המדריך ההלכתי לסוכות

זריזים מקדימים למצוות, לכן מצווה גדולה להתחיל את בניית הסוכה מיד בצאת כיפור, כדי ללכת ממצווה אל מצווה ומחיל אל חיל.

בניית הסוכה

אין לקחת עצים, לצורך בניית הסוכה, מיערות הקרן הקיימת או מעצים הנטועים בעיר, אלא אם קיבל רשות מפורשת מהממונים (משום גזל ומצווה הבאה בעבירה), ואסור לברך בסוכה כזו ברכת "לישב בסוכה".

מי יכול לבנות סוכה

ילדים ונשים: מותרים לכתחילה. גויים: אם בנה סמוך לחג כשרה, ועדיף שישראל יחדש בה דבר.

דין סוכה ישנה

סוכה שנבנתה בתוך חודש מהחג - נעשתה סתם: כשרה. נעשתה לשם מצוות סוכה: כל שכן כשרה.

סוכה שנבנתה קודם חודש מהחג - נעשתה סתם: יחדש בה דבר ואז כשרה. נעשתה לשם מצוות סוכה: כשרה ולמצווה מן המובחר יחדש בה דבר.

סדר בניית הסוכה

לכתחילה, עדיף לבנות את הדפנות ורק אח"כ להניח את הסכך, אך בדיעבד, אם הניח את הסכך ורק אח"כ בנה את הדפנות - הסוכה כשרה.

דפנות הסוכה

ממה עושים דופן לסוכה

את דפנות הסוכה עושים מכל דבר שעומד ברוח מצויה ולא מתנדנד, כגון: כותל, אבנים, מעקה מברזל, עצים, פלסטיק וכו', בין מקבל טומאה ובין לא.

דופן העשויה מבד, ניילון או פלריג - פסולה ואינו יוצא ידי חובת מצוות סוכה. המברך בה "ליישב בסוכה" מברך ברכות לבטלה (הדבר מצוי היום מאוד, והרבה אנשים נכשלים בזה).

יצירת דופן ע"י לבוד (הלכה למשה מסיני)

פירוש המילה לבוד: "מחובר". כל שני עמודים, שאין בניהם מרחק של יותר מ-3 טפחים (פחות מ-24 ס"מ), אעפ"י שאינם צמודים זה לזה, ויש ביניהם אוויר - רואים אותם כאילו הם מחוברים ממש ואין ביניהם מרחק כלל. ניתן להשתמש בכלל זה ליצירת מחיצה, דין זה "הלכה למשה מסיני", ולכן ניתן ליצור דפנות ע"י: קני סוף, עצים, ברזלים, חוטים, אם יש בין אחד לשני מרחק של פחות מ-24 ס"מ (אך ימתח החוטים היטב שלא יתנדנדו כלל).

דוגמא ללבוד: אותם חוטים ירוקים שקושרים מסביב לסוכה זה מעל זה, הם המכשירים את הסוכה ליצירת הדופן, ע"י הכלל ההלכתי "לבוד", אך צריך לבדוק שהחוטים יהיו מתוחים מאוד, ושיהיה בין חוט לחוט פחות מ-24 ס"מ.

גובה הדופן

אין צורך שהמחיצות יגיעו עד הסכך, אלא די שיהיה בהן גובה מחיצה כשר, שהוא: 10 טפחים (80-100 ס"מ), ואז רואים כאילו המחיצות מגיעות עד הסכך. עם זאת, צריך שהסכך למעלה יהיה מכוון כנגד הדפנות למטה. כלומר, שאם נרים את הדופן עד הסכך, לא יהיה חלל בין הסכך לדופן.

הסכך

סכך כשר

ישנם חמישה תנאים לסכך כשר: 1. גידולו מן הארץ (ולא פלסטיק או מתכת וכדומה). 2. תלוש מהארץ (לא מחובר לאדמה). 3. אינו ראוי לקבל טומאה (ולא דבר שיש עליו תורת כלי). 4. הצל מרובה מהשמש. 5. תחת כיפת השמים בלבד (ולא תחת עצים, גג או מרפסת).

