מי נכלל בהגדרה של "מבזה את המועדות"?

א. הַיָּמִים שֶׁבֵּין חַג רִאשׁוֹן לְבֵין חַג שֵׁנִי נִקְרָאִים "חוֹל הַמּוֹעֵד". מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד אֶחָד יָמִים אֵלּוּ מֻתָּרִים בַּעֲשִׂיַית מְלָאכוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת בַּחַג עַצְמוֹ. אַךְ מִצַּד שֵׁנִי יֵשׁ בָּהֶם קְדֻשַּׁת חַג וְיֵשׁ מְלָאכוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת בָּהֶם וְלָכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם מְאֹד.

ב. כָּתוּב בְּפִרְקֵי אֲבוֹת (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה י'): "רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר הַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא", וּבֵאֵר רַבִּי עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת הַכַּוָּנָה לְאָדָם שֶׁנּוֹהֵג מִנְהָג חוֹל בִּימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה שְׁתִיָּה וּמְלָאכָה. לָכֵן, עָלֵינוּ לִלְמוֹד הֵיטֵב אֶת הִלְכוֹת חוֹל הַמּוֹעֵד כְּדֵי לְכַבְּדָם כָּרָאוּי.

ג. צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת יְמֵי חוֹל הַמּוֹעֵד בָּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מְיֻחָדִים. זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם בְּיוֹם רָגִיל אוֹכֵל כָּרִיךְ עִם לִפְתַּן כָּל שֶׁהוּא, וְלִפְעָמִים יִתָּכֵן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עַד הָעֶרֶב וְכַדּוֹמֶה - בְּיָמִים אֵלּוּ צָרִיךְ לִישֵׁב וְלֶאֱכֹל אֲרוּחָה מְכֻבֶּדֶת לִכְבוֹד הֶחָג. וְסִפְּרוּ שֶׁאֵצֶל הַבָּבָּא סָאלִי זצ"ל הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם כַּמָּה שָׁעוֹת עִם אוֹכֵל טוֹב, דִּבְרֵי תּוֹרָה, שִׁירִים וּפִיּוּטִים לִכְבוֹד הֶחָג. זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ.

ד. רָאוּי לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים וַחֲגִיגִיִּים יוֹתֵר מֵהַבְּגָדִים הָרְגִילִים שֶׁל יוֹם חוֹל.

ה. אָסוּר לְהִסְתַּפֵּר אוֹ לְהִתְגַּלֵּחַ בִּימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד, וַאֲפִילוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת - אָסוּר. אַךְ מֻתָּר לְסַדֵּר אֶת הַשָּׂפָם אִם מַפְרִיעַ לוֹ בָּאֲכִילָה. וְכֵן מֻתָּר לִגְזֹז צִיפּוֹרְנַיִם בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לְהַחְמִיר בָּזֶה.

ו. אָסוּר לְכַבֵּס בְּגָדִים בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. חוּץ מִכַּמָּה מִקְרִים שֶׁמֻּתָּר: 1. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק בֶּגֶד אֶחָד לִכְבוֹד הֶחָג וְהִתְלַכְלֵךְ. 2. בִּגְדֵי יְלָדִים קְטַנִּים (בְּעֵרֶךְ עַד גִּיל 3) שֶׁמִּתְלַכְלְכִים מַהֵר. 3. מַגָּבוֹת, גַּרְבַּיִם וּבְגָדִים תַּחְתּוֹנִים אִם נִגְמְרוּ לוֹ בְּאֶמְצַע הֶחָג. 4. סְדִינִים וּמַצְּעֵי מִטּוֹת בְּבֵית מָלוֹן.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ט', יג' - טז')

"אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת: לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ" (א')

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה הַשְׁוָאָה בֵין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבֵין פִּתּוּיֵי הַיֵּצֶר הָרָע. אֶת הַתּוֹרָה הוּא מַמְשִׁיל לְ"אִשָּׁה חֲכָמָה" וְאִלּוּ אֶת פִּתּוּיֵי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מַמְשִׁיל לְ"אֵשֶׁת כְּסִילוּת". מַדּוּעַ?

