אוליבר סאקס: 'הוצפתי בערגה לשבת'

אוליבר סאקס, הסופר והנוירולוג שהלך לעולמו שלשום, היה יהודי בריטי שגדל בבית דתי. בבגרותו הוא התרחק לחלוטין מהיהדות, אך שבועיים לפני מותו התפרסם ב'ניו יורק טיימס' מאמר של סאקס שנשא את הכותרת 'שבת' ותיאר את ערגתו לימי השבת של ילדותו.

"בימי שישי בצהריים, הסירה אימי את בגדי הרופאה שלה והקדישה את עצמה להכנת גפילטע פיש ומטעמים אחרים לכבוד שבת. לפני רדת הערב, היא הדליקה נרות שבת, ממלמלת תפילה. היינו כולנו לובשים בגדי שבת נקיים ומתאספים לסעודת שבת...בבקרים של שבת, אחי ואני צעדנו עם הורי לבית הכנסת של קריקלווד. בית הכנסת היה תמיד מלא בילדותי, הגברים ישובים למטה והנשים בעזת הנשים. לא פעם נופפתי לאימי במהלך התפילה..."

הקהילה היהודית הידלדלה בעקבות מלחמת העולם השנייה, וסאקס עצמו עבר חוויות אישיות שגרמו לו להתרחק מיהדות. בשנות התשעים של המאה הקודמת, עם זאת, הוא התחיל להיות בקשר רצוף עם בן דוד שהיה יהודי שומר תורה ומצוות: הדודן הזה היה לא אחר מחתן פרס נובל ישראל אומן. 

אוליבר סאקס

"אומן היה אדם בעל הופעה יוצאת דופן, עם מבנה אתלטי וחסון וזקן ארוך ולבן שגם לו להיראות כמו חכם עתיק. הוא אדם עם יכולות אינטלקטואליות גדולות אבל גם אדם בעל חום אנושי ורוך רב, כמו גם מחויבות דתית עמוקה. 'מחוייבות', אכן, היא אחת מהמילים החביבות עליו...הוא התעקש שאקבע מזוזה על דלתי והביא לי אחת כזו מישראל. 'אני יודע שאתה לא מאמין, אבל אתה צריך אחת בכל מקרה', הוא אמר. לא התווכחתי".

אומן, כמובן, שמר שבת. "בריאיון מיוחד שנעשה איתו ב-2004 הוא דיבר בין השאר על שמירת שבת. 'שמירת שבת היא דבר יפהפה. ובלתי אפשרי לעשות את זה בלי להיות דתי. זו אינה אפילו שאלה של שיפור החברה – זה עניין של שיפור איכות החיים של האדם'..."

בדצמבר 2005, זכה ישראל אומן בפרס נובל לכלכלה. סאקס כתב על כך: "הוא לא היה אורח קל לוועידת פרס הנובל, שכן הוא נסע לשטוקהולם עם משפחתו, כולל רבים מילדיו ונכדיו, וכולם נזקקו לכלים כשרים ולאוכל כשר שהוכנו במיוחד...באותו חודש התגלה סרטן באחת מעיני. כשהייתי בבית החולים לטיפול, ישראל בא לבקר אותי. הוא היה מלא בסיפורים מבדרים על פרס הנובל והטקס בשטוקהולם, אבל טרח גם להדגיש שלו נדרש לנסוע לשטוקהולם בשבת, הוא היה מוותר על הפרס. המחויבות שלו לשבת, השלווה המוחלטת שלה וריחוקה מענייני חומר, הייתה גוברת אפילו על פרס נובל".

באביב 2014 ביקר סאקס בישראל, בפעם הראשונה מאז 1955. במהלך הביקור הוא פגש בני משפחה רבים שעלו לישראל – וכמובן, את פרופסור ישראל אומן ומשפחתו, שהזמינו אותו לסעודת ליל שבת. הסעודה הזו ריגשה את סאקס עד עמקי נשמתו. "השלווה של השבת, של עולם שנעצר, של זמן בתוך זמן, הייתה ממש ניתנת למישוש...מצאתי את עצמי טובל בערגה, משהו כמו נוסטלגיה, תוהה 'מה אם': 'מה אם א' וב' וג' היו שונים? איזה סוג של בן אדם הייתי? איזה סוג של חיים הייתי יכול לחיות?"

בפברואר האחרון גילה סאקס כי הוא חולה בסרטן סופני. את המאמר על שבת, שנכתב בעודו מתקרב ליום האחרון הוא סיכם במילים: "ועכשיו, קצר-נשימה, אחרי ששרירי החזקים לשעבר נמסו מסרטן...אני מוצא שמחשבותיי נודדות אל השבת, אל יום המנוחה, היום השביעי של השבוע, ואולי גם היום השביעי של חיי האדם, כשהוא יכול להרגיש שעבודתו נעשתה ומותר לו, במצפון שקט, לנוח".