סכך פסול

כאשר עוברים אפילו על אחד התנאים הנ"ל - הסכך פסול. עוד הוא פסול אם ריחו רע, או שעליו נושרים ממנו, שיש חשש שהאדם יצא מהסוכה בגלל חסרונות אלו. כן גם נסרים (עצים) שיש ברוחבם 4 טפחים (גזרת תקרה אשר יבואר להלן), סכך גזול (ובדיעבד כשר), וכאשר השמש מרובה מהצל.

דין מעמיד(קשירת הסכך באזיקונים)

למדנו שאסור לסכך את הסכך בדבר המקבל טומאה. נחלקו חכמים ורבי יהודה, אם מותר "להעמיד" את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלומר: לא לסכך בסכך הפסול, אלא להניח על הסכך הפסול סכך כשר, כגון הנחת הסכך ישירות על מסגרת הברזל של הסוכה.

לדעת חכמים מותר, ולדעת רבי יהודה אסור. להלכה נפסק: לכתחילה, טוב לחוש ולהיזהר שלא להעמיד בדבר המקבל טומאה, אך בדיעבד, אם העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, הסכך כשר.

דוגמאות להעמדת סכך בדבר המקבל טומאה: הנחת סכך הסוכה ישירות על מוטות ברזל (כגון המסגרת של סוכת ברזל), או קשירת הסכך ע"י אזיקונים לסוכה שלא יעוף ברוח.

לסיכום, לכתחילה לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, אך בדיעבד, אם העמיד הסכך - מותר, וטוב שלא יעשה כן.

דין מעמיד דמעמיד (קשירת המעמיד באזיקונים)

ביארנו לעיל, שלכתחילה לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, אך "להעמיד" את "המעמיד" בדבר המקבל טומאה - מותר לכתחילה. לדוגמא, אם מניח על מסגרת המתכת מוטות עץ, ומחברם עם מסמרים או אזיקונים, על מנת שעליהם יניח את הסכך. המסמרים או האזיקונים הם 'מעמיד את המעמיד' - ומותר לכתחילה.

סכך נצח

מותר לסכך בו לכתחילה (על פי יסוד של "מעמיד" ועוד).

גזרת תיקרה

אם לקח אדם קורות עץ ברוחב 4 טפחים על 4 טפחים (32 ס"מ על 32 ס"מ) וסיכך בהן את כל הסוכה, לכאורה נראה שהסוכה כשרה, שכן התקיימו בה כל ג' התנאים לסכך כשר, והם: 1. סיכך בדבר הגדל בארץ. 2. בדבר התלוש מהארץ. 3. בדבר שלא מקבל טומאה.

אך, הדבר אינו כן, ולמעשה הסכך פסול, משום שגזרו חז"ל על קורות, שרחבות 4 טפחים ויותר (32 ס"מ ומעלה) שלא לסכך בהן, מאחר ויכול האדם לטעות ולומר: כשם שמותר לסכך בסכך כזה גדול, כן מותר לסכך בתקרת הבית (והיא כמובן פסולה). גזרה זו נקראת "גזרת תיקרה" וסכך כזה הוא פסול.

כפות תמרים

בכפות תמרים ניתן לפגוש 'גזרת תקרה', שכן אם יש בכפות התמרים רוחב של 32 ס"מ, ואינו חתוך – פסול אותו הקטע ואסור לישון ולאכול תחתיו. בכל הנוגע להלכה זו יש להתייעץ עם תלמיד חכם.

צל ושמש

צריך שצל הסוכה יהיה מרובה על חמתה. אם חמתה מרובה על צלה - הסוכה פסולה, ולכן יוסיף סכך עד שבסוכה יהיה יותר צל משמש.

