הרפואה האלטרנטיבית מפרס

בשלב מסוים בחייו הותקף שמעון פארי (כימאי במקצועו, אב לחמישה ילדים) בשלל צרות בריאותיות: כאבי גב ופרקים, עייפות, דיכאון, וקריסת מערכת העצבים. היה זה, ככל הנראה, בשל עבודה רבה ומלאת מתח, אשר הביאה אותו לחלות במחלה קשה שבעקבותיה נאלץ להתאשפז פעמים רבות בבתי חולים ברחבי הארץ. התרופות הקונבנציונליות והכימותרפיות שאותן צרך בהמלצת רופאים רק החמירו את מצבו, וגרמו לו להזדקק לכסא גלגלים ולשימוש בתרופות נוגדות גידולים ממאירים.
 

"במשך חמש שנים קיבלתי אינספור סוגים של תרופות, בהן סטרואידים ותרופות כימותרפיות המדכאות את מערכת החיסון", הוא משחזר, "התרופות נעשו אגרסיביות יותר ויותר, ולא רק שלא עזרו כלל, אלא גרמו לי לנזקים קשים יותר מהמחלה עצמה". פארי התנפח, לקה בקטרקט בשתי עיניו, רמת הסוכר שלו עלתה לשמים והוא סבל מברונכיט קשה. "בשלב מסוים הייתי כה חולה וחלש, שלא יכולתי לעמוד על הרגליים. נאלצתי להשתמש בכיסא גלגלים. גם הידיים לא תפקדו. רעדתי כל־כך, שאפילו לאכול בעצמי לא יכולתי, ואשתי הייתה מאכילה אותי בכפית". לאחר שהשתחרר מבית החולים שלחו את פארי לבדיקת מיפוי עצם. הבדיקה העלתה כי התרופות גרמו לו לדלדול עצמות חמוּר. בביטוח לאומי קבעו לו 92% נכות.

 

כך, כשהוא שוכב בחוסר אונים ומהרהר במצבו, הכה בו הזיכרון. הוא נזכר לפתע באבותיו, אשר השכילו לרפא לא רק את עצמם אלא גם רבים וטובים מסביבם, ביניהם בכירי השלטון בפרס. הסיפור הבא היה הטריגר ששינה את התמונה לתמיד: פעם התייסרה רעייתו הצעירה של השייח' בכאבי בטן קשים. לאחר שבוע, כשייסוריה רק הלכו וגברו, התייצבה נערתה בפני השייח', ובפנים מושפלות ביקשה לקרוא לד"ר יעקב פירוזדה (פארי), המרפא היהודי הנודע של בורוג’ז שבפרס. השליחים אצו בדחיפות לרובע היהודי. מאחורי החומות, בווילה המפוארת שלו, הקשיב הדוקטור בתשומת לב רבה לבקשת השליחים. הוא הנהן בשתיקה, קם, נכנס למרפאה שלו, אסף מאצטבאות העץ הכבדות מספר צמחי מרפא ותרופות, ויצא עם השליחים לבית השייח'. ד”ר פארי בחן בדקדקנות את לשון החולה והתבונן בעיניה. אבחנתו הייתה חד-משמעית: טפיל מעיים מסוכן שחדר למערכת העיכול של החולה דרך מי שתייה מזוהמים. הוא הוציא מתיקו שקיק ובו תערובת צמחי מרפא שרקח מראש למטרה זו. את השקיק מסר למשרתת של החולה, והורה לה כיצד לתת לה את התרופה ובאיזה מינון. למחרת השתפר מצב החולה, וד"ר פארי ציין לעצמו בסיפוק שצמח הקרדמון (הל), התוספת האחרונה שלו לתערובת התרופה שפיתח לטיפול בזיהומים מסוג זה, שיפר את יעילותה. הוא פתח את הספר הגדול, ספר התרופות שכתב בו, ולפניו גם אביו, והוסיף לנוסחה את הצמח.

 

בלבו של פארי גמלה החלטה: הוא הודיע לאשתו שאחרי חמש שנים של תרופות הוא מיצה את טיפולי הרפואה הקונבנציונלית, ושהוא מחליט לחזור למקורות. "ידעתי שבספר שכתב אבי חייבת להיות נוסחת מרפא שתעזור גם למחלה שלי", הוא מספר בהתרגשות. "התחלתי לעיין וגיליתי פורמולה מיוחדת ששימשה את אבי לשיקום ולחיזוק חולים במצב קשה מקשת רחבה של חולאים".

