מכתב מרגש לקראת יום הכיפורים: "נצלו את המתנות שקיבלתן"

אימהות יקרות!
קיבלתם מתנה ענקית ויקרה, ואתן צריכות לנצל אותה.
אישה- התפקיד שלה לגדל את ילדיה, ולא להסתובב בבית הכנסת... וקל וחומר לא איתם!
כן- אבא בשמיים רוצה במבה וביסלי, וטיטולים, ולא דמעות בבית הכנסת על חשבון אחרות!
כי כמוני יש הרבה שהיו מאוד מאוד מאוד שמחות להתחלף איתכם,
ושמחות לקצת במבה מרוחה בחצאית
אבל התפקיד שאבא שלנו קבע להם- זה להיות מאחורי הסטנדר, ולהוריד דמעות
ורק לחלום על הימים האלו שיגיעו בעז"ה--

שמעתי בערב החג הרצאה מפי הרב משה בויאר- מספר סיפור על ר' שלמה מזויעל
שבערב יו"כ, ממש לפני שבא לצאת מהבית ל"כל נדרי" עלה הביוב בבית,
בדירות קטנות כמו של פעם- מדובר במצב לא נעים בכלל..
קרא מיד לשרברב, הלה הגיע- הוריד את ה"קיטל" והטלית, והתחיל לעבוד,
להפתעתו הוא רואה את הרב, עם כל מלבושי החג, רוכן לבור ועוזר לו,
אמר לו-
רבה- בבית הכנסת מחכים לך, להתחיל תפילת כל נדרי, למה אתה עוזר לי?
ענה לו הרב-
אם הקב"ה העלה אצלי את הביוב דווקא ברגעים האלו, זה לא סתם
התפקיד שלי עכשיו- זה להגיד כל נדרי מכאן- מתוך הבור!

והמסר מדבר בעד עצמו
כל אחת- והתפקיד שנתן לה בורא עולם בימים האלו 
לאחת דווקא לבכות בביה"כ ולשניה להחליף טיטולים ולהכין "פאקלך"

ונקודה נוספת למחשבה-
כתבה פה מישהי על "קריאת התורה" בר"ה שהיא פחות חשובה מתקיעת שופר
אז מה אם אגיד לך שאולי את לא זוכרת, אבל קריאת התורה ביום הראשון
היא "וה' פקד את שרה"
וההפטרה על חנה אם שמואל.
ונשים במצבי בוכות מאוד בזמן הזה- שזה זמן גדול מאוד!
אז אולי זה כן קצת יותר חשוב לשמוע את זה בלי לחשושים מאשר תקיעת שופר?

לקראת יו"כ הבא עלינו לטובה-
שמנה לב לא להכאיב לנשים שבאות לתפילה
כל נדרי, ותפילת נעילה זה זמן גדול מידי בשביל לשמוע ריצות ילדים,
טריקות דלתות ומשחקי מחבואים

עוד יבואו ימים שתוכלו לשבת בנחת וברוגע בעז"ה.

נצלו את המתנות שקיבלתם- דווקא דרכן אתן יכולות להגיע קרוב מאוד לאבא בשמים...