על מה נחרב בית המקדש?

בפסוק אחד גילו לנו את שורש סיבת החורבן ''עזבם תורתי'' ונבאר קמעה את דבריהם: עם ישראל מתחלק לשלושה חלקים: כהן, לוי וישראל, ראשי תיבות כלי (והוא כלי להשראת השכינה). הכהנים הם העובדים בבית המקדש בהקרבת הקורבנות ובעבודת הקודש, הלויים אף הם עובדים בעבודת הקודש אך בדרגה פחותה מן הכהנים, וישראלים חיים בחיי היום יום, אך ברצונם לעלות לבית המקדש להקריב קורבנות הכהנים והלויים הם המקשרים בין ישראל להקב''ה שכן בעבודת הקורבנות אין הישראל יכול לעבוד. והם הכהנים משכינים בעם יראת שמים והרגשת רוממות, וע''י יחס עבודה זו כאשר ישנו כלי מאוחד והוא כנזכר כהנים לויים ישראל משרה הקב''ה את שכינתו ומפיח רוחניות בארץ. היחס הנ''ל בין הכהנים לישראל לא קיים רק בעמנו אלא גם בעולם. לימדונו חז''ל על הפסוק ''מי כעמך ישראל גוי קדוש בקרב הארץ'' ועוד מהפסוק ''כי עמך ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש'' שכמו שהכהנים מלמדים את מלאכת השמים לישראלים כך גם תפקידו של עם ישראל הוא ליחד את שמו של הקב''ה בעולם, כלומר ללמד בעולם את האמונה בצור ישראל ולכחש את הע''ז (עבודה זרה), כמו שאומרים בתפילת עלינו לשבח ''יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון''.

 

וכן בגאולה העתידה כשהעולם יגיע לשלמותו מתאר הנביא את הימים העתידים ''כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד'' (צפניה פרק ג' פסוק ט'). ומפרש המלבי''ם שיקבלו העמים עול מלכות שמים. תפקיד זה שניתן לעם ישראל ניתן לבצעו אך ורק כאשר קיים מצב של גילוי שכינה ומשיכת הרוחניות ממרום על הארץ וזאת ניתן אך ורק ע''י לימוד תורה. אך כאשר עם ישראל עזבו את התורה נשאר העולם בלי לחלוחית של רוחניות וממילא ברצף ארועים בלתי נמנע (לאחר התרחקות מהתורה), העם נטה לעבר עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ונחרב בית מקדשנו! ונראה זאת כפי שמתאר אחד מגדולי ישראל בדורות עברו בעל ספר ''בית חדש'' הרב יואל סירקש בלשונו הטהורה ''כי בזה (שלא עסקו בתורה) נענשו שנסתלקה השכינה מן התחתונים ואז אבדה הארץ, נצתה כמדבר מבלי עובר, כלומר נחרבה ונשארה חומרית מבלי עובר שם קדושת השכינה, כי נסתלקה השכינה לגמרי מן הארץ ועלתה למעלה''.

 

כאשר עם ישראל לא ממלא את תפקידו כל שכן שלא יוכל ללמדו לאחרים, ולכן בית המקדש נחרב כי הגורם להשראת השכינה וגילוי אחדותו בעולם – התורה. וכשנעזבה הארץ נותרה כמדבר יבש מרוחניות! אך בלבבנו מלבלבת התקווה, כי ישנה תקנה. אומר הפסוק: ''ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם''. בתוכו של העם לא נאמר אלא בתוכם, ודרשו חז''ל בתוך כל אחד ואחד מישראל. תחילת הבנין של בית מקדשנו אינו בלבנים וטיט, אלא בליבו של כל אחד ואחד מישראל, ואם שורש החורבן היה על ''עזבון התורה'' אז כאשר יהודי לומד תורה ומתרומם ומחדיר ללבו את האמונה הוא המניח את אבן היסוד לבית מקדשנו השלישי שיבנה במהרה בימינו.