המטרה הבאה של מדינת האסלאם: לבנון

במהלך חודש מאי של שנת 2013 התחוללה תפנית לטובת המשטר הסורי, כאשר חיזבאללה הוטל לקרב במלוא עוצמת חיל הרגלים שלו כדי לכבוש את העיירה אלקוצייר, הנמצאת בין מעבר הגבול ג'וסיה שבין צפון-מזרח לבנון וסוריה, ובין העיר הסורית חומס. אלקוצייר הייתה חשובה מאוד לחיזבאללה כי היא נמצאת על הכביש בין צפון לבנון ועומק השטח הסורי, ועל כביש זה וסביבו התנהלה הברחת נשק, תחמושת, ציוד קשר, ציוד לחימה וכסף מנמל טריפולי והסונים תושבי צפון לבנון אל המורדים באסד.

הכוח הצבאי הסדיר של סוריה לא הצליח לכבוש את אלקוצייר, ומפקדת משמרות המהפכה של איראן החליטה להטיל על חיזבאללה הלבנוני את משימת שחרור העיירה מידי המתנגדים לאסד ובראשם הצבא הסורי החופשי וג'בהת אלנוצרה. אחרי לחימה קשה מבית לבית הצליח חיזבאללה להשתלט על העיירה במחיר של יותר ממאה מחייליו שנהרגו ועוד מספר כפול שנפצעו. המורדים איבדו יותר מאלפיים אנשים: כאלף הרוגים, כאלף שנשבו בידי הצבא הסורי ועוד כאלפיים פצועים. מספר הנפגעים הגדול של המורדים נבע מהשימוש האינטנסיבי שעשה חיל האוויר הסורי בחביות נפץ.

בהמשך השתתפו חיזבאללה במלחמה לשחרור העיר חומס מיד המורדים, ובכך סייעו למשטר אסד להמשיך ולקיים את הקשר בין האזור העלווי ונמלי הים שבו, ובין הבירה דמשק. המורדים באותם הימים היו בעיקר הצבא הסורי החופשי, וג'בהת אלנוצרה.

בינתיים, בשנת 2014, עלתה מדינת האסלאם על בימת האירועים, וביוני 2014 היא החלה לפעול בהיקף נרחב בסוריה. היא כבשה שטחים גדולים במזרח המדינה דל האוכלוסין, בדרך כלל בטקטיקה של התנפלות בכוח ממונע גדול על מקומות קטנים, כפרים ועמדות צבא. הכוח מתנייע על רכבי 4X4 ובכלים כבדים יותר – נגמ"שים וטנקים – שנפלו שלל לידיו בעיראק. לעתים נדירות מרכזת מדינת האסלאם כוח כדי להילחם מלחמת שוחות סטאטית על מקום אחד, לדוגמה העיר קובאני שעל גבול סוריה תורכיה, שכן בקרב שוחות אין למדינת האסלאם יתרון על הכוח המגן על עיר.

כתוצאה מכך פיתחה מדינת האסלאם טקטיקה יעילה מאוד, והיא לעקוף מקומות קשים לכיבוש, דוגמת עיר המחוז של מזרח סוריה, דיר א-זור, להקיף אותם ולהטיל עליהם מצור כדי לחסום את דרכי האספקה דרך היבשה. טקטיקה זו מפחיתה את מספר החללים של מדינת האסלאם ומאפשרת לה להשיג הישגים טריטוריאליים ופסיכולוגיים גדולים במחיר פעוט יחסית.

פרט חשוב נוסף באופן שבו מתנהלת מדינת האסלאם הוא להשתלט על מעברי גבול, שכן שליטה עליהם מקנה לה אפשרות לעצור את התעבורה היבשתית בין סוריה ושכנותיה. מורדים השתלטו במהלך השנתיים האחרונות על רוב מעברי הגבול בין סוריה לשכנותיה – עיראק, תורכיה וירדן – וכך להטיל מצור חלקי על משטר אסד. לבנון הייתה עד השבוע המדינה היחידה שאסד שלט על כל מעברי הגבול עמה.

