חלק 2: איך משתלבים בחברה תורנית?

הפאנל שלנו: יונתן יצחקי, איש הייטק ואברך; איריס שם-טוב, יועצת חינוכית ומאמנת אישית לצמיחה רוחנית; ואיריס ליכטזון –אמיר, מטפלת רגשית מוסמכת לטיפול בהבעה ויצירה.

האם כדאי למתחזק להשתלב בציבור התורני הוותיק? אם כן – כיצד?

יונתן יצחקי: אני חושב שמומלץ , במיוחד לאדם עם משפחה. גם אם רוצים להגיע לדרך אמצע מאוזנת משלנו, קודם כל צריך להתנתק מברירה מחדל שהיינו רגילים אליה. למשל, גם אם מישהו לא רואה את עצמו לטווח ארוך לובש שחור-לבן, אני חושב שכדאי ללכת ככה לפחות לתקופה מסויימת. זה עוזר ליצור הפרדה ממה שהיינו רגילים אליו בעבר. מעבר לזה, כל מי שיש לו משפחה 'צורך שירותים חברתיים'. אתה חייב לקבל שירותים כמו חינוך מחברה מסוימת, ויש תשלומי אגרה על השירותים האלה. גם אם הדרך האישית שלך קצת שונה, צריך להתאים את עצמנו לחברה שממנה אנחנו צורכים שירותים. מה שכן – מומלץ לגור בערים מעורבות כמו חיפה עיר מגורי, ולא בערים חרדיות. הרבה יותר קל לשמור על איזון ופרספקטיבה במקומות כאלה. כמובן, יש גם אנשים שצריכים ממש קהילה, ובשבילם טוב לגור בקהילה של בעלי תשובה.

איריס שם טוב: "יש בשייכות החברתית יש תועלות רבות: באזורים שיש בהם ציבור חרדי/דתי - קל יותר לחיות תורה ומצוות וחי קדושה. קל להשיג מוצרי צריכה - החל מאוכל כשר, ספרים ותשמישי קדושה, יש גם מקוואות, בתי כנסת, מוסדות חינוך ושיעורי תורה - יותר בשפע ובקלות. וכמובן אורח חיים של שמירת מצוות המהווה דוגמה אישית.

"באשר לתחושת השתייכות אמיתית, כנראה שלעולם בעלי תשובה ירגישו "בבית" בקרב בעלי תשובה אחרים שעברו תהליך דומה, וההשתלבות המושלמת לא תמיד אפשרית, הן מצד תחושתם של בעלי תשובה, והן מצד החברה החרדית שהיא לעתים שמרנית, ועשויה להיות חשדנית כלפי בעלי תשובה טריים שמנסים להיכנס אליה.  מצד שני חשוב לציין שהקשר עם הקהילה ועם החברה החרדית, צריך להיבנות בעיקר על בסיס אישי.  חשוב להכיר משפחות, רבנים וחברים, ופשוט להתחבר איתם,  כדי להיות חלק מהחברה הזאת, לקבל ולתת לה. לא להינעל רק על חברים בעלי תשובה, אם כי רוב הסיכויים הם שבעלי תשובה יהיו החברים הכי טובים שלכם".

איריס ליכטזון- אמיר: "אני חושבת שכדאי לבעל תשובה לשייך את עצמו לציבור החרדי, עם ההבנה שכמו שהציבור החרדי הוא לא הומוגני ויש בו הרבה זרמים וגוונים, גם אני, בעל התשובה מהווה גוון נוסף. כמו שחסידי גור לא יכולים להיות חסידי קרלין, וכמו שברסלבים לא יכולים להיות ליטאים, גם בעלי תשובה לא יכולים להיות "חרדים מבית". אז לקבל את הגוון המיוחד שלי מחד ולא לוותר על השתייכות לציבור החרדי מאידך. איך עושים את זה? מנסים להתאים את עצמי בקודים, בסגנון, בשפה, בלבוש... לא צריך להבליט את השונות שלנו, אבל להיות מודעים אליה ולקבל אותה".

איך בונים רשת תמיכה חברתית בחברה החדשה?

יונתן יצחקי: "קודם כל, לא לשרוף גשרים עם המשפחה ועם חברים ישנים. יש איכויות מסוימות בקשרים האלה שמן הסתם לא תמצאו בחברים חדשים. זה בסדר גמור אם יש לכם חברים חילוניים ששיחה איתם מעניקה לכם תמיכה או עידוד שלא תקבלו מחברים דתיים שלכם. מצד שני, כדאי מאד לבחור קהילה שבה יש לכם מכנה משותף עם האנשים. עדיף תמיד לעבור לקהילה שבה שאר בעלי התשובה יכלו להיות חברים שלך גם אם לא הייתם עושים תשובה. לא הייתי ממליץ למשל למישהו מיישוב חם ואכפתי בדרום לעבור לקהילה 'צפונית'..."

איריס שם טוב: "מי שזקוק לרשת תמיכה חברתית בדרך כלל מוצא דרכים להקים אותה. לבעלי תשובה שהקשר שלהם עם המשפחה רופף יותר יהיה חשוב במיוחד ליצור רשת חברתית של שכנים, חברים ורבנים. אצל בעלי תשובה רבים, החברים בעלי התשובה הם ממש כמו משפחה".

איריס ליכטזון-אמיר: "בשלב הראשון, מאוד מומלץ לנסות להכיר משפחות חרדיות פתוחות, חמימות, מכילות ולהתארח בשבתות. אם יש "קליק" – לאמץ אותם. לחמם את הקשר, אם זה רווקים/ות תעשו לכם ממש משפחה מאמצת. זה נכס שאי אפשר לתאר את ערכו. לומדים המון על תרבות זרה ומוזרה, אבל לא באופן אנתרופולוגי, אלא באופן שגורם לך להטמיע את ההנהגות, האיפוק, ההתחשבות, הרגישות לזולת (ויש הרבה "זולת" במשפחות חרדיות). ההתנהלות במשפחה גדולה, הזרימה בשולחן השבת, השמחה (שהיא סוג של שמחה אחר ממה שחילונים מכירים), ואפילו העצבים שם הם אחרת... מעבר לספיגה של התרבות החרדית דרך המשפחות, הן נמצאות שם עבורך כשצריך להכניס את הילדים למוסדות לימוד. הם יודעים להמליץ מה כדאי ואיך להתנהל. הם סוג של "גב" לבעל תשובה שאין לו משפחה וקשרים בארץ החדשה הזו וזה מאד חשוב. מלבד זאת, בעלי תשובה ותיקים יותר שהצליחו כבר להתבסס בחברה החרדית הם מקור תמיכה אדיר. הם יכולים להיות ממש משפחה, לחגים ושבתות ובכלל, להיות מעגל חברתי כי הרי המשפחות שלנו "שם" ולא תמיד ניתן לעשות איתם שבתות וכיוצא בזה".