מתי מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם"?

א. אֲפִילוּ שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְחַג אָסוּר לִרְקֹד, אוֹ לִמְחֹא כַפַּיִם מִכָּל מָקוֹם בְּ"שִׂמְחַת תּוֹרָה" הִתִּירוּ חֲכָמִים לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַפַּיִם. אַךְ אָסוּר לְנַגֵּן בִּכְלֵי שִׁיר. וְכֵן אָסוּר לְקַשְׁקֵשׁ בָּרִמּוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה.

ב. רָצוּי שֶׁכָּל אָדָם יַעֲלֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, לְהַרְאוֹת חִבָּה וְאַהֲבָה לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאִם יֵשׁ הַרְבֵּה מִתְפַּלְּלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יְכוֹלִים לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה נוֹסָף לְחֶדֶר צְדָדִי וְלַעֲשׂוֹת שָׁם מִנְיָן נוֹסָף כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טֹרַח צִבּוּר.

ג. עִם כָּל הַשִּׂמְחָה וְהָאַהֲבָה לַתּוֹרָה יֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת הָאִמָהוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּ יְלָדִים קְטַנִּים מִדַּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת כִּי זֶה גוֹרֵם הַפְרָעָה לְמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה, וְזֶה יָכוֹל לִגְרֹם חָלִילָה סַכָּנָה לַיֶּלֶד/ה.

ד. לִפְנֵי תְּפִילַת מוּסָף אוֹמְרִים תִּקּוּן הַגֶּשֶׁם, וּבִתְפִלַּת מוּסָף מַתְחִילִים לוֹמַר "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם" בִּמְקוֹם "מוֹרִיד הַטָּל", מִי שֶׁטָּעָה וְאָמַר "מוֹרִיד הַטָּל" - אִם נִזְכָּר לִפְנֵי שֶׁאָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" - יַחְזֹר וִיתַקֵּן. אַךְ אִם אָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה' (מְחַיֶּה הַמֵּתִים)" - לֹא יַחְזֹר. כִּי הַטָּל מַמְשִׁיךְ לָרֶדֶת גַּם בַּחֹרֶף.

* * *

שִׂמְחַת תּוֹרָה

יֵשׁ שׁוֹאֲלִים מַדּוּעַ אָנוּ עוֹשִׂים אֶת שִׂמְחַת תּוֹרָה עַכְשָׁיו, וְלֹא בְּשָׁבוּעוֹת? הֲרֵי קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת וְזֶה הַזְּמַן הֲכִי מַתְאִים לִשְׂמוֹחַ בַּתּוֹרָה! וּמַסְבִּירִים עַל פִּי מָשָׁל: פַּעַם אַחַת טִיֵּל הַמֶּלֶךְ בְּעִיר הַבִּירָה בִּכְדֵי לִרְאוֹת אֶת מַצָּבָם שֶׁל תּוֹשָׁבָיו. בְּאֶמְצַע הַטִּיּוּל הִבְחִין הַמֶּלֶךְ בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁשּׁוֹכֵב לוֹ בֵּין שְׁנֵי פַּחֵי הַזֶּבֶל, הָאִישׁ הָיָה מְלֻכְלָךְ מְאֹד לָבוּשׁ בְּגָדִים קְרוּעִים וְעָטוּף בַּעֲרֵמוֹת הָאַשְׁפָּה שֶׁסְּבִיבוֹ. יָרַד הַמֶּלֶךְ מֵהָעֲגָלָה נִגַּשׁ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ: "מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיךָ יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה הוּא הָאִישׁ שֶׁרָאוּי לְהִתְחַתֵּן עִם בִּתִּי הַיְּחִידָה. קוּם! בֹּא אִתִּי לָאַרְמוֹן וְאֶעֱשֶׂה לָכֶם חֲתֻנָּה מְפֹאֶרֶת. "הָאִישׁ שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו עָמַד בְּקִפָּאוֹן וְהַמֶּלֶךְ הֵאִיץ בּוֹ "מַהֵר! מַהֵר! אֵין זְמַן!" הַמֶּלֶךְ הֵבִיא אוֹתוֹ לָאַרְמוֹן. שָׁם, נִגַּשׁ אֵלָיו הַסַּפָּר הַמַּלְכוּתִי עָשָׂה לוֹ תִּסְפֹּרֶת. עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ רָחֲצוּ אֶת גּוּפוֹ בְּסַבּוֹנִים מְיֻחָדִים וּבִבְשָׂמִים מְשֻׁבָּחִים. וְהַבְּגָדִים לֹא אֵחֲרוּ לָבוֹא, פָּשׁוּט הוֹד וְהָדָר! בִּגְדֵי מַלְכוּת אֲמִתִּיִּים! וְתַכְשִׁיטֵי זָהָב נֶעֱנָדִים עַל גּוּפוֹ. הָאִישׁ עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּהְפָּךְ שֶׁקָּרָה לוֹ, וְהִנֵּה נִכְנֶסֶת הַנְּסִיכָה.. נָאָה וַחֲסוּדָה, וְהֵם צוֹעֲדִים יַחַד לַחֻפָּה. שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים, תִּזְמֹרֶת מַלְכוּתִית וְאַלְפֵי אוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב. מִתַּחַת לַחֻפָּה הוּא עוֹנֵד לָהּ אֶת הַטַּבַּעַת וְהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה. כֻלָּם רָקְדוּ וְאָכְלוּ וְנֶהֱנוּ וּבְסוֹף הָעֶרֶב הָלְכוּ הַבָּיְתָה.