השבוע המצב הזה נגמר, כאשר כוחות קדומניים של מדינת האסלאם הסתננו מערבה מדרום לעיר חומס, עקפו את העיר אלקוצייר והשתלטו באופן מפתיע על עמדות חיזבאללה ששמרו על מעבר הגבול ג'וסיה המחבר את חומס עם צפון לבנון. חיזבאללה איבד כמה עשרות מלוחמיו בקרב קצר זה שהתנהל באזור שחיזבאללה לא צפה מתקפה עליו. בכך השיגה מדינת האסלאם כמה יתרונות חשובים: בידוד הבירה דמשק מחבל העלווים בחוף הסורי; עקיפת הערים אלקוצייר וחומס; השתלטות על מעבר גבול חשוב והצבת חיזבאללה בפני הפתעה אסטרטגית מבחינתו, שכן הוא חייב עכשיו להזרים כוחות מסוריה חזרה ללבנון, כדי להגן עליה ועל העדה השיעית שבה.

עקיפת הערים אלקוצייר וחומס מהווה סטירת לחי מצלצלת לחיזבאללה, שהקיז את דמם של יותר ממאתיים מחייליו כדי לשחרר ערים אלה, ועכשיו מתברר שכל ההשקעה הזו ירדה לטמיון, שכן השליטה עליהן לא מצליחה לעצור את הכוחות הנחושים של מדינת האסלאם בדרכם מערבה ללבנון. חסן נסראללה טוען כבר שלוש שנים שחיזבאללה נלחם בסוריה כדי לשרוד בלבנון, ומתברר שמעורבותו בסוריה לא מביאה את התוצאות המקוות, אלא להפך, היא מגבירה את המוטיבציה של המורדים הסונים – ג'בהת אלנוצרה ומדינת האסלאם – לנקום בחיזבאללה במקומו, כלומר בלבנון.

פרט חשוב נוסף הוא האפשרות שחיזבאללה יסיג את כוחותיו מהעיר זבדאני הנמצאת על הדרך בין בירות ודמשק, ובכך יפתח את האפשרות להשתלטות מחודשת של המורדים או של מדינת האסלאם על עיר חשובה זו.

טבעת החנק הסונית סביב העדה העלווית בסוריה, השלטון של אסד, העדה השיעית בלבנון ומיליציית חיזבאללה הולכת ומתהדקת, וקולות הנצורים עולים אל פטרוניהם במוסקבה ובטהרן. זו הסיבה לתזזית שאחזה בימים האחרונים את הפוליטיקאים במדינות אלה בניסיון למצוא פתרון כלשהו למלחמה בסוריה, לפני שמשטר אסד, עדתו והשיעה בלבנון נופלים קרבן לסכיני מדינת האסלאם. אך ככל שהזמן עובר, נראים סיכויי הפתרון קטנים יותר, שכן המורדים ומדינת האסלאם רואים כבר בעיני רוחם את טיפות הדם מבצבצות בין המצנפות והזקנים של מתנגדיהם, השיעים של לבנון.

גורלם של הדרוזים, הנוצרים והעלווים בלבנון לא יהיה טוב יותר מגורל השיעים, ולבנון – שפעם הייתה שוויץ של המזרח התיכון – עלולה להיות דומה לגיהנום יותר מלכל דבר אחר. מדינת ישראל, תורכיה, סעודיה, ירדן ועיראק חייבות לתאם פעולה בכל מה שקשור למחסני הטילים של חיזבאללה, כי אם וכאשר אלה ייפלו לידי מדינת האסלאם הם עלולים להתעופף אל עבר כל אחת מהמדינות הללו. איראן, הספקית הראשית של הטילים הללו, תנקום בכל מי שיאפשר למדינת האסלאם לעשות לשיעים בלבנון את מה שהיא זוממת.

משטר האייתוללות באיראן, המטלטל העיקרי של המזרח התיכון, ינצל היטב את מאות המיליארדים שיגיעו לידיו בעקבות הסכם הגרעין כדי לנקום בכל מי שתמך, סייע ועזר למיליציות הסוניות בסוריה, ובראשם סעודיה, קטאר, האמירויות, תורכיה וישראל. לכן חובה קדושה לכל מי שעתיד המזרח התיכון עומד אל מול עיניו לשים קץ לאפשרות הזו לפני שהיא מתקיימת. הכאוס שאיראן השליטה על תימן הוא בדיוק מה שהיא תשליט על לבנון, אם רק תוכל.

