כל המעביר על מידותיו: התפקיד שלי בראש השנה

בראש השנה, כולנו הופכים להיות הפרשנים של המציאות. עפ”י הפרשנות שלנו, כך תהיה השנה הבאה. העבודה שלנו היא להיות פרשנית טובה. זה באמת נדיר. פרשן טוב של המציאות זה לא דבר מצוי. אבל אנחנו צריכים להיכנס לתוך תפקיד כזה, שאני מפרשת טוב את המציאות, והעבודה שלי היא למצוא פירוש טוב. זה נקרא בלשון הזוהר יצירה לטב ויצירה לביש. האדם עצמו מחליט כביכול.

המחשבות שלנו קשורות לעולם הבריאה. אדם בורא מציאות על ידי המחשבות. ראש השנה זה ראש שנה העליון של המחשבות. מה שאני חושבת בראש השנה, זה מה שיהיה לי כל השנה. כל השנה גנוזה ביום הזה, וכל גן העדן והגיהנום עוברים בראש שלנו.

אנחנו מפרשים את המציאות. העבודה בראש השנה דורשת המון ריכוז. זה המוח של השנה. יש לנו כח בגוף, הנקרא כח הדוחה, שפיזית דוחה את הפסולת הפיזית מהגוף. וגם ברוחנית יש לנו כח לדחות את המחשבות הרעילות שבנו.

יש לנו את הכח לזה והעבודה שלי עכשיו, היא להשתמש בכח הזה. אנו עכשיו פרשנים של המציאות ואנו בודקים את התמונות שמציפות לנו את המוח, ואנחנו לא נותנים למחשבות לחלוף ככה ולסמן עליהן "וי", אלא אנחנו עושים בדיקה רצינית. האם אני רוצה את התמונה הזו לכל השנה, או לא? כאן אנחנו מחליטים מה יהיה. העניין הוא להתרכז ולבדוק את המחשבות.

(צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

כמובן שאנחנו לא יכולים לעשות זאת בשלמות, זה עיקר העבודה של הצדיקים בראש השנה, ואנו לא בדרגת הצדיקים, אבל מה שאני יכולה בהשתדלות שלי, זה מוטל עלי. הקב”ה בודק אותי לפי ההשתדלות שלי. אם עלתה בי מחשבה רעה בראש השנה וניסיתי להלחם בה ובסוף לא הצלחתי, ה’ ידון אותי על ההשתדלות ולא על ההצלחה. אם רק עשיתי השתדלות לגרש את המחשבות הרעות. כמה שיותר לעשות השתדלות.

הבעש”ט אמר דבר אדיר, שזה חסד עצום: אדם לא יכול לחשוב שתי מחשבות בבת אחת. כלומר, אי אפשר לחשוב מצד אחד משהו רע ומצד אחד משהו טוב. אם אני לוקחת מחשבה טובה ונדבקת בה, אז באותו רגע לא יכולה להכנס בי מחשבה רעה. זו עבודה של שינוי.

שופטים את האדם מדעתו, השנה הזו תהיה לפי הפרשנות שלנו, לכן נחשוב על דברים שיכולים לקרות לנו, ונחשוב איך אני לוקחת את הדברים הללו והופכת אותם לסוכריה, להזדמנות, לקשר עם ה’, להמליך אותו על הדבר הזה.

ראש השנה זה יום הדין הכללי. כביכול מתעוררים דינים, גם אלה שבתוכי. מה זה הדינים? הצמצומים שבי! זה לשפוט אנשים, לדון אותם לכף חובה, לחשוב עליהם מחשבות שליליות, לכעוס עליהם, להיפגע מהם. כל העניין של דינים זה הפחד וכל הרגשות השליליים. זה מתעורר בנו כי זה מתעורר בכל הבריאה. קורים לנו מקרים שמעוררים בתוכנו את הדינים.

העבודה שלנו זה להמתיק את הדינים. אם אני אמתיק את הדינים שבי, אז “ה’ צילך” – אני ממתיקה את הדינים והקב”ה מתנהג איתי כצל. מה שאני ממתיקה בתוכי, אני גם ממתיקה לו – גם הקב”ה ממתיק לי.

אז אם מישהו מתפלל לידי ובוכה או דוחף אותי ואני לא מצליחה להתרכז וזה מעצבן אותי. כולם נדחקים בי... העבודה שלנו לומר: “אין פה אף אדם”. “אין עוד מלבדו”. כולם שליחים של ה’. האנשים הללו – כולם שליחים של הקב”ה לזכות אותי בדין.

זה המשפט שתלכי איתו בראש השנה. ואיך זה יזכה אותי בדין? פותחים את הספרים שלנו למעלה ובהם יש חובות וזכויות שלנו. ביום הראשון זה דין קשה. יום שבו הכי צריך להתאמץ. ביום השני זה דין רפה. עוד יש הנחות.

כל היום הראשון נקרא דינא קשיה – דין קשה. המכתב מאליהו כותב – מה זה דינא קשיה? – בודקים את האדם לפי פנימיות הלב שלו. בוא נראה עד כמה כיוונת לשם שמיים, עד כמה את טהורה בפניו. מי מאיתנו יכול לעמוד בזה? אף אחד. אז אנחנו רוצים לקבל עצות איך לעקוף את מידת הדין הזו, כי ברור שאף אחד לא יכול לעמוד בדינא קשיה.

