מה מיוחד בימי שני וחמישי?

א. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּימֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, לָמָּה? כִּי אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן אָרוֹךְ!! וְזֶה מַרְאֶה שֶׁאֵינָם מוּדָעִים לַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַתַּחֲנוּן הָאָרֹךְ בְּיָמִים אֵלּוּ.

ב. רֵאשִׁית, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁיְּמֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הֵם יָמִים מְיֻחָדִים. מִצַּד אֶחָד מֻסְבָּר בְּקַבָּלָה שֶׁהֵם יָמִים שֶׁמִּדַּת הַדִּין גּוֹבֶרֶת בָּהֶם (שֶׁכֵּן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת סְפִירוֹת מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד, יוֹם שֵׁנִי הוּא כְּנֶגֶד סְפִירַת "גְּבוּרָה" וַחֲמִישִׁי הוּא כְּנֶגֶד "הוֹד" שֶׁשְּׁנֵיהֶם שַׁיָּכִים לְקַו שְׂמֹאל - קַו הַדִּין), וְלָכֵן יֵשׁ לְהַרְבּוֹת בָּהֶם בְּתַחֲנוּנִים כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת מִדַּת הַדִּין. וּמִצַּד שֵׁנִי, יְמֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הֵם יְמֵי רָצוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָה לַמָּרוֹם בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ וּלְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם יָרַד בְּיוֹם שֵׁנִי.

ג. מִסִּבּוֹת אֵלּוּ אָנוּ מוֹסִיפִים בְּכָל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְלַח לָנוּ, וְיִגְאַל אוֹתָנוּ מִכָּל אוֹיְבֵינוּ מִסָּבִיב.

ד. אֶת כָּל הַתַּחֲנוּנִים הַנּוֹסָפִים בִּימֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי יֵשׁ לוֹמַר בַּעֲמִידָה מִבְּלִי לְהִשָּׁעֵן עַל שׁוּם דָּבָר, וּבְוַדַּאי שֶּׁאֵין לָשֶׁבֶת.

ה. כְּשֶׁאוֹמֵר "וְהוּא רַחוּם" יִשְׁתַּדֵּל לַעֲמֹד כְּשֶׁרַגְלָיו צְמוּדוֹת כְּמוֹ בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה. וְיִזָּהֵר בַּאֲמִירַת "וְהוּא רַחוּם" לוֹמַר אֶת הַתַּחֲנוּנִים בְּכַוָּנָה וּבִמְתִינוּת, אָמְנָם אֵין חִיּוּב לוֹמַר בְּקוֹל רָם. וְכָל אֶחָד יַעֲשֶׂה כְּמִנְהָגוֹ.

ו. נֻסַּח "וְהוּא רַחוּם" שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי נִתְקַן בְּעִקְבוֹת נֵס גָּדוֹל שֶׁהָיָה: מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה שֶׁל יְהוּדִים שֶׁבָּאָה מִגָּלוּת יְרוּשָׁלַיִם לְמָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ מֶלֶךְ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: "מֵהֵיכָן אַתֶּם?" אָמְרוּ לוֹ: "מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" אָמַר לָהֶם: "אֲנִי רוֹצֶה לְנַסּוֹת אֶתְכֶם כְּמוֹ שֶׁנִּסּוּ אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁזָּרְקוּ אוֹתָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ", אָמְרוּ לוֹ: "תֵּן לָנוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאַחַר כָּךְ תַּעֲשֶׂה בָּנוּ מָה שֶׁלִּבְּךָ חָפֵץ", הַמֶּלֶךְ הִסְכִּים. הֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר - מָחָר...