כֻלָּם הָיוּ שְׂמֵחִים חוּץ מִמִּישֶׁהוּ אֶחָד - הֶחָתָן!! הוּא עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "הֲיִתָּכֵן? אֲנִי? אֲנִי הַשָּׁפֵל, הֶעָנִי, הַמִּסְכֵּן, הַזָּרוּק!! אֲנִי נִלְקַחְתִּי עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת חֹתְנוֹ?! בִּזְכוּת מָה? כַּנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן אֵיזוֹ בְּעָיָה. בֶּטַח הַכַּלָּה הַזּוֹ מְשֻׁגַּעַת! אוּלַי חוֹלָנִית! אוּלַי נוֹתֶנֶת מַכּוֹת וְצַעֲקָנִית!! וְהַמֶּלֶךְ פָּשׁוּט רָאָה מִסְכֵּן כָּמוֹנִי וְהִדְבִּיק לִי אוֹתָהּ! אֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת - רַק זוֹ.." וְהָעַצְבוּת הִקִּיפָה אוֹתוֹ. אוּלָם, מֵרֶגַע לְרֶגַע וּמִיּוֹם לְיוֹם, גִּלָּה שֶׁעוֹמֶדֶת לְפָנָיו נְסִיכָה אֲמִתִּית. מְיֻחֶדֶת, עֲדִינָה רְגִישָׁה וַאֲצִילִית. לְאַחַר שָׁנָה נִגַּשׁ הֶחָתָן לַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: "חָמִי הַיָּקָר הוֹד מַעֲלָתוֹ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לַחְגֹּג בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה אֶת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין. בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שִׂמְחָתִי לֹא הָיְתָה שְׁלֵמָה כִּי לֹא יָדַעְתִּי מִי הִיא הַכַּלָּה הַזּוֹ וּמָה טִיבָהּ. אַךְ עַתָּה שֶׁאֲנִי מַכִּירָהּ - עַכְשָׁו שִׂמְחָתִי שְׁלֵמָה".

וְהַנִּמְשָׁל הוּא: עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עַם שֶׁל עֲבָדִים זְרוּקִים בְּמִצְרַיִם, שְׁבוּרִים בְּגוּפָם וּבְרוּחָם. וּפִתְאוֹם בָּא אֲלֵיהֶם ה' יִתְבָּרַךְ וְנוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!! עַם יִשְׂרָאֵל פָּחַד: "בִּזְכוּת מָה? אוּלַי חָלִילָה הַתּוֹרָה הִיא לֹא טוֹבָה..." לָכֵן, הַשִּׂמְחָה שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת אֵינָהּ שְׁלֵמָה. אַךְ, עַכְשָׁיו, בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁסִּיַּמְנוּ לִקְרֹא אֶת הַתּוֹרָה מִ"בְּרֵאשִׁית" עַד "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", וְרָאִינוּ כַּמָּה הִיא מְתוּקָה עַכְשָׁיו אָנוּ שְׂמֵחִים בָּהּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה.