איך מנתקים את הילדים מהממתקים?

1. "לפעמים צריך להתחיל מלמטה כדי להצליח במשימה", כך כנראה חשב לעצמו משרד החינוך כשהחליט להפעיל תכנית תזונה בריאה בכל גני הילדים.

מהשנה שתבוא עלינו לטובה לא יחזרו ילדינו מהגן בכל יום עם שקית מליאה ממתקים, שמספיקה להאכיל משפחה שלימה לארוחת הצהריים והערב גם יחד.

במקום שקית הממתקים הם יביאו אתם שקית גדושה בירקות ובפירות ציוריים וססגוניים מגרים לא פחות. הם יגיעו הביתה, יניפו את השקית אל על ויקראו בקול מתוק מדבש, עליז ומאושר: "אבא, אמא, תראו מה קיבלתי ביום ההולדת של בני".

אבא ואמא והאחים ימהרו לילד המאושר: "תכבד אותי, בבקשה!" "תן לי מקל גזר אחד, רק אחד!" "תן לי חתיכת גמבה קטנה, מה אכפת לך?"

כן, זה לא חלום, זו הולכת להיות המציאות!

2. משך שנים הגיעו אלי הורים לייעוץ, ובפיהם שאלה: איך ממתנים את הילדים שלא יאכלו משך היום כל כך הרבה ממתקים? הילדים לא מפסיקים ללעוס, לנגוס, לנשנש ולדשדש בים הזבל שבטעות נקרא 'ממתקים וחטיפים'.

ניסיתי לעזור להורים, להסביר להם שצריך להציב גבולות לילדים, ניסיתי לפרוט לפניהם את המילה הגדולה: "גבולות" לפרטים קטנים. לבדוק יחד אתם איך לעשות את הדבר ולראות שעל אף מאמציהם הבלתי נדלים הם עומדים חסרי אונים מול השקיות התמימות, המגרות והצבעוניות, המגיעות מהגן חדשים לבקרים.

כי גם אם הוציאו את כל הממתקים מהבית וביקשו מסבתא להפסיק לספק, גם אם הילדים הבינו שבחנות לא מבקשים ממתקים, מה לעשות שנשארו בסוף השקיות הגדושות של דברי מתיקה שחילקה בגן אמא של שבת, שחלק ילד יום ההולדת, שחלקה הגננת לכבוד החג, או שהביאה לגן הריתמיקאית לכבוד השיר החדש שלימדה.

הצלחנו למתן מעט את אכילת הממתקים של הילדים באמצעות רעיונות שונים: הילדים למדו להתחלק עם אחיהם וכך לצמצם את כמות דברי המתיקה. הם למדו לבחור ממתק אחד מהשקית שהביאו ולשמור את היתר ליום הבא. הם למדו לאכול את הממתקים רק פעם אחת ביום ומיד לאחריה לצחצח שיניים כהלכה, אבל כל זה לא הספיק, כי בנוסף לכל אלו, הילדים עדיין קבלו את פרוסת העוגה הדשנה, עתירת הקרם והדובדבנים מחתן יום ההולדת בגן, הם קיבלו את סוכריית הנחמה מהגננת כשנפלו וקיבלו מכה, הם קיבלו את הוופלה מהחבילה שהביא אתו החבר סתם כך בבוקר מן השורה, וקיבלו עוד ועוד תשורות שגרמו להם להנאה, לשמחה גדולה ולהתמכרות מיותרת לדברי מתיקה.

3. הורים שמרגישים שהם לא נמצאים מספיק עם הילדים נוטים לפתח נקיפות מצפון שמביאות אותם להגשת מתנות מופרזות לילדיהם. כך הם שופכים על ראשי הילדים מתנות אין סוף. כך הם מספקים לילדים כל מה שהם מבקשים אפילו אם הדברים הללו מזיקים, או אנטי חינוכיים, ובין היתר גם מפרגנים להם ממתקים בלי גבול.

אותו דבר בגן הילדים. גננות שבגנן מספר רב של ילדים משתדלות להאהיב את עצמן על הילדים באמצעים חיצוניים. הן לא מספיקות לחבק ולנשק כל ילד כפי שאולי היו רוצות, אבל הן מתנחמות במשבצת השוקולד שהגישו לו, כך הוא ירגיש את אהבתן וידע שהן באמת אוהבות.