 

הספר עב הכרס ששמואל, סבו של פארי, החל בכתיבתו כבר לפני כ-150 שנה בפרס, כולל 700 עמודים ובהם יותר מאלף פורמולות שונות של צמחי מרפא ומינרלים, וגם מרכיבים נוספים, כגון איברים של בעלי חיים. הפורמולות מבוססות על ספר הרפואות של הרמב"ם, וגם על ספרי רפואה שכתבו רופאים והוגים יוונים, כמו היפוקרטס. "הספר נכתב בשפה הפרסית, אבל בכתב ארמי, כתב רש”י, שהיה עבורנו כתב הקודש", מספר פארי. "עם זאת, שמות הצמחים והמינרלים הובאו בחמש שפות: פרסית, לטינית, ערבית, טורקית והודית. הפורמולות השונות, שנכתבו מתוך ניסיון של טיפול רב-שנים בחולים, נועדו לטפל באינספור מצבי חולי שונים, כמו בעיות במעיים, בכבד, בלבלב, וכן במחלות עיניים, מחלות לב, חולשה, וגם בעיות אין-אונות, פוריות ועוד. כל אחת מהנוסחאות הייתה מבוססת על הרבה מאוד מרכיבים. במרפאה של אבא היו יותר מ-700 אצטבאות עץ עמוסות בצנצנות ובהן צמחי מרפא ויתר המרכיבים שבהם השתמש".הסב והאב אמנם נפטרו, אך משנתם ממשיכה להצמיח פירותיה בעולם. ספר הספרים עב הכרס שטומן בחובו אלפי נוסחאות פלא הפך למפת הדרכים של שמעון פארי, והוא מנסה להביא אותה לידיעת כלל העולם. לתרכובת הצמחים המכונה כיום "תגבורית" קרא אביו של פארי "צ'ל-ג'יה" - כלומר, "40 צמחים", והיא אכן הורכבה מכ-40 צמחי מרפא שונים, בהם ג'ינסנג, דקל ננסי, אספסת, אלסר, אלת המסטיק, גרגיר הנחלים, רוזמרין רפואי, זנגביל רפואי, זעפרן ועוד. מספרים כי בדיוק בפורמולה שכזאת ריפא הרמב"ם בזמנו את מלך מצרים.

פארי ניסה על עצמו את ה"תגבורית", הידועה בשמה המקורי "לאבוב כאביר" ("מעדן מלכים" בעברית). התגבורית במתכונתה המודרנית הינה  מרקחת טבעית הדומה לחרוסת, ומורכבת מ- 14 סוגי פירות יבשים ואגוזים מיוחדים, 6 סוגי שורשים, 15 סוגי זרעים, 3 סוגי עלים, 6 סוגי תבלינים ודבש. כל אלה מספקים ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון הדרושים לגופנו.

 

"במשך שנים נהגתי לנסוע לים המלח כדי לטפל בפסוריאזיס באמצעות טבילה בבריכות תרמו-מינרליות וחשיפת העור לשמש", נזכר פארי. "בתקופה שלפני האשפוז הייתי במצב כה קשה, עד כדי כך שלא יכולתי לטפס במדרגות לסולריום. היה שם יהודי עבדקן גדול מידות וכבד משקל, גם הוא חולה פסוריאזיס, וכשראה עד כמה אני סובל, הוא הרים אותי על הידיים והעלה אותי במדרגות לסולריום. שנה לאחר מכן, כשכבר התאוששתי עם הטיפול בפורמולה, נפגשנו שוב בים המלח. 'איך אתה מרגיש?' הוא שאל, ובמקום תשובה חיבקתי אותו והרמתי אותו בידיי כמו שמרימים אפרוח. הוא לא האמין לנס שקרה לי".

 

ואם לסכם את השפעת המרקחת על חייו של פארי עצמו, הוא מספר בחיוך "כיום אני אב גאה לילדה בת 11, למרות שאני בן 72. וזה בעצם אומר הכול".