ילדים: דומים אבל שונים

בבית אחד יתכנו שני אחים השונים בטבעם, כדוגמת יעקב ועשו, וכמו שנאמר (בראשית כה כז): "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים".

וכתב הרש"ר הירש זצ"ל (שם): "´ויגדלו הנערים´ – יש לכוון את החניך, בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו, וכך לחנך אותו לקראת המטרה הטהורה, האנושית והיהודית כאחת.

התפקיד היהודי הגדול, אחד ויחיד בעיקרו, אך דרכי הגשמתו רבות ורב-גוניות, כריבוי תכונות האדם, וכרב-גוניות דרכי החיים. כאשר נקבצו בני יעקב לשמוע את ברכת אביהם. את כולם הוא ברך: "איש אשר כברכתו ברך אותם" (שם מט כח) – איש איש כסגולותיו המיוחדות לו, על-מנת לכוון אותם אל התפקיד הגדול האחד – לשמור דרך ה´ לעשות צדקה ומשפט. דווקא משום כך, ´חנוך לנער על פי דרכו´ – חנכהו למטרה הגדולה האחת, על פי דרכו המיוחדת לו, בהתאם לעתיד הצפוי לו מנטיותיו. המושיב את יעקב ועשו על ספסל לימודים אחד, ובאותם הרגלי חיים, ומחנך אותם כאחד לחיי לימוד ומחשבה – מובטח לו שאת האחד מהם הוא מקלקל. יעקב ישאב ממעיין החכמה בחפץ גובר והולך, ואילו עֵשָו רק יצפה ליום בו ישליך מאחורי גבו את הספרים הישנים, ויחד איתם תעודת חיים גדולה שהכיר אותה רק באופן חד-צדדי, ובדרך שמעצם טבעו הוא סולד בה".

נמצא, שאין להושיב את כל הילדים על ספסל לימודים אחד – כל ילד הוא עולם בפני עצמו ואינו דומה לחברו.

מאחר וכל ילד הוא יחידי בין האישים, יש לנהוג עמו כפי כישוריו, טבעו ומזלו בלבד. במידה ואין נוהגים כן, בתוך-תוכו הוא חש מועקה ולחץ נפשי, ונרקמות אצלו תכניות שליליות לעתיד – אין ראשו מונח בלימודים, אלא כל מחשבתו כיצד להשתחרר מהלחץ שלוחצים אותו, ולפרוק את ה´חינוך´ שכפו עליו.

לעומת זאת, ב´חינוך´ המותאם למזלו וטבעו של הילד יראו ברכה בעמלם, וכפי שנאמר: "חנוך לנער על-פי דרכו [טבעו ומזלו], גם כי יזקין לא יסור ממנה".