לאישה
שלי ושלכם - שלה הוא!
בזכות תמיכתן המסורה בלימוד התורה, חרף הקשיים וטרדות היומיום, זכו בעליהן לסיים לאחרונה את הש"ס במסגרת הדף היומי. "6,000 נשים הגיעו לכנס חלקנו בתורתך והצהירו: התורה היא הדבר הכי מהותי בחיים שלנו", מסכמת יוזמת הכנס, רותי אטיאס
- דודו כהן
- פורסם כ"ג חשון התשע"ד
בין כל כנסי סיום הש"ס מהעת האחרונה, בלט כנס אחד, היסטורי ומיוחד, של ציבור שלא ממש סיים את הש"ס ואת לימוד הדף היומי, אבל בלעדיו - ספק אם ההיקפים היו רחבים כל כך. מדובר כמובן בציבור הנשים, שזכה להוקרה ולהערכה על הסיוע המתמיד לבעלים בלימוד התורה, יום-יום, שעה-שעה, גם בתנאים לא פשוטים.
כ-6,000 נשים הגיעו לכנס ההיסטורי של "סיום הש"ס לנשים", שהתקיים בבני ברק, ברחבת מוסדות הסמינר לבנות "אור החיים". הן הגיעו מכל הזרמים, מכל הגילאים ומכל רחבי הארץ. יוזמת הכנס היא רותי אטיאס, מנכ"לית פרסום דמיון, בסיוע עיריית בני ברק, והתוצאה היתה מפגן אחדות מרהיב, שבו ישבו על במה אחת נשות האדמו"רים, נשות ראשי הישיבות ונשות רבנים בולטים בעולם התורה. כאיש אחד בלב אחד. בין השאר נכחו בכנס הרבנית ליפקוביץ תליט"א, הרבנית מגור תליט"א, הרבנית מויזניץ תליט"א, הרבנית מבעלזא תליט"א, הרבנית קולדצקי תליט"א, הרבנית קרליץ תליט"א, הרבנית בעדני תליט"א, הרבנית פינקל תליט"א, הרבנית בן שמעון תליט"א ועוד. הרבניות נשאו דברים במהלך הערב, הדגישו את הזכות העצומה שבתמיכה בלימוד התורה, והחדירו לא מעט מוטיבציה ואנרגיה בנשים הרבות שגדשו את המקום.
"הרעיון נולד מתוך צורך", מספרת יוזמת הכנס, רותי אטיאס, שהפיקה כנס דומה, אם כי מצומצם יותר, לפני שבע שנים וחצי. "בסיום הש"ס הקודם ראיתי שיש כל כך הרבה סיומי ש"ס, וחשבתי לארגן דבר דומה לנשים. אני חיה בתוך סביבה של נשים שההתמודדות היומיומית שלהן לא קלה. אז נכון, הגברים לומדים וכו, אבל האישה היא זו שדוחפת, מוותרת, מניעה את כל זה. כשאתה נפגש עם כל כך הרבה נשים שנותנות כח זו לזו, זה מאוד מחזק. מכאן נולד הרעיון לכנס הקודם. בפעם הקודמת הגיעה הרבנית קנייבסקי ע"ה, ונתנה לנו הרבה כח. זה היה כנס ממש מהיום למחר, והגיעו אליו כ-1,000 נשים. ידעתי שהפעם אעשה את זה יותר בגדול, וגם ידעתי שיגיעו הרבה יותר נשים. ובאמת, נשים רבות ראו בכך צורך. בסופו של דבר הכנס היה אכן גדול יותר. ראש העיר בני ברק מאוד התחבר לכל הרעיון הזה, והסכים לסייע במימון. זו חתיכת הפקה, לא היו דברים כאלה בעבר. ארגונים וחברות שונות נתנו לי חסויות, וזה אפשר לי שלא לוותר על שום דבר".
אטיאס החליטה, בצעד שנראה בהתחלה כחסר סיכוי, להביא לכנס את נשות גדולי הדור. "הלכתי אליהן ואמרתי להן שיתנו לנשים כח, שיברכו אותן. לא צריך להגיד לנשים רק אתן מקסימות. מותר להגיד שיש גם קשיים. כל הרבניות שפניתי אליהן נענו בשמחה. הן הבינו כמה זה חשוב, וכל אחת רצתה להיות חלק מזה. אנשים שואלים למה עד היום לא נערך כנס דומה, ואני באמת לא יודעת. זה מתבקש.
"יש הרבה התמודדויות, קשיים וענייני פרנסה. גם אם אנשים חשבו על הדברים האלה, לא תמיד אמרו אותם בקול. ההתמודדות הפכה ליותר מדוברת, אבל מנגד כולם גם מבינים שאם רוצים באמת - מסתדרים. הבנתי שאנחנו צריכות להגיד בקול רם ובגדול שאפשר להתמודד. 6,000 נשים הגיעו ואמרו את אותו דבר: התורה היא הדבר הכי מהותי בחיים שלנו, והיא עומדת בראש סדר העדיפויות, למרות טרדות היומיום. אף אחד לא דמיין עוצמה ואווירה כזו. הנשים ממש לא רצו לקום. לא היתה דקה מיותרת".
היה רגע אחד שנחקק בלבך יותר מכולם, במהלך הכנס?
"כן, זה היה משפט של הרבנית גפן שאמרה כך: השכר ללומד הוא גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. האם את אותו שכר שמובטח לתלמיד חכם שלומד בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, גם אנו הנשים מקבלות? הגמרא שואלת: נשים במאי זכיין? וכי הן חלוקות, מתחלקות שווה בשווה? החלק שלה בשכר כמו של הבעל שיושב ולומד? והגמרא משיבה: יכולות! אישה ששולחת את הילד לקרוא וללמוד בחיידר, עוזרת לו לגדול בתורה, שולחת את בעלה ומחכה לו שיחזור מהלימוד אז פלגא - מתחלקת אתו שווה בשווה. מחכה לה שכר כמו הת"ח בעצמו".
חוץ מאווירה חיובית, איזה שינוי הכנס חולל או יחולל לדעתך?
"אני לא יודעת מה זה יחולל. אני רק יודעת שנשים התקשרו וסיפרו מה זה עשה להן פנימית ורוחנית. שאלו אותי בעיקר למה עושים את זה רק פעם בשבע שנים וחצי ולא יותר. בכלל, עצם העובדה שפנינו לנשים כדי לבקש מהן להיות חלק מהדבר הזה, ונענינו בחיוב בצורה הכי חמה ולבבית, כבר מדברת בעד עצמה.נשים חרדיות ובמות זה קצת אנטיתזה, לא?
"הרי לנו הוכחה שאם יש מהות אמיתית והדרך טובה - עושים את זה בהצלחה. הרעיון היה לייקר את התורה. הגיעו לשם נשים איכותיות מאוד, רבניות, מנהלות בתי ספר וסמינרים ועוד. הזמנתי נשים של ראשי ישיבות,
אשכנזים, ספרדים, ליטאים, חסידים - כולן ישבו מסביב לשולחן אחד. זה היה דבר יפה שאיחד את כולם, ושידר את המסר שהתורה שייכת לכל עם ישראל".
אז זהו, אחרי פעמיים נקבעה כבר מסורת?
"כן, הייתי רוצה מאוד שזה יימשך בקביעות. הרגשתי
איזושהי שליחות, והיתה גם סיעתא דשמיא מיוחדת. גם בעוד 7 שנים וחצי נפיק כנס דומה. עד 120, בעזרת השם".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>