְׁלִישִׁי: אִם אַתָּה מַרְגִּישׁ קַל זֶה סִימָן שֶׁאַתָּה בִירִידָה. כָּךְ בַּחַיִּים אִם הַכֹּל קַל לְךָ - זֶה סִימָן שֶׁאַתָּה בִירִידָה..".

"וּמָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִתִּינוֹק?" "גַּם מִמֶּנּוּ יֵשׁ לִלְמוֹד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִפְלָאִים: דָּבָר רִאשׁוֹן: הַיֶּלֶד הַקָּטָן תָּמִיד שָׂמֵחַ, כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה. דָּבָר שֵׁנִי: אִם מִישֶׁהוּ רַב אִתּוֹ הוּא מִיָּד שׁוֹכֵחַ וְחוֹזֵר לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלּוֹ, כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לֹא לִשְׁמוֹר טִינָה אֶלָּא לִסְלוֹחַ מִיָּד. וְדָבָר שְׁלִישִׁי: כְּשֶׁהַתִּינוֹק צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ הוּא מִיָּד צוֹעֵק: "אַבָּא!! תֵּן לִי..", כָּךְ הָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ מַשֶּׁהוּ צָרִיךְ לִצְעֹק לַה': "אַבָּא!! תַּעֲזֹר לִי.." וּמָה זֶה קָשׁוּר לַפָּסוּק? עַל כָּךְ נִלְמַד בַּפֶּרֶק הַבָּא.