כובד העניין: על הצעת החוק נגד אפליה על בסיס משקל

1. חברת הכנסת תמר זנדברג ממרצ עובדת במרץ על הפסקת האפליה על בסיס משקל.

כל אדם שפוי הוא בעד גדיעה של כל אפליה. אבל העובדות שמציגה חברת הכנסת הן עובדות שאין להן דריכת רגל בציבוריות השפויה. בכל אופן אני לא שמעתי עליהן עד כה ולא הייתי עדה לאף אחת מהן.

לפי מה שטוענת חברת הכנסת: אנשים שמנים פשוט הועלמו במכוון מהמרחב הציבורי, הם מודרים מהשיח, הם מתביישים בעצמם, הם מגיעים למצב כזה שבו בראיון עבודה מניחים אודותם הנחות שגויות, ורחוק מהמציאות, לפי דבריה, שייבחר אדם המצוי בקטגוריה של עודף משקל מבין שני מועמדים.

בעקבות הצעתה של תמר זנדברג האומרת לחוקק חוק איסור אפליית שמנים, ניסיתי להבין במה באמת מופלים השמנים שעליהם היא מדברת. נודע לי שבמקומות שאינני מכירה אנשים מעיזים להעיר הערות לאדם המצוי בעודף משקל, לקנטר, לצחוק, ללעוג, לקרוא לו בשמות, לכנות אותו בכינויים, ובסופו של דבר גם לההדירו ממקומות שונים, שרק לאנשים עד למידת בגדים מסוימת מותר להיות בהם, כמו למשל מסכי הטלוויזיה.

ניסיתי להיזכר מתי פגעו באנשים כבדי משקל שאני מכירה בציבור האמון על שמירת התורה והמצוות. אני לא בטוחה אפילו שמישהו שם שם לב שאנשים אלו שונים מאחרים, אלא אם כן הם יוצאי דופן באופן קיצוני ביותר. אצלנו הנושא של התייחסות בלתי נאותה לאדם שונה - אינו קיים, אצלנו כבוד האדם חשוב יותר מקילוגרם יותר או פחות, יופיו הנפשי של האדם ניכר יותר מיופיו הפיזי ובוודאי שאיש לא יחלום להעיר הערות מבישות ולהכלים אדם חף מפשע.

הייתי חושבת שתמר זנדברג מכוונת לציבור הילדים, אולי בבתי הספר שהיא מכירה מעליבים את הילדים השמנמנים, אבל אילו הייתה מכוונת לכך, לא הייתה מדברת על הצעת חוק שגם בציבור המבוגרים אינני מבינה איך תוכל להתממש, קל וחומר שלא שייך לאוכפה על ילדים.

2. אנשים ממחננו ששקלו את עצמם והגיעו למסקנה שעליהם להוריד כמה קילוגרמים מפני עודף המשקל – עושים זאת מפני שאינם מרגישים טוב עם מראם, או משום בריאותם הלקויה. בוודאי שיש לעודדם ולעודד בכלל את עניין התזונה הנכונה, כי מה לעשות שלפי הנתונים המדאיגים אנחנו אוכלים לא בריא, משמינים ומסתכנים.

קשה לעשות דיאטה מכוונת, על אף שאנחנו מרגישים עצמנו הולכים ומסתכנים, אבל כל אדם שמן יאמר לכם שהפחדה והעלבה לא יועילו להתנהלות הדיאטה, אלא יפחיתו את הסיכויים להצליח בה.

ישנו ציבור של אנשים שבו כנראה חושבים שביזוי השמנים והלבנת פניהם יועילו לירידתם במשקל, אחרת אינני יכולה להבין איך אדם מבוגר מוצא עצמו ממעיט בערך אחר ובכבודו אך ורק מפני כובדו. הדבר מביא לכך שאנשים כבדי משקל בציבור זה שונאים את עצמם, כי הם מרגישים שהעולם מואס בהם. הם אוכלים כדי להרגיע את עצמם ואינם יודעים איך להפסיק את המעגל הזה.

