תשובה בהידברות
מהעגלות בארה"ב אל דפי הגמרא
כבר בגיל צעיר האירה ההצלחה פנים למשה בוחבוט, והוא נכנס בשותפות לעסקי עגלות המכירה בארה"ב. חלום רע שחברו חלם עליו הצליח לעורר אותו לנקודה פנימית יותר, ופגישה עם הרב זמיר כהן חוללה מהפך בחייו
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ז' חשון התשע"ו
עד גיל 28 עבר משה בוחבוט (31), נשוי ואברך כולל ב'נזר הכהן' בביתר עלית – את כל מה שיכול בחור חילוני לעבור. בגיל 22, מיד אחרי שירותו הצבאי כלוחם ביחידה מובחרת בחיל הים, מצא עצמו בטיסת One way ליוסטון טקסס – לעבוד בעגלות.
אחרי שנתיים עבודה כשכיר, הבין בוחבוט כי 'הכסף הגדול' נמצא בעסק פרטי וביחד עם שותף נוסף, החליט לפתוח חברת עגלות משלו. הייתה זו חברה קטנה יחסית – של שתי עגלות בלבד, אולם תוך זמן קצר הפכו השניים להיות הבעלים של 40 (!) עגלות, ו-40 עובדים ישראלים. "כנהוג בארה"ב שכרנו לעובדים שלנו דירות, עם כל הלוקסוס האפשרי בפנים". ואם רמת החיים של העובדים הייתה כל כך גבוהה, אפשר להסיק מכאן שהרבה כסף עבר להם בין הידיים. כשלושה מיליון דולר בחמש שנים, אם להיות מדויקים.
אלא שבגיל 28, חלה תפנית חדה בחייו בעקבות חלום רע, שחבר חלם עליו. "הוא הגיע אליי מזועזע, וסיפר לי לפרטי פרטים באיזו צורה ראה אותי. אחרי ששמעתי את זה, היה ברור לי שאי אפשר להמשיך את החיים כרגיל, בלי ללכת לעשות שאלת רב על החלום". כך הגיע לרב המקומי, ששמע את פרטי החלום ופסק: "עליך להתחזק ולהתפלל במשך 40 יום רצופים, וה' יעזור שהגזירה שנגזרה בחלום – לא תתקיים".
"כך למעשה התחלתי, בצעדים מדודים, להתקרב לבורא עולם. יחד עם עוד חבר קיבלתי על עצמי להניח תפילין בכל יום, ובחיפוש קצר של הרצאות תורניות ב'יוטיוב' – זכיתי להגיע להרצאותיו של הרב זמיר כהן, אליו התחברתי מהרגע הראשון".
משה בוחבוט
בהמשך, הודות להשגחה פרטית שחזו במו עיניהם - לקחו על עצמם שני החברים הטובים גם שמירה על כשרות המאכלים הבאים אל פיהם. ומעשה שהיה כך היה: "קצת לפני יום הכיפורים, הציע לנו אותו רב להשתתף כספית בקניית ושחיטת כבשים, שחלקיהם יחולקו לקראת החג למשפחות נזקקות. הסכמנו לקחת חלק במצווה ומשום שתרמנו כ-1,000 דולר, נוכחנו בתהליך השחיטה ואף הסבירו לנו בפרוטרוט על השחיטה הכשרה, כולל מראה הריאות וכדומה. אחרי ה'סיור' הרוחני הזה, היה ברור לנו שאין מצב להמשיך לאכול אוכל לא כשר, והתחזקנו גם בזה".
יום אחד, פשטה השמועה שהרב זמיר כהן מגיע לסבב הרצאות בטקסס. "לקחתי את כל העובדים שלי להרצאה הזו, כולל עוד חברים שאספתי מפה ומשם. סך הכל היינו כ-80 איש. בסוף ההרצאה, ניגשתי לרב זמיר כדי לבקש את ברכתו. התחלנו לדבר, היה חיבור טוב והרב נתן לי את מספר הטלפון האישי שלו ואמר לי: 'אם תגיע לארץ, אני רוצה שתבוא אלי'.
לפני שלוש שנים זה קרה. משה חזר לארץ, זכר את מילות הרב והתקשר אליו. "הופתעתי לגלות שהרב לא רק זוכר אותי, אלא גם זוכר את מה שהוא אמר לי. הוא נתן לי תחושה שהוא ממש ציפה לטלפון ממני, וזו הייתה תחושה נהדרת".
בעקבות השיחה עם הרב זמיר ובעצתו, החליט בוחבוט ללכת לסמינר רווקים בזיכרון יעקב, שלאחריו, התחזק ברוחניותו ביתר שאת. כעבור שנה בלבד, הציע לו הרב להיכנס לישיבתו כתלמיד מן המניין. "ריגש אותי שהרב ידע בדיוק מה אני צריך, ובמקום לשכן אותי בחדרים רגילים – הקצה לי חדר ענק שהוא קומה בפני עצמה, עם מזגן ומטבחון וכל הלוקסוס שהייתי רגיל אליו. שמחתי ונכנסתי לישיבה ב'לב שקט'".
בד בבד, נכנסה בת זוגתו דאז למדרשיה בירושלים, והשניים שהו בנתק מוחלט במשך חצי שנה. לפני שבעה חודשים, בהדרכתו וליוויו הצמוד של הרב זמיר כהן - זכו השניים לבוא בברית הנישואין, ולהקים בית כשר בישראל. על השאלה האם הוא מתגעגע לעברו ולסטנדרט אליו הורגל, עונה בוחבוט בתוקף: "בדיעבד, כשאני יודע באיזה עולם שקרי ומהתל חייתי – אני ממש לא מתגעגע. טוב לי היכן שאני נמצא ברוך ה', ולא חסר לי שום דבר מבחינה חומרית. היום אני מבין שמה שהיה חסר לי באמת, זה רוחניות וחיים כמו שאני חי כיום. למרות הקשיים, ויש כאלה, התורה זה המילוי האמיתי של כל יהודי ואין משהו אחר".
מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il