מה כל כך מיוחד בשפת הקודש?

השפה, ובעיקר השפה העברית, היא בעלת משמעות עליונה ביהדות. באמצעותה מברכים, מתפללים ולומדים תורה. בעשרת הדיברות יש אפילו איסור לשאת לשווא את שמו של הקב"ה, וברכה שמברכים לשווא (מה שנקרא "ברכה לבטלה") נחשבת חטא חמור. גם הקמעות הן הוכחה לחשיבות הגדולה של השפה, שהרי מהו קמע אם לא צירוף של אותיות שמצליח ליצור מציאות חדשה?כבר מכל זה אפשר להבין שהעברית אינה שפה ככל השפות. יש בה כוח מיוחד, בראש ובראשונה מאחר שבה נברא העולם. שאלנו את הרב זמיר כהן, שספרו "הצופן" הוקדש לסוד האותיות העבריות, מניין כוחה של העברית, ומדוע היהדות מניחה שהיא קדמה לכל שאר השפות. "התורה מלמדת שכל האנושות דיברה בשפה אחת עד לאותו חטא מפורסם במגדל בבל", מסביר הרב כהן. "במהלך אותו מרד ניצלו בני האדם את האיחוד ביניהם באופן שלילי, ולכן הקב"ה התערב, ובלל את השפה האחת שהייתה שגורה בפיהם".אבל איך יודעים שזו הייתה השפה העברית?

"מלבד הידוע במסורת היהודית ובפרט בתורת הקבלה, ניתן למצוא לכך הוכחה בשמות בני האדם בדורות שקדמו לדור מגדל בבל: אדם נקרא כך כי הוא נברא מן האדמה, קין מלשון קניתי איש את ה, נח מלשון זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו וכן הלאה. כל אלה מילים עבריות. רק אצל עבר, בנו של שלח, מצאצאי שם ונח, שהיה צדיק ולא השתתף בבניית מגדל בבל, נשארה שפת הקודש המקורית, והוא העביר אותה אל אברהם אבינו, שהיה מצאצאיו. אברהם היה האדם היחיד ששפת המקור השתמרה אצלו". 

מעבר לכך, איך מסבירים את המשמעות המיוחדת של העברית?

"חכמי הקבלה טענו שבאותיות העבריות טמונים הארות וכוחות רוחניים ממשיים אשר הוטבעו בתוכן על ידי אלוקים, ובאותיות האלה הוא למעשה ברא את העולם. להבדיל, אפשר להשוות את זה לנוסחאות בכימיה; שם צירופים של מרכיבים שונים יוצרים מציאות מסוימת, וכאן – צירוף האותיות העבריות והכוחות שלהן יוצר את המציאות שאותה מילה מבטאת. בספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו, נכתב: עשרים ושתיים אותיות, חקקן, חצבן, שקלן והמירן. צירפן, וצר בהן נפש כל היצור ונפש כל העתיד ליצור. כך, באמצעות הצירופים השונים, יצר הקב"ה את פרטי הבריאה - כל פרט על פי צירופי האותיות המהווים אותו".

מה לגבי שאר השפות? הן באו מהעברית, או שהן מנותקות ממנה לחלוטין?

"השפה העברית היא המקור והשורש לכל השפות בעולם. כשמנסים לגלות את הקשרים המילוליים ואת הדמיון בין מילים מקבילות בשפות שונות, מגלים דברים מופלאים. לדוגמה סמוראים, מילה יפנית לכל דבר, דומה מאוד לשומרים. אלטרנטיבה דומה לאלתר נתיב, כלומר חפש דרך. אלתר מלשון לתור, לחפש. גם המילה Cat, חתול באנגלית, קשורה למקור העברי. שורש המילה מוביל ללטינית העתיקה, שבה נקרא החתול כאתולוס. באנגלית קוצרה המילה לכאת, והיום השורש העברי אינו ניכר בה. ניתן למצוא עקבות של העברית גם בשפות האחרות: בצרפתית Chat, בגרמנית Katze וכן הלאה. עוד מילים שבהן הדמיון נשמר הן ארץ - Earth, לב - Love, מראה - Mirror, סמל - Symbol, עין - Eye, עתיק - Antique, פירות - Fruit, קושיה - Question, נפל - Fall, ארגון - Organization ורעב - Raving". 

הרב כהן מצביע גם על סדר האותיות, המקביל באופן מעניין לאנגלית. נקודה מעניינת נוספת היא שלא מעט מהמילים העבריות המקוריות שובשו במהלך השנים, כך שהמשמעות העכשווית שלהן שונה באופן דרסטי מהמשמעות המקורית. כך, למשל, כולנו יודעים שהמילה "חשמל" מתייחסת לכוח פיזיקלי נפוץ, אבל המילה המקורית הייתה בכלל מושג רוחני מעולם הקבלה. "נשף" ידוע כמסיבת ריקודים, אבל בעבר הייתה זו מילה נרדפת ללילה. "לפתן" הוא קינוח, אך המשמעות המקורית הייתה מנה עיקרית הנאכלת עם פת הלחם. וישנם אפילו מקרים שבהם השוני מגיע לידי היפוך במשמעות, כמו בביטוי "אסמכתא", שהיום נחשב לראייה אמינה מאוד, ובמקור הכוונה הייתה לראיה קלושה שאין לסמוך עליה כלל וכלל.