4. נתינת ממתק לילד מצטיירת בעינינו, מאז שאנו נולדנו, כנתינת אהבה. בהיותי ילדה קיבלנו סוכריה קטנטנה כשעשינו משהו טוב, שמרנו עליה כמה שיותר שרק לא תיגמר, ברכנו בכל מרצנו וליקקנו אותה להנאתנו. אחר כך, משך שבועות לא זכינו בשום דבר מתיקה. נתינת סוכריה לילד הייתה באמת הפגנת אהבה.

כיום, לצערנו, דווקא הממתקים והחטיפים מחיריהם זולים ואפשריים לכל כיס. הם קיימים בכל בית ונשפכים על ראשי ילדינו בכל פינת רחוב, בית כנסת או חברת תהילים, בכל רגע. לא פלא שילדינו מתמכרים לממתקים, ואנו, המבוגרים מתמכרים לנתינתם. אנחנו מרגיעים את הילדים ומרגיעים את נקיפות מצפוננו, גורמים לילד להיות אסיר תודה על לא כלום, ולעצמנו להעביר עוד כמה שעות נינוחות, בלא נקיפות מצפון, כי עשינו מה שהיינו צריכים.

כולנו יודעים שמכת ההשמנה כבר כאן. אינני יודעת אם נכון הדבר שכל ילד שני או שלישי, כפי שמספרים לנו, נחשב לילד שמן או נוטה להשמנה, אבל מה זה משנה? כולנו יודעים שטוב ונכון לצמצם בתצרוכת הממתקים ולהרבות לעומתם באכילת פרי וירק.

בכך שנפסיק לשלוח ממתקים לגן ונרגיל את הגננות לדבר על ירקות, כפי שנהגו להלל ממתקים, נצליח לגרום לילדינו מגיל רך מאד להבין מהי מתנה חיובית, להבין בעצמנו מה עושים למען הילד כשאוהבים אותו, ואיך ניתן לקשר בין מאכלים בריאים וחיוביים לאהבת אם ואהבת גננת.

5. אינני יודעת אם משרד החינוך חשב עד כדי כך רחוק, אבל בכך שיצמצמו את חלוקת הממתקים בגנים ואולי ינטרלו אותה לחלוטין לא די.

הגננות חייבות לעבור הכשרה מיוחדת שבה ילמדו איך לא לגרום לילד געגועים לממתקים, איך להסביר באופן ראוי ונכון את החיוב שבאכילת פירות וירקות, ובכלל, איך להתמקד בתזונה נכונה בצורה שתגרום באמת לילד לבקש תפוח עץ אדום במקום מציצה אדומה. אני עושה זאת רבות בהרצאותיי לגננות, אבל כל עוד לא הייתה הוראה מגבוה, כלומר מגוף מאחד, הדבר לא יכול היה להתממש באופן נחרץ.

אם ישכילו ההורים להמשיך את הלימוד שלמדו הילדים בגן הילדים, לדאוג שלא יהיו בבית ארונות מלאים בדברי מתיקה ובחטיפים, לדאוג לכך שילד לא יחשוב שכשהוא הולך עם אמא לחנות הוא חייב לקבל ארטיק או מסטיק או כל ממתק אחר, ולהשקיע בחיתוך מעניין מגרה וקבוע של ירק ופרי, כי אז, בעזרת ה' לא נזדקק לשעורי תזונה נכונה בשלב יותר מאוחר בכתה.

6. כבר שנים נלחמים ההורים עם הממתקים. מעכשיו יבוא הפתרון מלמטה. הילדים לא יכירו עוד בממתקים הללו, הם יידרשו עוד פיסת פלפל, או עוד מקל גזר כשייראו שקיבלו אחד פחות. הם יחלמו בלילות על מלפפונים ירוקים והם יצביעו בחנות על עגבניות השרי, תוך כדי שהם נשכבים על הרצפה בהפגנתיות, כי הבטיחו להם אחת כזאת ולא קנו.

כרגע נראה שזה לא חלום. יש סיכוי שזו הולכת להיות המציאות.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס לילדים בגיל הרך חייגו להידברות שופס: 073-2221250

יש לכם שאלה למנוחה פוקס? שלחו לפקס 02-5712112, או למייל c5712111@gmail.com