מדוע יש לשמוח כשלא מצליחים לכוון בתפילות ראש השנה?

1. בעל ה'באר מים חיים' כותב כי בשבת קודש יורדת ההשפעה על כל ימות השבוע הבא.

2. "ניתן ללמוד מכך", כותב ה'באר מיים חיים', "שגם ביום הגדול והנורא עת משפט עמו ישראל בראש השנה והקצבת חיותם ופרנסותיהם ומזונותיהם הנה הכל נעשה ונמשך בשבת שלפניו". ה'באר מים חיים' מסביר את חשיבותה של השבת הקודמת לראש השנה – שבה נגזר כל השפע שיורעף על האדם בשנה הבאה.

3. זוהי הסיבה שפרשת 'ניצבים' תמיד נקראת בשבת הסמוכה לראש השנה, כיוון שהמילה 'היום' ("אתם ניצבים היום") מרמזת על ראש השנה. ו"ראש השנה נרמז ונחקק בשבת שלפניו".

4. סיבה נוספת לכך שפרשת 'ניצבים' נקראת תמיד  בערב ראש השנה, היא שנכתב בה רבות מענייני התשובה.

5. בעל ה'תניא' אומר בשם ה'מגיד ממזריטש' שאמר בשם ה'בעל שם טוב', כי הסיבה לכך שלא מברכים את חודש תשרי היא כי "בשבת זו הקדוש ברוך הוא בעצמו מברך את החודש, ובכוח 'ברכת החודש' זו אנו מברכין את כל שאר חודשי השנה".

6. רבי פנחס מקוריץ כותב "בעת סעודה שלישית נגזר איך יתנהגו עם האדם כל השבוע". רבי שמעריל מוסיף על דבריו: "לכך יש לבקש בסעודה שלישית של שבת שלפני ראש השנה שיזכהו ה' להיות לו הכנעה ושפלות בראש השנה". כלומר, יש עניין מיוחד בשעת סעודה שלישית האחרונה של השנה להתפלל לפני הבורא לזכות להכנעה ולשפלות בראש השנה.

7. מקור העניין הוא בדברי חז"ל, שאמרו: "כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה", ופירשו התוספות: "שמתוך שישראל רשים – ליבם נשבר, ומרחמים עליהם מן השמים".

8. רבי אלימלך בידרמן שליט"א מבאר כי זהו חיזוק גדול לכל אחד ואחד, וכה הם דבריו: "לפעמים בכניסת החג מרגיש בלבול המוח ואינו מסוגל להתרכז כראוי בעבודתו ותפילתו, והיצר הרע שזה השטן מרקד כנגדו ומנסה להפילו לפח היאוש, ואלם כל בר דעת ישמח על מצב זה, שהרי בזה מתקיים אצלו "שרשה בתחילתה" ועל כן יהא סמוך ובטוח ש"מתעשרת בסופה" ברוחניות ובגשמיות".

הרב בידרמן מוסיף ש"אמנם אין אנו חפצים להגיע למצב זה ואנו מעדיפים לזכות להרחבת הדעת מתוך רוגע ושמחה, אך כאשר הקדוש ברוך הוא מסובב כך את עולמו עליו לקבל את זה באהבה ולדעת שגם זה לטובה ולברכה". 

9. עצה מיוחדת לזכות על ידה בדין נאמרה על ידי בנו של רבי זושא מאניפולי, שמציע להיזהר בשלושה הימים האחרונים של השנה "שלא תהיה לו שום שייכות עם היצר הרע". הביאור הוא שבדיני עדות מובא כי "הדיין יכול לדון את אוהבו ולא את שונאו, ואיזהו שונא שאינו יכול לדונו, כל שלא דיבר עמו ג' ימים מחמת איבה". כלומר, לדיין אסור לדון את מי ששונא אותו ולא דיבר עימו שלושה ימים מרוב שנאה. בחז"ל מובא כי היצר הרע הוא השופט את הרשעים.

"ממילא", אומר בנו של רבי זושא מאניפולי, "זה האיש שלא דיבר עם יצרו זה השטן משלושה ימים מחמת איבה, נפסל השטן מלהיות הדיין שלו ולכן יצא זכאי בדין". הוא מוסיף ומזכיר: "אך כל זה בתנאי קודם למעשה שבימים אלו יעזוב אותו לגמרי, ולא תהא לו שום שייכות עמו מטוב ועד רע".

יהי רצון שנזכה לנצל את שלושת הימים האחרונים של השנה ואת השבת הקרובה. על ידי כך נזכה לשנה טובה ומתוקה, שנת גזרות טובות, שנת גאולה וישועה ושפע ברוחניות ובגשמיות.

הרב רפאל אוחיון מדריך באופן מעשי, כיצד נגיע לניצול מקסימלי של החג הקדוש "ראש השנה":