אנשים טובים שמאסו בביזיון הזה מנסים לעשות קמפיינים נגד ההשמנה, אבל מוצאים את עצמם מבזים. הם מנסים לדבר יפה על הדבר, להביא ילדים ומבוגרים להבנה, אבל מוצאים עצמם מעליבים, כי ככל שהם דנים בזה כך מתחזקת המסכנות של כבדי המשקל הללו. התוצאה היא תמיד שכישלון מביא כישלון.

לאחר כל ניסיונות הכשל שלהם, קמים חבריהם, כך לדעת תמר זנדברג, שכנראה יודעת על מה היא מדברת, ובמקום לעודדם הם משפילים אותם ורומסים את כבודם, לא מקבלים אותם לעבודה, מדירים את רגליהם ממקומות בילוי וזונחים אותם לטובת יפהפיים וחטובים.

3. לא דרכתי מעודי בחנות של קסטרו, אינני יודעת איך היא נראית בכלל, אבל לפי המפורסם בתקשורת – הבגדים הנמכרים ברשת המפורסמת הזו הם עד מידה מסוימת בלבד.

הרשת מצטדקת וטוענת שבגדים גדולים יותר אינם מתאימים לעיצובים שלה. בוודאי שלא. כשמקדשים את הרזון – כל מידה גדולה יותר יכולה לקלקל, ולמה לקסטרו להרוס לעצמה את המוניטין?

4. קשה לצאת מתוך הרפש. בעולם שבו על כל מסך, על כל קיר פרסום, על כל לוח מודעות מתנוססת דוגמנית במידה ,34 קשה להסביר לעצמנו ש-42 זה לא בהכרח מלא, וש-44 זה לאו דווקא שמן, אבל במחילה מכבודך, חברת כנסת יקרה, את לא חושבת שבמקום הצעות חוק לאיסור העלבה וההדרת שמנים, היה כדאי להוציא הצעת חוק שתאסור פרסום ויחצון אנשים רזים?

אילו היו מככבים בפרסומות אנשים רגילים, ממוצעים, (לבושים קצת יותר – אבל זה נושא לטור נפרד) כל היחס לשמנים היה אחר, כל ההסתכלות של כבדי משקל על העולם ועל עצמם הייתה שונה, ומבלי האקדח הזה שמכוון לרקתם – היו אלו מצליחים לשמור על עצמם הרבה יותר טוב.

ברגע שתחדירי באנשים שהם שווים כפי שהם, רזים או שמנים, מלאים או ריקים, הם יוכלו לעשות לעצמם חשבון אישי של: איך אני רוצה להיראות כדי להיות בריא, כדי להרגיש טוב עם עצמי, ולא בכדי ליישר את ההדורים עם העולם שנראה מבעד למסך.

אולי עוד יגיע היום, שבו כל אלו שסגלו לעצמם את האקסיומה האווילית הזו שרזון שווה יופי וששידפון שווה בריאות – יסתכלו על אנשים שמנים מהם בעיניים טובות, מכבדות ומבינות, ובוודאי שלא יחלמו להעליבם. אולי עוד יגיע היום שבו ידעו לכבד כל אדם באשר הוא, אך בוודאי לא יהיה זה בעקבות חוקים יבשים המבקשים לגרום לכך שלא יופלו שמנים בקרב הארץ. חוקים של: "ואהבת לרעך כמוך" ושל: "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" - לא יוכלו להיחקק על ידי בשר ודם. חוקים אלו, אם לא טבועים הם באמצעות התורה בדם האדם לנצח – לא יחלחלו לעולם.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס לילדים בגיל הרך חייגו להידברות שופס: 073-2221250

יש לכם שאלה למנוחה פוקס? שלחו לפקס 02-5712112, או למייל c5712111@gmail.com