סיפור לשבת: אינני אדם דתי, אבל ראיתי נס בעיניים

"יש לאשתי בעיה רפואית מאוד מסובכת, היא מפילה את עובריה בזה אחר זה", שח איש עסקים אמיד לרב הצעיר, "יש לי אמנם שלוש בנות. אך חשקה נפשי בבן זכר".

הרב הצעיר היה הגאון רבי משה לוי, בעל "מנוחת אהבה" ועוד ספרים רבים, מראשי ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק. גאון הדור, מרן רבינו עובדיה יוסף הגדירו בתור: "הממשיך שלי לאחר מאה ועשרים". לא זכינו, והגאון נקטף באיבו לדאבון לב בשנת תשס"א, לאחר ייסורים קשים. יום פטירתו י"א מרחשון.

איש העסקים הנ"ל זכה לקבל קודם לשיחה עם הגאון רבי משה, להשאיל את רכבו לגאון רבי חיים רבי שליט"א, בכדי שיוכל לנסוע לקבל את ברכת קדשו של מרן הגר"ע יוסף. בהיות רבי חיים רבי אצל מרן זי"ע, ביקש ממנו ברכה עבור בעל הרכב שבזכותו הגיע הנה. מרן בירך אותו וכתב לו על גבי פתק: "שיזכה לבנים זכרים זרע קודש בר-קיימא".

איש העסקים שכאמור היה מקורב לרבי משה, שח בפניו את מצוקתם.

רבי משה עודד אותו: תאמר לרעייתך שתחי' שלא תפחד. הכל יעבור מעתה והלאה בשלום. וה' יעזור שהלידה תעבור בנקל ובשלום.

הרב משה לוי זצ

לאחר תקופה נוספת הודעתי לרב שב"ה עבר השלב המסובך ללא בעיות, ואנו מצפים ללידה, וכיום רעייתי הולכת לבדיקה אצל פרופ' ידוע שם בתחומו. בדרכנו חזרה משיעורו של הרב, פנה אלי הרב בחיוך גדול: דע לך שממתינה לך הפתעה.

למראה תמיהתי ביאר הרב: "יהיו לך שלושה ילדים. בתנאי אחד, שתקרא להם בשמות האבות הקדושים: אברהם יצחק ויעקב...

תוך כדי השיחה רעייתי מתקשרת: "בוא הביתה מהר"... הגעתי לבית והיא מחייכת באושר: "הייתי היום אצל הפרופ', הבדיקה הייתה תקינה". היא עצרה כדי להגביר את הדרמה, אך אני הקדמתי אותה: "אני אומַר לך, יש לנו שלושה בנים"...

היא בהתה בי רגע בתדהמה, ואז התפרצה באכזבה: "ביקשתי מהפרופסור שלא יגלה לך. אני רציתי לספר לך. זה ממש לא יפה מצידו".

מיהרתי להרגיע אותה שלא היה לי קשר עם הפרופסור כלל, וסיפרתי לה שהייתי אצל רבי משה לוי והוא זה שסיפר לי מה הולך להיות. רעייתי התרגשה מאוד והצהירה: אם כה גדול הוא כוחו של הרב, אני מקבלת על עצמי לקרוא לילדים כפי שהוא אמר, וכל מה שיאמר הרב מהיום והלאה אעשה.

במהלך ההיריון היו מספר פעמים חששות עקב דימומים, אבל רבינו שב והרגיע, ולאורך כל הדרך הבטיח: היא תלד בקלות, ובלידה רגילה!

כאשר הגיע הזמן הגענו לבית החולים בשעת ערב מאוחרת, הרופאים החליטו לא לקחת סיכון, ולמרות שעל פניו הכל נראה תקין, כיון שמדובר בשלישייה הם החליטו לנתח אותה. התקשרתי מיד לרבי משה ושאלתי לדעתו. הרב אמר שאין צורך, וגם הרופאים עצמם יודו שהלידה תעבור בשלום ולא יהיה ניתוח.

מיותר לציין שכך היה.

בברית של השלישיה כיבדתי כמובן את רבי משה לוי בסנדקאות. בתום הברית ניגש אל הרב הפרופסור הבכיר ואמר לו בדמעות בעיניו: "אינני אדם דתי. אבל אני מוכרח לומר שראיתי נס בעיניים".