אם ברוב הסוכה צלה מרובה מחמתה, ובמיעוט חמתה מרובה מצלה - מותר לשבת אפילו תחת המיעוט שחמתו מרובה, לפי שהוא בטל ברוב. כלומר, סוכה כשרה שיש בה יותר צל משמש - מותר לשבת בכל מקום בסוכה, ואף על פי שיושב תחת מקום שיש בו יותר שמש מצל. הדבר אינו פוסל, שכן מיעוט השמש שבסוכה בטל לרוב הצל שבה.

צפיפות הסכך (כוכבים)

לכתחילה צריך שייראו כוכבים מהסכך (כוכבים גדולים או קטנים). אמנם, אפילו אם לא נראים כוכבים כלל, הסכך כשר, אך עדיף שימעט מעט מהסכך, שייראו מעט כוכבים. ואפילו אם הסכך צפוף כל כך, עד שמי גשמים לא עוברים דרכו, הסכך כשר, אך טוב למעט מן הסכך שיוכל להיכנס גשם.

השהייה בסוכה

הסוכה היא זכר לענני הכבוד ולסוכות שהיו במדבר. כשיושב בסוכה, צריך לכוון במצווה זו זכר לענני הכבוד. כל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה, מקיים מצוות עשה מן התורה, שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים".

דיור, שהייה ולימוד בסוכה

מצוות סוכה כוללת: אכילה ושתייה, שינה, לימוד, דיור ושהות כללית בסוכה.

בכל שבעת הימים, עושה אדם את סוכתו קבע ואת דירתו עראי, ולכן יכניס לסוכה כלים נאים וכו', כפי שהיה דר בביתו. בכל רגע שאדם שוהה בסוכה, מקיים מצוות עשה מן התורה, ולכן ישתדל לשהות בסוכה ככל היותר. מצווה, שעיקר דירתו של אדם תהיה בסוכה במשך כל החג, וכן הדין לכל תשמישיו שיהיו בסוכה, לרבות לימוד תורתו.

החייב והפטור במצות סוכה

יש החייבים בסוכה ויש הפטורים מסוכה (כמבואר בטבלה המצורפת למעלה מימין). אותם הפטורים מסוכה - מותר להם לישון, לאכול ולשתות מחוץ לסוכה.

יש שפטורים מהסוכה תמיד (כמו ילדים), ויש שפטורים מהסוכה חלקית: מצטער, חולה, שומרים וכדו'. לכן, כאשר הסתיימה סיבת הפטור, הם חייבים שוב במצוות סוכה.

אישה הפטורה מסוכה, מקבלת שכר אם אוכלת, שותה, ישנה או שוהה בכלל בסוכה, ואשרי חלקה. אך, לא תברך "ליישב בסוכה" כפי שבעלה מברך.

קטן שהגיע לחינוך, וקשה לו הקור בסוכה - פטור מן הסוכה. היושב בסוכה בזמן שיש קור ואביו או אמו מודאגים ומצטערים עליו פן יתקרר - הרי הוא בכלל מצטער ופטור מן הסוכה.

אכילה ושתיה בסוכה בלילה הראשון

בליל יום טוב הראשון של החג, יש מצות עשה לאכול כזית פת בסוכה. הגמרא מציינת שישנו קשר בין אכילת מצה בליל פסח, ובין האכילה בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, ולכן, שיעור אכילת לחם מעיקר הדין הוא - כזית (כ-27 גרם). יש המחמירים - כביצה (כ-54 גרם). את השיעור יש לאכול לכתחילה ב- 4-5 דקות, בדיעבד ב- 7.5 דקות.

אופן האכילה של הלילה הראשון

מעיקר הדין, ניתן לאכול את הלחם עם שאר מאכלים (סלטים וכדומה). המחמירים אוכלים את הלחם לבד, בלי כל תוספות (כפי שאוכלים בפסח). יש לבוא תאב לסעודה של היום הראשון (כפי שאוכלים בפסח).

אכילה ושתיה בשאר ימות החג

בשאר ימי החג (חוץ מהיום הראשון) אין מצוות עשה של סעודה בסוכה, אך אם רוצה לאכול - חייב לעשות זאת בסוכה.