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, י', ב')

"לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (א')

כָּל אָדָם מִתְאַמֵּץ מְאֹד בִּימֵי חַיָּיו לֶאֱסוֹף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מָמוֹן, הוּא מַשְׁקִיעַ זְמַן וְכֹחוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת מְבֻסָּס כַּלְכָּלִית וְאַף מֵעֵבֶר לְכָךְ. מַדּוּעַ? כִּי הוּא חוֹשֵׁב שֶׁכַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ הַרְבֵּה מָמוֹן - חַיָּיו יִהְיוּ מְסֻדָּרִים, וְכָל חֶסְרוֹנוֹתָיו וּמִשְׁאֲלוֹתָיו יִתְמַלְּאוּ. לִפְעָמִים, הוּא מוּכָן אֲפִילוּ לַעֲבוֹר עַל מִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת כְּמוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת וְחַג, אוֹ לְוַתֵּר עַל תְּפִלּוֹת כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת כַּסְפּוֹ. בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמְגַלֶּה לָנוּ: "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע!" - בְּרֶגַע שֶׁמַּגִּיעַ אֶל הָאָדָם חָלִילָה אָסוֹן וְהוּא מְחַפֵּשׂ עֶזְרָה, הוּא מְגַלֶּה שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁהִשְׁקִיעַ בּוֹ עָמָל כָּל כָּךְ רַב לְהַשִּׂיגוֹ, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ בִּמְאוּמָה, וְדַוְקָא הַפְּעֻלָּה הַהֲפוּכָה מֵאֲסִיפַת הַכֶּסֶף שֶׁהִיא נְתִינַת הַצְּדָקָה - הִיא זוֹ שֶׁמּוֹעִילָה לוֹ וּמַצִּילָה אוֹתוֹ. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא פְּשׁוּטָה, בּוֹרֵא עוֹלָם מִתְנַהֵג עִם הָאָדָם בְּאוֹתָהּ צוּרָה שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג עִם חֲבֵרוֹ. אָדָם שֶׁנּוֹתֵן מִזְּמַנּוֹ אוֹ מִכַּסְפּוֹ לַשֵּׁנִי - בּוֹרֵא עוֹלָם מַחְזִיר לוֹ כָּל מַה שֶׁנָּתַן בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם.

יָם הַכִּנֶּרֶת - מֵימָיו מְתוּקִים וּמִמֶּנּוּ אָנוּ שׁוֹתִים וְנֶהֱנִים, וְהוּא נִקְרָא יָם הַחַיִּים. אוּלָם, יָם הַמֶּלַח - מֵימָיו מְלוּחִים, אֵין בּוֹ דָּגִים כְּלָל וְהוּא נִקְרָא "יָם הַמָוֶת". מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁיָּם הַכִּנֶּרֶת מַעֲבִיר אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא מְקַבֵּל הָלְאָה לַיַּרְדֵּן. הוּא מְקַבֵּל אַךְ גַּם מַשְׁפִּיעַ - זוֹ תְּכוּנָה שֶׁל חַיִּים. וְאִלּוּ יָם הַמֶּלַח רַק מְקַבֵּל מַיִם וְאֵינוֹ מַעֲבִירָם לְשׁוּם מָקוֹם - לָכֵן נִקְרָא יָם הַמָּוֶת. אִם נֵלֵךְ אֲחוֹרָה וְנִסְתַּכֵּל עַל הַהִיסְטוֹרְיָה, נִרְאֶה, שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא עַכְשָׁו יָם הַמֶּלַח הָיָה הָאֵזוֹר הֲכִי פּוֹרֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשֵׁם הַמָּקוֹם הָיָה: "סְדוֹם וַעֲמוֹרָה", וְכֵיוָן שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֲסָדִים וְלֹא הִכְנִיסוּ אוֹרְחִים הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ לְאֵזוֹר שׁוֹמֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה". לְלַמְּדֵנוּ שֶׁ:"לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע" - לֹא עָזְרוּ לְאַנְשֵׁי סְדוֹם כָּל אוֹצְרוֹתֵיהֶם בְּיוֹם שֶׁה' הָפַךְ אוֹתָם. "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" - בְּכֹחָהּ שֶׁל הַצְּדָקָה לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם.