אם וביתה בחדר הלידה

אני מסיימת את הביקור, ומגיעה למחלקת נשים לערוך ביקור רופאים. בחדר 603 שוכבת אשה בת 42 שהגיעה עם דימום מסיבי עקב הפלה בשבוע 15, ואף היא ממררת בבכי - כי בעוד מספר שעות בתה הבכורה נכנסת אי"ה לחופה והיא לא תוכל ללוות אותה!

אני מסיימת את הביקור, ויוצאת למסדרון שבין מחלקת יולדות למחלקת נשים. לפתע פונה אלי אשה כבת חמישים; היא מציגה את עצמה כאמה של אחת היולדות, ומפצירה בי שהיא צריכה לברר אצלי בזה הרגע משהו מאוד דחוף. אני נעצרת לרגע, והיא מספרת שהיא כל כך התרגשה מהלידה של בתה אמש - שהיא מרגישה שהיא חייבת לחוות שוב הריון בדחיפות; מתי אפשר לפנות למרפאתי לטיפול פיריון? האחות שלידי, ששומעת גם היא את דבריה, מסתכלת על הגברת בעיניים נדהמות ונראית על סף התעלפות, אבל אני כבר רגילה... אני נותנת לה כרטיס ביקור של המרפאה, ומדגישה לה שלא בטוח כלל שאוכל לעזור. היא מודה לי מקרב לב ומתרחקת מן המקום...

השעה ארבע וחצי. אני מחפשת כבר חצי שעה חניה ברחובות גאולה הצרים, והנה הגיעה הישועה - רכב סמיטריילר יוצא מהחניה. אני חונה במקומו ונכנסת למרפאה באיחור קל, וממלמלת כמה מילות התנצלות למראה הצפיפות בחדר ההמתנה; אך נשות גאולה היקרות מקדימות אותי: הדוקטור בטח עייפה וצמאה. תנוחי כמה רגעים. אפשר להכין לדוקטור כוס תה? אני נושמת לרווחה, מתיישבת בחדרי ומבקשת מהאשה הראשונה בתור להיכנס. נכנסות לחדר אשה כבת ארבעים בהריון מתקדם, ובתה בת השמונה עשרה. הבת היא כלה שפונה על מנת לקבוע תאריך לחתונה לצורך מניעת חופת נידה, כאשר בתוך החישוב נכנס עכשיו נתון מרכזי ביותר - תאריך הלידה הצפוי של האם... הם פונות לדרכן, ונכנסת הגברת מהבוקר שהגיעה בדחיפות, ללא קביעת תור, לטיפול פיריון מיידי. ושוב היא מספרת: דוקטור, ראיתי את בתי מניקה את בנה - והרגשתי בתוכי צורך דחוף ביותר להניק! כמה אני מתגעגעת לזה! כבר חמש שנים לא ילדתי! תוכלי לעזור לי לחזור על חווית ההריון וההנקה? ניסיתי לדבר איתה על היופי של הגיל שלה, על היעוד שעומד לפניה - להיות סבתא לשבט שלם, בסייעתא דשמייא, על הפנית הכוחות האמהיים שלה לעזרה לבתה, אך היא בשלה

 

...

לא היו לי ימים נעימים כימים שטיפלתי בנשות מאה שערים.