אכילה החייבת בסוכה: אכילת קבע (מעל כביצה לחם, מעל כביצה מזונות).

אכילה הפטורה מסוכה: אכילת עראי (פחות מכביצה לחם או מזונות, פירות, אורז, שתיה).

יש "אכילה קבע", שחייב לברך "ליישב בסוכה", ויש "אכילה קבע" שפטור מלברך "ליישב בסוכה". ראה למעלה טבלת סיכום לאכילה ושתיה בסוכה.

אופן הברכה בסעודת קבע, כשמברך בה "לישב בסוכה" - יברך בעמידה: "ברוך אתה... ליישב בסוכה", ישב ויברך: "ברוך אתה... המוציא לחם מן הארץ".

במקום ששכח לברך "לישב בסוכה", ובירך "המוציא" בלבד, כל זמן שאוכל או שותה, עוד יכול לברך "לישב בסוכה", אך אם לא רוצה לאכול עוד, לא יברך.

ניתן לברך כמה פעמים ביום ברכת "לישב בסוכה", כפי הסעודות שסועד בה.

המחמיר על עצמו לאכול ולשתות כל דבר בסוכה - תבוא עליו ברכה (אך לא יברך ברכת "לישב בסוכה", אלא במקום שחייב כפי המוסבר בטבלה).

אדם שאכל 27 גרם פת בסוכה, ופטור מברכת "לישב בסוכה", ובתוך סעודתו רוצה להוסיף ולאכול עוד כזית פת או יותר, במצב זה הפכה סעודתו מסעודת עראי לסעודת קבע, ולכן יברך ברכת "לישב בסוכה" בתוך סעודתו.

כאשר אוכל סעודת קבע, שצריך לברך בה "לישב בסוכה", אסור לאכול ולשתות כלום מחוץ לסוכה בסעודה זו, אפילו לא מים.

מי שמסופק אם בירך לישב בסוכה - לא יברך, שכן ספק ברכות להקל, אך טוב שיהרהר ברכת לישב בסוכה בליבו.

אדם שאוכל סעודת קבע, וצריך לברך בה לישב בסוכה, אך אינו יכול לשבת מאיזה סיבה, ורוצה להישאר עומד בזמן אכילתו, אינו חייב לשבת ממש, שהכוונה בברכת "לישב בסוכה" היא לשהות בסוכה.

נשים הרוצות לאכול ולשתות בסוכה, לא תברכנה ברכת "לישב בסוכה", שכן הן פטורות מסוכה.

התחיל לאכול וירדו גשמים

אם ירדו גשמים תוך כדי אכילתו בלילה הראשון, ונכנס לביתו לקדש ולאכול, והסתיימו הגשמים - חייב לאכול כזית לחם בסוכה מהתורה.

בשאר הלילות, אם נכנס לביתו, אפילו לא התחיל סעודתו - אין מחייבים לחזור לסוכה עד שיסיים סעודתו, אפילו אם הסתיימו הגשמים. המחמיר לחזור לסוכה מיד בסיום הגשמים, תבוא עליו ברכה.

חיוב אכילה בסוכה לילדים

קטן מגיל 5-6 שנים חייבים לחנכו במצוות סוכה, על כן יש להסביר לו וללמדו שלא לאכול מחוץ לסוכה.

אסור לתת לילד בן 5-6 שנים לאכול "אכילת קבע" מחוץ לסוכה, כגון: לחם או מזונות יותר משיעור כביצה (54 גרם), שכן הכלל אומר, שאסור לתת לילד קטן איסור בידיים, ואף אישה, שאינה חייבת בסוכה, לא תיתן לילד איסור בידיים.

מותר לילד זה לאכול "אכילת ארעי" מחוץ לסוכה, כגון: פת או מזונות פחות משיעור כביצה (54 גרם), וכל שאר מאכלים, כגון אורז, בשר, ביצים ירקות, פירות וכו' (כפי המבואר בטבלה לעיל).

