עדת עופות טרף מעל פגר הפרה הסורית

כל מי שמסתובב בהרי הגליל והגולן מכיר את המחזה המרהיב של עדת עורבים, נשרים, עיטים או נצים, החגים במעגל בנקודה קבועה בשמים במשך שעות ארוכות. הסיבה לכך ידועה: מתחת למעגל שוכבת פרה, כבשה או חיה אחרת, ותנועותיה מעידות על התקרבותה לרגע שבו המוות ישתק את גופה. העופות עוקבים אחר סימני החיים, וככל שאלה נחלשים, הם מנמיכים את גובה המעוף. ברגע שהיא תחדל מתנועותיה, הם יפשטו עליה כדי לנקר אל תוך בשרה במקוריהם המשוננים.

כל עוד העופות באוויר הם חגים זה מאחורי זה, וכל אחד שומר על מרחק בטוח מהאחר. אך ברגע שהם יעוטו על הפגר, הם יתחילו לריב זה עם זה על החלקים האטרקטיביים, ובייחוד במקרה שתאבונם הקולקטיבי גדול מגופה של החיה.

המצב בסוריה בימים אלה דומה להפליא לתמונה המורטו-פאסטוראלית הזו: המדינה במצב גסיסה, ולהקה שלמה של עופות מתחילה כבר לנקר בה כדי לאכול את מה שאפשר, תוך שהם מתקוטטים זה עם זה על חלקיה של המדינה.

העוף הראשון הוא המיעוט הכורדי החי בצפון סוריה, שהשתחרר משליטת המדינה לאורך שנת 2012, והקים לעצמו ממשל עצמי המסתמך על כוח צבאי עצמאי קטן שקיבל נשק, תחמושת ואימונים מהאחים בכוחות הפש-מרגה, הצבא של כורדיסטן העיראקית. הם מודעים לעובדה שתורכיה רואה בעין רעה הקמת חבל כורדי אוטונומי, ולכן דובריהם אמרו שוב ושוב לאורך ארבע השנים האחרונות שאין הם מנסים להיפרד מסוריה וכל שהם דורשים הוא הכרה של המדינה בצרכיהם, בתרבותם ובלשונם.

אלא שככל שעובר הזמן מבינים הכורדים שמדינת סוריה הופכת לנחלת העבר, והמציאות המתפתחת בסוריה – ובעיקר מאז החלה מדינת האסלאם להשתלט על מזרח המדינה – כפתה על הכורדים מצב שהם אחראים לגורלם, כלומר עליהם להקים ישות שתגן עליהם, הן ממדינת האסלאם מדרום והן מהתורכים בצפון. לישות כזו קוראים "מדינה", גם אם היא איננה מוכרזת, כמו זו הקיימת בצפון עיראק, והדבר מוציא את התורכים מדעתם.

עוף הטרף השני הוא שורה ארוכה של מיליציות סוריות, חלק מהן בעלות אופי אסלאמי-ג'יהאדיסטי (הבולטת: ג'בהת אלנוצרה) וחלק מהן בעלות אופי לאומי (בעיקר הצבא הסורי החופשי) או מקומי. מיליציות אלה החלו את פעילותן בשכונות העוני של דרעא, דמשק, חומס, חמאה וחלב, וזכו לסיוע נדיב ממדינות המפרץ ובראשן קטאר. בהמשך, לאורך 2013, הן השתלטו על מעברי הגבול עם תורכיה ועיראק ואפשרו לג'יהאדיסטים לעבור לסוריה ללא מגבלה. כיום הם שולטים על שטחים נרחבים בצפון המדינה, באזור חלב-אדליב, ומתקדמים מערבה אל אזור החוף המיושב בעלווים, תוך שהם מכריזים על כוונתם לחסל פיזית את המיעוט הכופר, המונה כשני מיליון איש, אישה וילד. גם בדרום, מול הגולן, הם שולטים על שטח נרחב, ומאיימים על דמשק מדרום.

פתיחת הגבולות לג'יהאדיסטים זירזה את התדרדרות שלטון אסד, אך גם זרעה את זרעי הפורענות הבאה, שכן זרימת הג'יהאדיסטים הזרים לתוך המדינה אפשרה להם לחבור אל "מדינת האסלאם" – עוף הטרף השלישי – כשזו פלשה לסוריה באמצע 2014. מדינה זו, שנוסדה בעיראק בשנת 2004 כסניף של אלקאעדה, אחרי פלישת הקואליציה המערבית והפלת סדאם חוסיין, הלכה והקצינה הן בפן האידיאולוגי-אסלאמיסטי, והן בפן המבצעי-ג'יהאדיסטי, השליטה את השריעה האסלאמית בגרסתה המחמירה ביותר על השטחים שכבשה בעיראק וסוריה והכניסה לאופנה את שחיטת הכופרים אל מול המצלמות.

דאע"ש בדרך לדמשק

כיום שולטת "מדינת האסלאם" על כשישים אחוזים (!) משטחה של סוריה, בעיקר במזרח המדינה ובמרכזה, שהוא אזור מדברי דליל אוכלוסין, אלא שהיא מאיימת להתפשט מערבה ולהשתלט על דמשק, חומס, חמאה וחלב, תוך שהיא נלחמת הן בכורדים, לדוגמה הערים קובאני וחסכה, והן בג'בהת אלנוצרה. עלינו לזכור שג'בהת אלנוצרה הייתה במשך שבועיים, ביוני 2004, חלק ממדינת האסלאם, אך עזבה אותה בשל חילוקי דעות הקשורים ליחס ללא מוסלמים. לדעתי יש אפשרות שמדינת האסלאם "תשכנע" בשיטותיה הידועות את ג'בהת אלנוצרה להצטרף אליה, בייחוד לאור המכנה המשותף הרחב מאוד בין שני הארגונים.

