כתבות מגזין
יאיר רוה: "יש התעוררות יהודית גדולה בתחום התרבות"
יאיר רוה ועמיתים הקימו את אתר 'ליבא' ששואף לשקף את ההתעוררות היהודית בתחום התרבות ולהעביר את המסר לפיו הבסיס המשותף לכולנו – הוא היהדות
- הידברות
- פורסם ה' חשון התשע"ו
"אני לומד עם הרב עופר גיסין כבר עשר שנים", אומר איש הקולנוע יאיר רוה, עורכו האחראי של מיזם התרבות האינטרנטי 'ליבא', כשהוא מסביר מה עומד המיזם שהוקם בשיתוף פעולה של דתיים ושאינם דתיים. "דרך הלימוד אני נחשף ליהדות אחרת, לא זו שרואים בתקשורת: בלי פוליטיקה ופלגנות בלי סוף. במקביל אני רואה את ההתעוררות היהודית שחלה בתחום התרבות. היום, כשפותחים את הרדיו ושומעים את מצעד הפזמונים, פתאום יש הרבה מאד זמרים דתיים, או זמרים ששואבים את המסרים שלהם מארון הספרים היהודי. גם בספרות זה קורה: יותר ויותר סופרים דתיים או בעלי רקע דתי מוציאים ספרים בהוצאות הגדולות. זה לא סתם שהוצאת ענק כמו ידיעות ספרים מוציאה המון ספרים שקשורים ליהדות וחסידות. אפילו בתחום שלי, הקולנוע, אני רואה את זה. משהו קורה".
העניין ב'משהו שקורה' הזה הביא את רוה להצטרף ליוזמה של שלושה עמיתים להקים את 'ליבא': הרב עופר גיסין, הרב צבי שפיגל, ואילון תירוש, איש עסקים והייטק. "הרעיון היה לייסד אתר שמתחבר לבסיס המשותף לכולנו: היהדות. אנחנו לא אומרים: 'תשמור שבת, תניח תפילין' , אלא מספרים על אנשים שעוסקים בחיפוש. אנחנו מדברים על יהדות, על תרבות, על חברה. אם מדברים על מחאה חברתית, אנחנו מזכירים לאנשים שהרצון לתיקון חברתי נמצא כבר בספרי הנביאים. אחת הטעויות הגדולות של התרבות החילונית היא הניתוק מהתורה. אנחנו בעצם אומרים שאתה לא חייב לשמור מצוות כדי להכיר בכך שהתורה היא בסיס להכל".
הקבוצה המייסדת גייסה את אסתר ונדר, שיצרה ביחד עם רוה את הסדרה 'קטמנדו', ומשמשת שעורכת בפועל של 'ליבא'. "אבל זה מיזם משותף וכולנו עוברים על החומרים", מבהיר רוה.
יאיר רוה (צילום: אלירן קנולר)
לא מעט מהכותבים הקבועים גויסו דרך היכרות אישית. "יוסי בבליקי למשל – מוזיקאי מוערך מאד בתחום המוזיקה העצמאית, ואדם מאמין עם תובנות מבריקות. או הסופר יונתן ברג, נווד בנשמתו שיצא למסע בעולם ומכל תחנה במסע הוא שולח לנו מעין גלויה...עם סיון רהב מאיר גם היתה לנו היכרות. כשגילינו שהיא התחילה למסור שיעור בבית כנסת המחתרות הצענו להסריט את השיעור, כך שיצפו בו כמה אלפים במקום 50 איש בלבד. אהוד בנאי, שולי רנד...כולם אנשים שעוסקים בחיפוש. כולם חלק מההתעוררות התרבותית הזו. שולי רנד הוא הרי חרדי שממלא את קיסריה, עשה סרט שובר קופות ומוכר אלבומי פלטינה. פעם לא היה אפשר לדמיין מציאות כזו. היום אנשים גם הרבה יותר פתוחים. אחד מקטעי הוידיאו הכי נצפים באתר הוא זה של דניאל זמיר מבצע את ניגון הצמח צדק. ניגון שנשמע כל כך מגזרי, אבל זו נעימה שכל אדם יכול לרקוד כשהוא שומע אותה".
חוץ מהשמעת קולותיהם של 'אנשים מחפשים, אנשים בתנועה' כפי שרוה מגדיר זאת, האתר מקפיד גם על טקסטים מוקפדים וחוויה אסתטית. אין לאתר פרסומות או יחסי ציבור: 'אנשים מגיעים אלינו דרך שיתופים בפייסבוק או במייל' אבל ברור שצוות האתר עושה כמיטב יכולתו כדי לוודא שמי שכבר מגיע – יישאר.
"אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שמעניין פה. הדבר היחיד המשמעותי שעיתונות יכולה לעשות זה להיות מעניינת, וכך להתחיל שיחה. אני יודע שאין חילוני בעולם שייכנס למאמר שכתב אהוד בנאי אצלנו על מינויו לגבאי בית כנסת – ויחזור בגלל זה בתשובה. אבל אולי בפעם הבאה כשהוא יקרא טקסט שלילי על דתיים הוא ייזכר שהזמר שהוא אוהב הוא חובש כיפה ומשמש כגבאי בית כנסת, אז אולי הדתיים הם בעצם לא אנשים כל כך גרועים".
איך אתה מסביר את ההתעוררות היהודית שמתרחשת בתחום התרבות?
"קראתי כל מיני פרשנויות. אני די מתחבר לתיאוריה של משבר ערכי, לפיה תחושת החופש האבסולוטית, התל אביבית, ה'הכל הולך', התנגשה בקיר בסופו של דבר. אם זה בגלל רצח רבין, האינתיפאדה השניה, קריסת מגדלי התאומים, המשבר הכלכלי, או כל אירוע אוניברסלי אחר. יש גם את ההתבגרות של אנשים. כשיש לך ילדים שחוזרים מהגן ומספרים על הקידוש בקבלת שבת, ואתה לא יודע מה זה קידוש. או שמדברים על הסבא שנרצח בשואה ואתה מתחיל לתהות מי הוא היה, למה רצחו אותו. הרבה אנשים מגלים כך את היהדות".
רוה מעיד על עצמו שהוא נוטל חלק אישי ב'התעוררות' הזו. "אני עצמי אדם שבעשר השנים האחרונות התחיל לשאול שאלות על זהותו היהודית. פעם, המודל שלי להתקרבות ליהדות היה אנשים כמו אורי זוהר, שחזרו בתשובה, השתנו גם חיצונית, ופשוט נעלמו. עבור הרבה אנשים, זה היה דימוי מלחיץ.
"מה שגיליתי הוא שאני יכול ללמוד תורה בלי להפוך למישהו אחר. הלימוד עם הרב גיסין שינה לחלוטין את האופן בו אני חושב על העולם ועל החיים. כל הזמן מתגלים לי דברים חדשים: אתה לומד פרשת שבוע ומבין פתאום מאיפה ביטויי היום-יום של שפת האם שלך מגיעים.
"מפריע לי מאד שגיליתי את רש"י רק לפני חמש שנים. בבית הספר שלי לא לימדו רש"י. אני לא רוצה שהמצב יימשך כך. האמירה של מיזמים כמו 'ליבא' היא פשוטה: תדע שאתה יהודי, וזו המורשת העשירה שלך".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>