ברית מילה בחג סוכות

נכון לעשות את ברית המילה בסוכה, ואת סעודת ברית המילה בסוכה, ואם נעשתה באולם - אסור לאכול "אכילת קבע" המצריכה סוכה (כגון: לחם או מזונות מעל 54 גרם), אלא יאכל אוכל שאינו מצריך סוכה, כסלטים וכדומה.

שינה בסוכה

השינה בסוכה חובה, וחמורה שינה בסוכה מאכילה בסוכה, שכן: "אכילת עראי" מחוץ לסוכה מותרת, אך "שנת עראי" מחוץ לסוכה אסורה.

תשמיש המיטה

טוב שהאישה תישן עם הבעל בסוכה, במקום שאפשר, ואין כלל בעיה של צניעות, ואף יכול לשמש עם אשתו בסוכה בעת עונתה, ואין בדבר כל בזיון בקדושת הסוכה כלל, וכלל שדרשו חז"ל "תשבו כעין תדורו", שהרי סוכתו של האדם בימות החג היא ביתו. במקום שקשה לאשתו לישון בסוכה, יישן הבעל לבדו.

החייבים בשינה בסוכה

החייבים הם גברים בלבד. ילדים שהגיעו לחינוך, טוב לחנכם במצווה זו (הכל לפי הבנת הילד).

הפטורים משינה בסוכה

אדם המצטער בשהייתו בסוכה (לא כל מצטער פטור, אלא לפי הכללים שלימדונו חז"ל, כאשר יבואר), כשירדו גשמים (ויבואר להלן), נשים וילדים קטנים.

המצטער בסוכה - פטור מהסוכה

לא חייבה תורה לשבת בסוכה כאשר האדם מצטער בישיבתו. ישנם מספר מקרים שבהם דנים את האדם כמצטער הפטור מסוכה (דווקא במצוות סוכה פטרה את המצטער ולא בשאר מצוות).

זמנים שבהם האדם נחשב למצטער: כשיש בסוכה זבובים, יתושים רבים המטרידים, נחשים ועקרבים, כשיש בסוכה ריח רע מאוד, כשהאדם חולה שאין בו סכנה, אפילו רק יש לו כאב ראש, שיניים, גב, איבר מסוים וכו', וכל שכן אם הוא חולה שיש בו סכנה. כשיורד גשם, אפילו מועט, במזג אויר כגון: רוח קשה, חום כבד, קור כבד, כשצריך לעזור לאשתו בטיפול הילדים בלילה (כגון שיש ילדים קטנים הבוכים, ילד חולה). כשהאישה מפחדת לישון לבד בביתה - הבעל נחשב למצטער. קטן שהגיע לחינוך, וקשה לו לישון בחוץ מחמת הקור.

ישנם מצבים שבהם המצטער פטור מסוכה, ואסור לו להחמיר על עצמו לשהות בה, כגון שיורד גשם. ישנם מצבים שבהם המצטער פטור מהסוכה, ומותר לו להחמיר על עצמו לשהות בה, כגון בשאר המקרים הנ"ל.

כללים נוספים ל"מצטער"

במזג אוויר של רוח וקור, ראוי לאדם להתלבש היטב ולהתכסות בשמיכה כפי שהיה מתכסה בביתו אם היה לו קר, ולא יפטור עצמו בקלות יתירה ממצוות סוכה החשובה.

כשיצא מהסוכה כשהוא מצטער, לא יצא ויבעט, אלא יצא במיתון ובהכנעה.

בכל המקרים הנזכרים לעיל, שפטור מהסוכה, אם הסתיים הדבר המצער אותו - חייב לחזור לסוכה (כגון אם הלכו היתושים, הנחש, הסתיימו הכאבים, פסק הגשם, האישה אינה זקוקה לו וכו'...).

תשמישים האסורים והמותרים בסוכה

אסור לשטוף כלים וקערות ולהחליף חיתול לתינוק בסוכה. מותר לעשן וליטול ידיים.