סיוט בכביש: "כך ניצלנו בנס מהנהגים הערביים שחסמו אותנו"

"יצאנו מבני ברק לפני עלות השחר, ארבעה אברכים, ונסענו לתפילת שחרית של ערב ראש חודש בקבר הרשב''י שבמירון. לאחר התפילה, חיפשנו במפה מקום שנוכל לעצור בו, כדי לאכול פת שחרית, ואכן ראינו המלצה על פארק קטן בגליל, שלא היה סמוך למקום ישוב ערבי.

נסענו על פי הוראות הג'י.פי.אס בכבישי הגליל, שהיו די שוממים בשעות אלו, ואז ראינו בצד הדרך שלט המורה על קבר התנאים הקדושים שמעיה ואבטליון. החלטנו לעצור שם לכמה דקות ולהתפלל על הצלחתנו בלימוד התורה הקדושה. לאחר מספר דקות של תפילה, הזכיר אחד הנוכחים שכדאי להגיד 3 פעמים את פרק כ' בתהילים, לשמירה מפני סכנות הדרך. המשכנו לנסוע ואז ראינו לפתע שהכביש שבו אנו אמורים לעבור - ממשיך בתוך ישוב ערבי קטן שלא הופיע על המפה.

האטנו את הנסיעה לפני שער הישוב כדי לשוב בחזרה, והנה רכב נהוג בידי ערבי עוקף אותנו ונעצר לפנינו כשהוא חוסם את המעבר. בתוך כך, הוציא הנהג הערבי את ידו מהחלון, וסימן לרכב ערבי אחר שבא ממול. הלה עצר סמוך אלינו במסלול הנגדי, ובכך חסם את דרכנו לעשות 'פרסה' ולשוב לאחורינו. היינו לכודים! סגורים משני העברים ברכבים ערביים. אף מכונית לא הייתה באזור באותה שעה, וידענו שדבר מה נורא עומד לקרות...

(צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

בשלב זה, הנהגים הערביים החליפו ביניהם כמה משפטים בתנועות ידיים עצבניות, ואז יצא אלינו נהג הרכב הראשון ושפת הגוף שלו שידרה באופן ברור שפניו אינם לשלום... הבטנו בבעתה בפניהם של שני הנהגים. אחד מאתנו התחיל לחייג למשטרה, אלא שידענו שהעניין יכול 'להיגמר' תוך שניות ספורות רח''ל, הרבה לפני שנצליח להסביר למשטרה היכן אנחנו נמצאים... האימה כמעט שיתקה אותנו.

אך אז ארע הנס.

האברך שישב על ההגה לא איבד את העשתונות, הוא העביר את הרכב להילוך אחורי, נסע לאחור כמה עשרות מטרים ובבת אחת פרץ הצידה, מסובב את ההגה ונמלט דרך הרווח הצר שבין שתי מכוניות הערבים.השתדלנו להתרחק במהירות האפשרית, בעוד אנחנו מביטים לאחורינו לוודא שהצמד אינו בעקבותינו.  

לאחר שהתרחקנו כמה קילומטרים ממקום הסכנה, נעצרנו בחורשה קטנה להירגע מהאירוע. שניים מאתנו ירדו לצד הדרך ושחררו את המתח בשירת הודיה שהתפתחה לריקוד נלהב.

לאחר מכן, דיווחנו על האירוע לסיירים שישבו בתוך ג'יפ צבאי שחלף בכביש והם סרקו את האזור.

בסופו של דבר, מורה הוראה פסק לנו שעלינו לברך "ברכת הגומל" בשם ומלכות על נס ההצלה, ולתרום דבר מה לבית המדרש בתמורה לקורבן תודה שהיה עלינו להקריב אם היה המקדש עומד על מכונו.

קוריוז מעניין, היה בהמשך הדרך כאשר הבחנו בנהג ערבי אוחז בהגה של רכב שעבר לצדנו כשידיו עטויות כפפות גומי, ברוח האירועים חששנו שיש לו עניין שלא להשאיר את טביעות אצבעותיו על ההגה ואולי יש לו סיבה טובה לכך... התקשרנו למשטרה והם מהרו לשלוח ניידות שעצרו את הנהג החשוד, לאחר חקירה קצרה התברר כי אותו בן מיעוטים אוסף בקבוקים למחזור ולצורך כך מחטט בפחי האשפה ולכן היה עטוי כפפות גומי, רכבו היה מלא באותם בקבוקים שהצליח לאסוף מפחי האשפה".