אִם נַעֲמִיד אָדָם לְיַד כֶּלֶב וּנְחַפֵּשׂ אֶת הַהֶבְדֵּל (כַּמּוּבָן, אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עַל הֶבְדֵּל חִיצוֹנִי כְּגוֹן: גֹּבַהּ, גֹּדֶל הָאָזְנַיִם וְצֶבַע הָעֵינַיִם.. אָנוּ מְדַבְּרִים עַל הֶבְדֵּל יוֹתֵר מַהוּתִי.) נְגַלֶּה שֶׁבְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת לַכֶּלֶב יֵשׁ הַרְבֵּה יִתְרוֹנוֹת עַל הָאָדָם. כְּגוֹן: הַשְּׁמִיעָה שֶׁל הַכֶּלֶב יוֹתֵר טוֹבָה, חוּשׁ הָרֵיחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מְפֻתָּח, הוּא לֹא זָקוּק לִבְגָדִים חוֹרְפִּיִים אוֹ קֵיצִיִּים, הוּא גַם לֹא הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָה כָל בֹּקֶר וְלֹא זָקוּק לְמַשְׁכַּנְתָּא כְדֵי לִבְנוֹת מְלוּנָה, אֵין לוֹ בְעָיוֹת שֶׁל "שְׁלוֹם בַּיִת" אוֹ "חִנּוּךְ יְלָדִים", וְגַם לֹא בִּלְהִתְקַבֵּל לְמוֹסָד לִמּוּד כָּזֶה אוֹ אַחֵר, אֲפִילוּ לְאוּנִיבֶרְסִיטָה הוּא יָכוֹל לְהִכָּנֵס (אִם הַדֶּלֶת רַק פְּתוּחָה..), לְעֻמָּתוֹ הָאָדָם רָץ כָּל הַיּוֹם סְבִיב צְרָכָיו הָאֶלֶמֶנְטַארִיים כְּגוֹן: בְּגָדִים, אֹכֶל, בַּיִת, כֶּסֶף, קְנִיּוֹת, קְנִיּוֹת, קְנִיּוֹת וְעוֹד קְנִיּוֹת.. בְּקִצּוּר, בְּתוֹר כֶּלֶב זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר נֶחְמָד. מַה גַּם שֶׁאִם הַכֶּלֶב נוֹפֵל עַל בַּעֲלַת בַּיִת נֶחְמָדָה, אָז הִיא כְבָר דּוֹאֶגֶת לְפַנֵּק, וְלִקְנוֹת כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ הֲכִי טוֹב וַהֲכִי מֻבְחָר, וּמָה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לִנְבֹּחַ מִשִּׂמְחָה וְלִקְפֹּץ.. אָז אֵיפֹה הַמַּעֲלָה בָאָדָם? יֵשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁמַּבְדִּיל בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה - הַשֵּׂכֶל.

הַכֶּלֶב פּוֹעֵל לְפִי יְצָרָיו הַטִּבְעִיִּים הַשְּׁתוּלִים בּוֹ, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִפְעֹל נֶגְדָּם, לְרַסֵּן אוֹתָם אוֹ לְעַדֵּן אוֹתָם - אֵין לוֹ אוֹפְּצְיָה כָזוֹ. מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ בַּמִּלָּה "בְּהֵמָה" חַלֵּק אוֹתָהּ לִשְׁתַּיִם: "בָּהּ" "מָה", כְּלוֹמַר, מָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ! לְעֻמָּתוֹ, הָאָדָם יֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל, הוּא יָכוֹל לִבְחוֹר לִשְׁלוֹט עַל יְצָרָיו, עַל רְצוֹנוֹתָיו וְעַל תַּאֲווֹתָיו. זֶה בְדִיּוּק הַהֶבְדֵּל בֵּין הַתּוֹרָה לְפִיתּוּיֵי הַיֵּצֶר הָרָע, וּבֵין אִשָּׁה חֲכָמָה לְ'אֵשֶׁת כְּסִילוּת', וְעַל כָּךְ נַמְשִׁיךְ לְהַסְבִּיר מָחָר.