ראש ה"שונה": איך נזכה לשפלות אמיתית בימי ראש השנה?

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם/ הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים/ אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים/ אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים/ וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ/ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ/ אָיוֹם קָדוֹשׁ

עוד שנה של הבטחות חלפה לה. כמה מהן הצלחתי באמת לקיים, וכמה אבדו לנצח בהמולת חיי – זאת לא אדע לעולם. והיום, שוב עומדת אני בפתח. ילדה קטנה עם קמטים, שקלשון של שינויים עבר על פניה וקצר את כל מה שהצליחה לאסוף בשבילך אשתקד.

היום, כיסיה ריקים. עיניה טרוטות מלילות ארוכים ללא שינה, אך לא חטאיה הם שהדירו את שינתה מעמה, כי אם הידיעה שבוא יבוא היום שבו תצטרך לתת עליהם את הדין. היום הרת עולם, היום יעמוד במשפט. היום הרת עולם – דעי לך שירה, יש בעולם הריון של יום אחד, והעולל שנולד מההריון הזה הוא העולם שלך. שבאותה נשימה בה הגיח לעולם, באותו היום ממש - יצטרך אף לתת את הדין. אז על מה נשפט מי שעוד לא זכה 'לחיות' פה מספיק זמן? 'אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו' ועל כן – דינו להישפט רק על אותו היום. רק על אותה השעה בה הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים בתחינה וציפיה, בחרטה ואהבה, בדמע וברינה – מנסה לשוב בתשובה על מעשיו.

היום, הרת עולם. ביום הזה, ניתנת לך האפשרות להביא לעולם 'עולם' חדש, חיים חדשים שלא היו כאן לפני כן ולא יהיו כאן אחרי כן. חיים ייחודיים שרק את יכולה לחיות אותם באופן הספציפי הזה, חיים שרק את יכולה למלא ברוחניות השייכת לשורש נשמתך.  

היום, הרת עולם. אל תקרי 'הרת' אלא 'הרעת'. היום, את אוספת את כל הרע שלך, את כל הרע שבך – ושולחת אותו אל דוכן הנאשמים, להישפט לפני מלך מלכי המלכים. עמדי מולו בהכנעה, באהבה, בחיל ורעדה. ספרי לו על הכשלונות של השנה החולפת, בכי לו על ימים שלא יחזרו עוד לעולם, ובקשי ממנו רחמים על נשמתך הסוררת, הממאנת להתיישר.

האזינו לשיר הנפלא והמרומם 'שפל רוח' בביצוע להקת 'המדרגות':

היום, זה הרגע שלך לשנות סדרי עולם. לא תשקיעי רגע אחד של מחשבה בעתיד שלך, שמונח על כף המאזניים? המילים "היום הרת עולם" בגימטריה הן - 812. ואילו גם המילים "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" יוצרות את הסכום 812. האם צירוף מקרים סתמי הוא? לא ולא. היום, ביום הדין הקדוש הזה, עלינו להיצמד להבטחה אחת בלבד: לעבוד את ה' בכל לבבנו, ובכל נפשנו. איך עושים את זה? פירוק לגורמים. לקחת את הסלע הענקי והכבד של המצוות, ולשבור אותו לאבנים קטנות (חצץ) של מצוות, שאותן נוכל לשאת במהלך השנה (הבאה עלינו לטובה).  

כמו החצץ - גם המצוות נמצאות בכל מקום, ותמיד אפשר לאוספן חינם אין כסף, למי שיש לו כיסופים כמובן. אך יש ובעולם הזה נראות האבנים הקטנות, כדבר פשוט ובלתי חשוב חלילה. היום, הרי את מקבלת אל ידייך את ההזדמנות להפוך את החצץ למרגליות טובות ויקרות. איך? פשוט תשליכי אל האש, את כל מה שחוצץ בינך לבינו יתברך – חוסר צניעות, לשון הרע, קנאה, שררה, תאוות, גזל, כעס ועוד. קשה לך? תגידי את זה. תבטאי את זה במילים, תבכי את זה בדמעות, תשירי את זה בניגונים – רק אל תשאירי את זה בתוכך. תתוודי: 'חטאתי, טעיתי, עוויתי, פשעתי, המריתי פיך'.

אל תעמידי פני תם (או גרוע מכך, פני פוקר). תתחרטי: כמו שאת יודעת לבוא עם רשימות על מה שאת רוצה להשיג בחייך, על מה שחסר לך ועוד לא קיבלת – תדעי גם לבוא עם רשימת החטאים שעשית, ולהתוודות עליהם אחד לאחד, ובכוונה. לא משום שרוצים משמיים להכביד עלייך ולהראות לך כמה את קטנה, חלילה, אלא בדיוק ההיפך. משמיים מכוונים אותך לייעוד גדול מני ים, שרק את יכולה לעשות. אבל "היום הרת עולם – היום, הרי את עולם", עולם חדש. וכי מה אכפת לך לבקש סליחה על מה שהיה? הרי את כבר לא שם. את חדשה, אחרת. את של היום, לא של אתמול. לא של העבר. היום את בבחינת "עוד מעט ואין רשע, התבוננת על מקומו – ואיננו" (תהלים, לז). עוד מעט, כן, רק עוד מעט חרטה על העבר. רק עוד מעט התבוססות בצער שזה עושה לך, להיזכר בחטאים שלך. רק עוד מעט, ופתאום תתבונני על המקום שבו היית בעבר, ותראי שאת כל כך רחוקה ממנו. את כבר לא שם, כבר לא אותו אדם.

אז מה כבר מבקשים ממך, שירה? רק קצת שפלות, זה הכל. לדעת שאת כלום מצד עצמך, ואם ה' לא עוזר לך להתמודד מול היצר שלך – את אינך יכולה לו. לעולם גם לא תוכלי. אז איך זוכים לשפלות אמיתית ביום הזה? אומר גדול משוררי ספרד ר' שלמה אבן גבירול, בפיוטו הנודע:

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה / אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה/ לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי / כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה/ מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ / הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה/ הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם / וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה/ הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים / לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה/ אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי / אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְּהַלֵל כֹּל נְשָׁמָה