"לעולם לא אסכים לוותר על הצניעות"

לירז אשרוב, צלמת אירועים וסטודיו מבת ים, לא תיארה לעצמה שמשמיעת דיסק אחד של הרב זמיר כהן, היא תחליט לשנות את אורח חייה מן הקצה אל הקצה. יותר מכך, תהליך התשובה שהחל נרקם בחייה האישיים – הפך עד מהרה לזיכוי רבים ניו-יורקי, בממדים שאין כדוגמתם. למה? פשוט מאוד! ש'כולם יידעו את האמת', לדבריה.

לירז, 35, נולדה למשפחה מסורתית. בהיותה בת 11, התחזק ברוחניותו ראש המשפחה, אביה, ובעקבותיו, זמן מועט לאחר מכן, התחזקה גם אמה. "כשהייתי בת 16, חשתי צורך לטעום שוב את העולם האחר שנטשתי מבלי להבין מדוע", היא נזכרת. "כך קרה שהתחברתי לחברות דתיות, שגם הן כמוני, חרגו מהתלם ואימצו לעצמן סוג של מרד".

מאוחר יותר, בגיל 21, כבר הפכה אשרוב לחילונית גמורה, ובשלב מסוים החליטה לארוז פקלאות ולעזוב את הארץ. יחד עם שתי חברותיה הטובות, רכשה כרטיס פתוח לשנה והגיעה ל'תפוח הגדול' – ניו יורק. התכנון היה לעבוד ולטייל, במקביל. "ניסיתי למצות את כל מנעמי החיים ולטעום מכל מה שהיה לניו יורק להציע לי", היא נזכרת, "אבל משהו בתוכי תמיד זעק לאמונה. עשיתי דברים כיפיים, ובכל זאת ליווה אותי חוסר רוחני בכל דבר שעשיתי ולא הייתי מאושרת. במשך תקופה ארוכה, הייתי חוזרת מהעבודה, נזרקת על המיטה ובוכה שעות – מבלי להבין מדוע.

אחד מהצילומים שצילמה לירז

"יום אחד, חברה שלי קיבלה באקראי דיסק של הרב זמיר כהן והחליטה להשאיר אותו ברכב שלי. היא כמובן לא יכלה לנחש שזה מה שיגרום לי, ימים ספורים לאחר מכן, להפוך את הקערה על פיה ולשנות את אורח חיי מן הקצה אל הקצה. זה קרה באחת הנסיעות היותר ארוכות שלי. חיפשתי משהו מעניין לשמוע במערכת הרכב, משהו שלא חרשתי עליו כבר מיליון פעמים. משהו חדש. נברתי באוסף הדיסקים ופתאום נתקלתי בדיסק הזה, של הרב זמיר כהן. אמרתי לעצמי 'מעניין', והחלטתי לנסות לשמוע. את מה שקרה ברגעים הבאים, לא אוכל לשכוח. אני זוכרת שהדיסק דיבר על טעמי המצוות - למה עושים כל דבר ומהי המשמעות הגבוהה לכל המעשים הארציים, כביכול, שאנו עושים. פתאום, לראשונה בחיי, התחלתי להבין פעולות שעשיתי בכיתה ו' בבית הספר החרדי וזה ריגש אותי מאוד. הרגשתי שעליתי פה על משהו".

עוד באותו היום, נכנסה אשרוב לאתר הידברות – הכתובת שהופיעה על הדיסק של הרב זמיר כהן, והחלה להאזין בשקיקה לכל ההרצאות שבאתר. עד השעות הקטנות של הלילה, למדה והפנימה את כל מה שקשור ליהדות. "מרגע שגיליתי את האמת", היא משחזרת, "החלטתי לשתף בפצצת המידע היהודי את כל מי שנמצא סביבי. יצרתי קשר עם ניסים לזרי, פעיל הידברות אמריקה בברוקלין ואדם יקר שעזר לי רבות, ודרכו התחלתי להפיץ את הדיסקים של הידברות, בכל מקום כמעט.

כמעט בכל שבוע נהגתי להגיע למשרד, ולהעמיס את רכבי בארגזים ענקיים מלאים בדיסקים של רבני הידברות. באותה תקופה ניהלתי חנות של תבליני פרג, ועל דלפק העץ מאחוריו עמדתי - הנחתי עשרות דיסקים של מרצי הידברות שחולקו בחינם לקונים. כך נהגתי לעשות בכל מקום שאליו הגעתי – פיצריות, מסעדות, מסיבות, חברים וכדומה – הייתי מסדרת את הדיסקים לפי נושאים ומשלימה מדי שבוע את מה שצריך, תוך שאני משננת לעצמי שאם אפילו אחד או שניים יתחזקו בזכות זה, יהא זה שכרי.

"במקביל התחלתי ליזום שיעורי תורה בדירה שלי, והזמנתי אליהם את כל החברות החילוניות שלי. ברוך ה' הרבה חזרו בתשובה כתוצאה מכך. ובכל זאת, דבר אחד היה לי הכי קשה, ולקח לי הרבה זמן להתגבר עליו – למרות שמבחינה פנימית, כבר הייתי דתייה לכל דבר – הלבוש. למרות שידעתי שזו האמת היה לי מאוד קשה לקחת על עצמי צניעות. במשך תקופה ארוכה, שמרתי שבת וכשרות אך התקשיתי עם צניעות, תוך שאני מספרת לעצמי סיפורים שיצדיקו את זה. חשבתי שקל יותר להתלבש כחילונית, להתקרב לחילונים ולהשפיע עליהם. במבט לאחור אני מבינה שזה היה תירוץ".

בשלב מסוים, גמלה ההחלטה בלבה והיא החלה אורזת את הבגדים שהיו לה בארון ומכינה את עצמה נפשית לשינוי. "כמה שהיצר הרע יכול להטעות את האדם ולהוליך אותו בדרכים עקומות. שתי שקיות מלאות בבגדים נזרקו לפח האשפה ואני נשארתי עם בגד אחד צנוע בארון. בהתחלה זה היה קשה, אבל אחרי שבוע הרגשתי שגם אם היו נותנים לי מזוודה עם מיליון דולר כדי שאחזור ללבוש הקודם, לעולם לא אסכים לוותר על הצניעות".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il