ויש דרכים, ה’ נותן לנו הזדמנות לעקוף את זה. הבעש”ט אומר לנו – יש חוק רוחני ששופטים את האדם מדעתו. כל פעם שרוצים לגזור עליו גזרה, אז שואלים אותי אם הוא מסכים לזה. כמו כבשת הרש. לדוגמא: אני רואה מישהו שנוהג בכביש בפראות, ודנה אותו במחשבתי שצריך לשלול את הרשיון. יש מצבים שנראה לי שזה לא אני, אני לא אתנהג כך, זה לא קשור אלי, אז אני חושבת שאני יכולה לומר את דעתי באופן חופשי ולחרוץ דינם של אחרים. ולא כך הוא!

מה שצריך לעשות זה לדון לכף זכות. יכול להיות שבזמן הזה בשמים פותחים את הספרים שלנו ובודקים לפי הזכויות והחובות. צריכים כאן החלטה, יכול להיות שהרוב חובות. מה יעשו? מה יפסקו לנו? מראים לנו אדם שנראה הפוך לגמרי מאיתנו – זה לא אני! או שמפגישים אותנו עם מקרה שנראה לנו רחוק מאיתנו, ואומרים בואי תשפטי את האדם הזה או המקרה הזה. באותו רגע אני חורצת על עצמי את הדין שלי. יכול להיות שהמקרה שהביאו לי זו הזדמנות מהקב”ה, שאומר בואי נראה אם תשפטי לכף זכות – באותו רגע אני גורמת לכך שידונו אותי לכף זכות.

כל דבר שקורה לי בראש השנה, שנראה לי שהוא מפריע לי לעבודת ה’, אדע שבעצם זה הקב”ה קורא לי כדי שאזכה בדין. את זה אני צריכה אפילו יותר מהתפילה. המקרה או הניסיון שהביאו לי והשיפוט שלי באותו עניין זה מה שיעזור לי לזכות בדין.

החפץ חיים מביא שישנו חוק רוחני מהזוהר הקדוש, "כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו". זהו חוק רוחני, שאם אני משתמשת בחוקים האלה בראש השנה, אני עוקפת את החשבונות. יש לי פשעים ואני רוצה שיעבירו לי עליהם, אני לא רוצה שיפתחו לי את הספרים – הרי כל מה שעשיתי – מחשבה דיבור ומעשה שלי, הכל מתועד בעולמות העליונים. אני לא רוצה שיזכרו את עוונותי ויזכירו אותם, אני לא רוצה שיהיו לי קשיים, אז הנה יש לי הזדמנות להעביר על מידותי – וזה כל העניין של ר”ה.

ברור לנו שצריך להתפלל, אבל העניין של עבודת המידות, לא כל כך ברור לנו. והוא חשוב לא פחות ואולי אף יותר. רבי אהרון ראטה מחסידות "שומרי אמונים" כותב על חשיבות החוק רוחני של לדון לכף זכות. אם אני דן לכף זכות, בשמיים לא יכולים לדון אותי לכף חובה. אפילו אם יש לי רוב עוונות, בכל אופן בשמים יהיו חייבים למצוא לי נקודת זכות.

לכן זו עבודה אדירה, להיות פרשנים טובים של המציאות, לומר שכולם שליחים. אם אני זוכרת את זה – ניצחתי! ניצחתי כי אני לא מתנגדת למציאות, לא חושבת שכולם נגדי, אלא הפוך. אפילו אם הילד מושך לי בחצאית באמצע תפילת שמונה עשרה של ראש השנה, רוצים לבדוק את הסבלנות שלי כלפיו. וככל שנהיה סבלניים בראש השנה, כך גם הקב”ה יסבול אותי עם העוונות שלי, עם כל זה שאני לא ראויה.

כל הדברים האלה, זו הזדמנות בשבילנו. בשולחן החג רציתי שהכל יהיה בקדושה, אבל הילדים רבים. איך אני דנה את הילדים שלי? עלי לזכור שבראש השנה אנו לא מחנכים, פטורים מלהיות מחנכים, לא מקפידים על הילדים כלל בראש השנה. כי מה שנעשה בראש השנה יהיה איתי כך כל השנה. בראש השנה אני נזהר ממידת הדין שבתוכי. לא לצעוק, לא להקפיד, העיקר שאני אהיה דבוקה במחשבות הטובות ולא אצא לרגע מהמחשבות של החסד.

רבי נתן כותב בליקוטי הלכות: העצה שלנו להינצל ממידת הדין זה להידבק במחשבות של חסד. מה זה מחשבות של חסד? זה לדון לכף זכות את הסובב אותי, ילדי, את המתפללות בבית הכנסת, את בעלי, שכנותי וכו’. כשאני חושבת מחשבות רעות על עצמי, על הסובב אותי, על המציאות, זו מידת הדין. מחשבות טובות זו מידת החסד. למשוך חסדים זה להידבק במחשבות של חסד, וברגע שאני נדבקת בזה, זה ממתיק את כל הדינים לשנה החדשה.

לקבלת תפילות של חוה ומידע על שיעוריה - havaor20@gmail.com