הבעיה איננה רק הנשק הגרעיני אלא המשטר האיראני בכללו, אופן החשיבה שלו, עולם האמונות שלו ודרכי ההתנהגות שלו. העולם חייב להחניק את המשטר הזה בכל דרך אפשרית, בדיוק כפי שעליו להחניק את משטר האימים של מדינת האסלאם. התקווה שאיראן תעשה עבור העולם את המלאכה המלוכלכת של חיסול מדינת האסלאם אין לה על מה להתבסס, ולכן התקווה הזו היא תקוות שווא. העולם חייב להתגייס נגד איראן ומדינת האסלאם כאחד, לפני שהן מציבות בפני העולם אתגר לא קונבנציונאלי.

לוחמה לא קונבנציונאלית

השבוע נודע שמהנדסי הנשק של מדינת האסלאם החלו למלא את טילי הקטיושה שלהם בגז כלור. הדבר התברר כאשר אחד מהטילים הללו התפוצץ סמוך לכן השיגור והכלור שבו הרג את הלוחמים ששיגרו אותו. הדבר אינו מפתיע, שכן כבר לפני כשבועיים הגיעו ידיעות ראשונות על שמדינת האסלאם עושה שימוש מלחמתי בגז חרדל באמצעות טילים ורקטות. המקור לגזים הללו יכול להיות מחסני הצבא הסורי באזור אלספירה ובחמאת, וייתכן שחיילים סורים שערקו הביאו איתם את הידע הנדרש לשימוש בחומרים אלה. יש לזכור שלפני כחודש סוכל ניסיון של ארבעה אנשים המזדהים עם מדינת האסלאם לשפוך כמה מיכלי רעל לתוך בריכת מי השתייה של העיר פרישטינה, בירת קוסובו, ותפיסתם מנעה את הרעלת הבריכה ואת מותם של 200,000 תושבי העיר. האם יש למדינת האסלאם יכולת לנהל לוחמה כימית? ככל הנראה.

בצפון סוריה, באזור חסכה בעל הרוב הכורדי, הוקמה יחידה חדשה של נשים, לוחמות נוצריות מהעדה הסיריאנית. הן עברו הכשרה צבאית אינטנסיבית שהכשירה אותן לכל תפקידי הלחימה והסיוע ללחימה. יחידה זו תוטל ככל הנראה לקרב נגד מדינת האסלאם, שכן הלוחמים האסלאמיסטים מאמינים שאם הם ייהרגו בידי אישה הם לא יזכו למה ששהידים זוכים בגן עדן. כתוצאה מכך, ברגע שהם יודעים שהם מותקפים על ידי יחידת נשים, לוחמי מדינת האסלאם בדרך כלל נמלטים מהמקום. מסיבה זו הלוחמות הכורדיות משמיעות צהלולים רמי צליל בכל פעם שהן מגיעות למקום שהן חושדות שיש בו לוחמים של מדינת האסלאם. נראה שהנשים הסיריאניות ינהגו כמנהג הכורדיות, ויפעילו לוחמה פסיכולוגית כזו נגד מדינת האסלאם. מנגד ממשיכה מדינת האסלאם להשתמש בלוחמה פסיכולוגית באמצעות הפצת סרטוני זוועה על חיסול מתנגדיה, ומכירה ממוסדת של בנות כופרים לעבדות גם היא נועדה לחסל את המורל של מתנגדיה.

מסקנה: מדינת האסלאם מעורבת בלוחמה ביולוגית, לוחמה כימית ולוחמה פסיכולוגית, וזו עוד סיבה להתייחס אליה כאל מדינת טרור, לא רק ארגון טרור, לפני שלוחמיה שמים את ידם על חומרים רדיואקטיביים ומשתמשים בהם נגד אויביהם. רק להזכיר: כל פח אשפה של בית חולים רגיל יכול להכיל חומרים מפיקי קרינה מחדר הרנטגן, והרכבת "פצצה מלוכלכת" על בסיס חומרים אלה היא משימה קלה להפליא. ה' ישמור וירחם.