תורכיה, עוף הטרף הרביעי, השקיעה מאמץ רב להפיל את אסד ושלטונו, כי הוא בידי קבוצה כופרת, העלווים, ובגלל רצח ההמונים המוסלמים הסונים, שהתנגדו לשלטון אביו מאז השתלט על המדינה בשלהי 1970. ארדוע'אן השתולל מזעם כשבשאר החל ללכת בדרכי אביו ולטבוח במפגינים החל ממרץ 2011, ולכן תורכיה סייעה במשך ארבע השנים האחרונות לכל מתנגדי אסד. אלא שלהפתעתה נופלת סוריה קרבן לשני עופות טרף שתורכיה לא מעוניינת בהם על גבולה: הכורדים ומדינת האסלאם. לכן נכנסה תורכיה בימים האחרונים לפעילות נמרצת, הן בשטח במישור הצבאי והן במישור הדיפלומטי-מדיני, כדי ליצור בתוך סוריה, לאורך הגבול עם תורכיה, "רצועת ביטחון". כלפי חוץ אמורה רצועה זו להגן על חיי הסורים הנמלטים מהקרבות, במקום שיעברו לתורכיה ויצטרפו לכמעט שני מיליון פליטים סורים הנמצאים בה, אך הכוונה התורכית האמתית היא להשתלט על חלק מסוריה כדי למנוע מהכורדים להקים ישות כורדית על גבולה הדרומי.

עוף הטרף החמישי הוא חיזבאללה. הארגון השיעי הזה רואה בעיניים כלות איך סוריה נופלת טרף לעופות סוניים וחושש, חושש מאוד, שהם לא יעצרו בגבול, שאינם מכירים בו, וימשיכו את דרכם מערבה כדי להפריד את ראשי השיעים הלבנונים מכתפיהם. חיזבאללה כבר השתלט על אזורים בסוריה המשיקים לגבול לבנון במרחבי הערים ערסאל, הרמל, קוציר וחומס, כדי לעצור את טורי הג'יהאדיסטים עוד בהיותם בסוריה, לפני שהם מגיעים לבקעת הלבנון, מקום מגוריהם של שיעים רבים, בסביבות העיר בעלבכ.

עוף הטרף השישי הוא הדרוזים בדרום סוריה. לאחר ששנים רבות הם היו חלק מהשלטון, הם מתעוררים בימים אלה לראות את התמוטטותו, כאשר יחידות צבא שחנו בדרום סוריה מסתלקות כדי להגן על חלקים רגישים וחשובים יותר לשלטון, כמו הבירה דמשק וחבל העלווים בחוף, וכך הדרוזים מופקרים לגורלם המר מסכיני האסלאמיסטים. יותר ויותר מבינים הדרוזים שרק ישות מדינית, עצמאית, חמושה, נחושה ומאומנת לקרב, תצליח להגן עליהם, הן בהר הדרוזים והן במובלעת ח'דר בחרמון. ישראל וירדן נמצאות ברקע כדי לסייע לדרוזים ככל יכולתן.

עוף הטרף השביעי הוא האיראנים. בסוריה נמצאים אלפי לוחמים של "כוח קודס" השייך למשמרות המהפכה האיראנים, ובשתי חזיתות – אדליב והרי קלמון – האיראנים הם מי שמנהל את המלחמה ונותן את הפקודות ליחידות הצבא הסורי וחיזבאללה. הגנרל קאסם סולימאני, מפקד "כוח קודס", נמצא בשטח, והוא מפעיל את הניסיון הקרבי העשיר שצבר במלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים ובסיוע שהגיש למיליציות השיעיות בעיראק במלחמתן נגד כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב החל משנת 2003. אף שעל ידיו מרוח דם אמריקני רב, הוא מתואם היטב עם ארה"ב, הרואה באיראנים בסוריה את התקווה שמישהו יעשה משהו רציני נגד מדינת האסלאם. זה גם חלק מההסבר ללהיטות האמריקנית להגיע עם איראן לעסקה הגרעינית.

יש ידיעות שהאיראנים החלו להעביר משפחות מאיראן לחבל העלווים, אולם יש לקחת ידיעות אלה בספק. עם זאת, אין לשכוח שבסוריה יש אתרים מקודשים לאסלאם השיעי, ותחת הטענה של "שמירה על המקומות הקדושים" איראן יכולה להשתלט על חלקים מסוריה. למה לא?

עוף הטרף השמיני הוא הרוסים. אלו עושים כל שביכולתם לסייע לאסד, בעיקר בנשק רב הזורם מרוסיה דרך נמל טרטוס אל כוחותיו המדולדלים. רוסיה לא תראה פרוטה אחת מכל ההשקעה שלה בסוריה, והיא עלולה לאבד את נמלי הים האחרונים שיש לה בים התיכון. יש אפשרות שרוסיה תשתלט, "באופן זמני" כמובן, על הערים טרטוס ולטקיה "כדי לשמור על האוכלוסייה", כלומר כדי לשמור על האינטרסים שלה בערי נמל אלה.

כך נופלת סוריה טרף לעופות דורסים לא מעטים. בימים אלו מינה הממשל האמריקני שליח חדש לסוריה, מייקל רטני, דיפלומט משופשף, דובר ערבית, שמילא תפקידים רבים במזרח התיכון, כולל קונסול כללי בירושלים. המשימה החשובה ביותר של רטני תהיה לעשות סדר בין עופות הטרף, כדי לוודא שגם לנשר האמריקני יישאר משהו מהפגר הסורי.