תקופה של תרדמת

ש תקופה שהילד נמצא במצב של ´תרדמת´, ואם אז נוהגים בו בחוזקה עלולים לשוברו לגמרי.

כך ילדי ישראל – יש תקופה שהם נמצאים בתרדמת עמוקה, וקשה להם לעת-עתה להתעורר ולהגיע להישגים טובים. אך בבוא העת הם יתעוררו ויניבו פירות מתוקים. אם חלילה ´גודעים´ אותם באיבם (בעודם צעירים לימים) – משפילים אותם ומכים אותם, עלולים להפסיד אותם לגמרי.

ואכן, עינינו הרואות שישנם ילדים שבקטנותם היו נחשלים ולא מוצלחים, והנה הם גדלו והניבו פירות טובים. אין לדעת מה הילד טומן בחובו, ויש לנהוג עמו כדרך שאמר הקב"ה למשה: "שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק" – כדרך שנוהגים עם התינוק באהבה ובחיבה, ובעיקר בסבלנות.

חשוב לציין שיש ילדים עם בעיות שינה. השעון הביולוגי שלהם אינו פועל כראוי, ויש לטפל בבעיה בהקדם האפשרי. וכן, ישנם ילדים שהשינה אצלם עמוקה וחזקה, ובכדי להתעורר הם צריכים פסק זמן להתאושש עד שהם פוקחים את העיניים, ויש להתחשב בזה. במידה ומאלצים אותם לקום מיד, הדבר עלול לגרום להם לכאבי ראש חזקים במשך היום.

דע! בהקפדת יתר, עלולים לבוא לידי מכשולים גדולים. וידוע על משפחות רבות המרקם המשפחתי נהרס בגלל הקפדה מעין זו. האישה והילדים אינם יכולים לסבול את התנהגותו של האב-הבעל הכופה עליהם את דעתו ואינו מתחשב ברגשותיהם.מעשה באמא שאמרה שהאב מתייחס לילדים בבית כמו ´אויב´. ובפרט על הקימה בבוקר הוא מקפיד ביותר. כל היום הוא מחמיץ פנים, וסביביו נשׂערָה מאוד – אי-אפשר להיות במחיצתו, הוא משרה סביבו פחד ואימה. ועל-אף שהוא שותק, השתיקה היא רועמת.

פעמים ההידרדרות של הבחורים מתחילה דווקא ממקום מצווה – תפילה. ואכן, רוב הבחורים ש´נשרו´ אמרו שהנתק עם ההורים התחיל מהקימה בבוקר, ומאז ירדו מדחי אל דחי.

מעשה בהורה, שבתחילה דקדק עם בנו ודרש ממנו בתקיפות לקום בבוקר מוקדם ולהתפלל בזמן. לאחר שלא עלה בידו והמצב אצל הבן החמיר, הוא היה מוכן להתפשר על תפילה שלא בזמנה ובלבד שתהיה בציבור. לאחר שגם זה לא עלה בידו, היה מוכן להתפשר על הנחת תפילין בלבד. אך פעמים שגם זה היה מאוחר – הבן לא רצה יותר לשמוע על קיום מצוות כלל.

אמנם כוונת האב היתה רצויה, אך מעשיו והדרך שנקט בה לא היו רצויים. על ההורה להתייעץ עם רבותיו כיצד לנהוג עם ילד שאינו רוצה לקום בזמן לתפילה, ולא להחליט על דעת עצמו.

כמו-כן, הילד לחולשת שכלו חושב שאביו שונא אותו ומתנכל לו ויורד לחייו, הוא נעשה מתוסכל וממורמר, ועלול לבוא לידי פריקת עול. יש לנהוג עם הנער במשנה זהירות, ולהתאזר בסבלנות עד אשר יתחזק שכלו, ויעמוד (ממיטתו) על טעותו. הדרך הישרה להעלותו על-דרך המלך היא להראות לה אהבה וחיבה, ולשוחח עמו בדרכי-נועם על חשיבות התפילה.

וכאשר הוא מעיר אותו יש לנהוג עמו כדרך שנאמר ´כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף´ דהיינו, "נוגע ואינו נוגע". ברגישות ובהבנה ולא בכעס והפחדה. רק בדרך זו משיגים את המטרה.