הרב שטיינמן השיב: "קודם כל תורה"

כמי ששולט בשלוש שפות וביקר עד גיל 16 בשמונה ארצות שונות, האופק של בנימין רוטרמן אף פעם לא היה כל כך רחוק. מסלול אל עתיד מזהיר נסלל בעבורו ונראה היה כי דבר לא יעמוד בדרכו אל המטרה הנכספת: עתודה אקדמית ברפואת שיניים. אולם יד ההשגחה כיוונה אותו אחרת – אל גדול ישראל הרב שטיינמן שליט"א, שפסיקתו החד משמעית 'קודם כל תורה' – גרמה לחוט הדנטלי לעבור בשיניים מסוג אחר לגמרי - שיניים החורקות במאמץ להבין עולמה של גמרא מהו.

כיום דבר לא ישכנע את רוטרמן, 20, תלמיד ישיבת 'תפארת שרגא' בירושלים ותלמיד לרבנות מנתניה, לחזור בו מן הבחירה שעשה אז, כשהתלווה אל שני חבריו שהתחזקו לשיעור תורה כדי שיניחו לו לנפשו ויפסיקו 'לנדנד'. "אף שהשתדלתי להציג את עצמי כאתאיסט, ייאמר לזכותם של שני חבריי הדתיים מן הכיתה המקבילה שהם לא קנו את זה ולא ויתרו - מדי יום דחקו בי שאגיע לשיעור תורה. אחרי תקופה מסוימת, אמרתי 'בסדר, בסדר. אבל רק פעם אחת ודי. ואחר כך אתם עוזבים אותי לנפשי, כי זה לא בשבילי הדברים האלה. לא רוצה לחזור בתשובה, וזהו'. אמרו לי 'טוב', אז הלכתי. זה היה שיעור של הרב משה ליעד סבן, ועד היום אני לא זוכר על מה הוא דיבר. דבר אחד אני כן זוכר – שהדברים היו כל כך עם טעם עד שרציתי 'להישאב' אל תוכם, ולרוות מהם עוד ועוד".

בסוף השיעור נתן הרב סבן את מספר הטלפון שלו לכל דורש. "כל כך התרשמתי מהרב, עד ששמרתי את המספר שלו תחת השם 'הרב הנחמד', אפילו בלי לדעת את שמו", משחזר רוטרמן. "כך למעשה התחלתי להגיע לשיעורי הרב באופן קבוע – בתחילה בתדירות של פעם בחודש, לאט לאט זה עלה לפעם בשבועיים, בשבוע ו... הגיע למצב של שיעור מדי יום, כשאני לוקח על עצמי לפרסם את זמני השיעור על לוח בית הספר.

גדול הדור, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן

"בסוף השיעור הרב היה מניח את ידיו על ראשי ומברך אותי 'יהי רצון שה' יחזיר אותך בתשובה שלמה, ותיכנס ללמוד בישיבה'", נזכר רוטרמן. "תמיד אמרתי לו בהלצה:'למה את זה, תן לי ברכות אחרות', אך הרב התעקש. 'זה מה שאתה צריך. זו הברכה הכי טובה בשבילך', אמר לי. הוא צדק. היום אני המאושר באדם על כך שזכיתי להתחזק ולחזור בתשובה. ההתחלה היתה בזכותו, ההמשך בזכות שליחים טובים אחרים כמו הרב רפאל רובין מנתניה והרב יצחקפנגר– שדרכו נחשפתי לראשונה לערוץ הידברות, ומאז התחזקתי דרכו מאוד באמונה".

כך הוסיף רוטרמן להתחזק עוד ועוד עד כיתה י"ב, שם פגש בשליח מסוג אחר לגמרי. "באחד הימים, ראיתי פתאום מכונית ובה אדם עם חזות חרדית חונה בסמוך לשער בית ספרי", הוא מספר. "כשראה אותי יוצא, קרא 'אתה בנימין?', הנהנתי בראשי. 'בוא רגע', הוא קרא לי. הרכב שלו היה עמוס בחטיפים – זה סקרן אותי, אז התקרבתי. התחלנו לדבר והתיידדנו. שוחחנו על דא ועל הא ובשלב מסוים בשיחה הוא שאל אותי מה אני מתכוון לעשות בשנה הבאה. השבתי שהכיוון הוא עתודה לרפואת שיניים. 'ומה עם ישיבה', הוא שאל ואני התפתלתי. באותו זמן, באמת לא ידעתי מה הכיוון הטוב ביותר לצעוד בו. התלבטתי ושיתפתי אותו בהתלבטות שלי.

"בתגובה – הציע החבר החדש שלי, רב בהכשרתו, לקחת אותי לגדול הדור, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, כדי שאוכל לשאול אותו באיזה כיוון עליי לבחור. כבר למחרת התייצבנו אצל הרב שטיינמן ושטחתי לפניו את שאלתי – עתודה רפואית, גיוס לצבא או ישיבה. הרב שטיינמן הביט בי במבטו החודר וכמו ראה את כל הנפש שלי מבפנים, ואמר 'קודם כל תורה'. בחוץ, כשסיפרתי לרב את התשובה שקיבלתי, אמר לי: 'אני מכיר את הרב שטיינמן כבר שנים. כשהוא אומר קודם כל תורה, זה אומר שנה לפחות בישיבה'. כך, בהמלצתו, התחלתי ללמוד בישיבה לצעירים בירושלים בשם 'תפארת שרגא' וב"ה זו השנה השנייה שאני זוכה ללמוד בה. היום אני שמח בדרך שלי וטוב לי כמי שמצא שלל רב. לא הייתי מחליף אותה בעד שום הון שבעולם, גם לא בעד משרת רופא שיניים יוקרתית ונוצצת".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il