חשיבות אכילת פת שחרית

א. טוֹב שֶׁהָאָדָם יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לֶאֱכוֹל פַּת שַׁחֲרִית (אֲרוּחַת בֹּקֶר). אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (בָּבָא קָמָא צב): שִׁשִּׁים אֲנָשִׁים רָצִים אַחֲרֵי מִי שֶׁאָכַל פַּת שַׁחֲרִית וְלֹא מַשִּׂיגִים אוֹתוֹ. וְעוֹד אָמְרוּ (בָּבָא מְצִיעָא קז): "שְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חוֹלָאִים תְּלוּיִים בַּמָּרָה וְכֻלָּן פַּת שַׁחֲרִית בְּמֶלַח וּשְׁתִיַּת מַיִם מְבַטְּלִים אוֹתָם", וְעוֹד אָמְרוּ: פַּת שַׁחֲרִית מַצִּילָה מִנְּזָקִים הַבָּאִים מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וּמֵהַקֹּר, וּמֵהָרוּחַ, וְהָאוֹכֵל פַּת שַׁחֲרִית זוֹכֶה לְהַחְכִּים, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, וְזוֹכֶה בַדִּין, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וּמוֹצִיאָה אֶת הַקִּנְאָה וּמַכְנִיסָה אֶת הָאַהֲבָה", וּמִכָּל מָקוֹם, אֲכִילַת פַּת שַׁחֲרִית אֵינָהּ חוֹבָה הִלְכָתִית אֶלָּא הַנְהָגָה טוֹבָה.

ב. זְמַן הָאֲכִילָה הוּא עַד הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית מֵאָז שֶׁהִתְעוֹרֵר. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כַּמּוּת שֶׁל 54 גְּרַם וְלִשְׁתּוֹת מַשְׁקֶה כָּלְשֶׁהוּ. וְיוֹצְאִים יְדֵי מִצְוַת פַּת שַׁחֲרִית גַּם בַּאֲכִילַת מְזוֹנוֹת (עוּגִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה), וְאֵין צֹרֶךְ דַּוְקָא בְּלֶחֶם.

ג. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵד הַמְּקַבֵּל רֶכֶב מִטַּעַם הָעֲבוֹדָה, צָרִיךְ לִשְׁמוֹר מְאֹד עַל תַּקִּינוּתוֹ שֶׁל הָרֶכֶב, וְלֹא לַהֲרֹס אוֹתוֹ. כָּךְ, הָאָדָם שֶׁקִבֵּל אֶת הַגּוּף בִּשְׁבִיל לַעֲבוֹד אֶת ה', צָרִיךְ וְחַיָּב לִשְׁמוֹר עַל בְּרִיאוּת גּוּפוֹ. וְאֵין זֶה נָתוּן לִבְחִירָתוֹ לוֹמַר: "זְכוּתִי לָלֶכֶת בַּחֹרֶף עִם בִּגְדֵי קַיִץ וְאִם אֲקַבֵּל שַׁפַּעַת זוֹ בְּעָיָה שֶׁלִּי", אוֹ "אוֹכַל אֵיזֶה אֹכֶל שֶׁאֶרְצֶה וְאִם אֶחֱלֶה - זוֹ בְּעָיָה שֶׁלִּי" - אֶלָּא הָאָדָם מְצֻוֶּה לִשְׁמוֹר עַל בְּרִיאוּת גּוּפוֹ. הֵן בַּאֲכִילָה נְכוֹנָה, וְהֵן בִּלְבוּשׁ מַתְאִים, וְהֵן בִּפְעִילוּת גּוּפָנִית, וְהַכֹּל לְפִי גּוּף הָאָדָם.

ד. לְאַחַר תְּפִילַת שַׁחֲרִית וּקְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה צָרִיךְ כָּל אָדָם לָצֵאת לָעֲבוֹדָה. וְחוֹבָה עַל כָּל אָדָם לַעֲבוֹד וּלְהִתְפַּרְנֵס. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְאַחַר הִלְכוֹת תְּפִלָּה (סִימָן קנו') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "אַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לַעֲסָקָיו, שֶׁכָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה - סוֹפָה בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָווֹן".

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', יא'):

"מְקוֹר חַיִּים - פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים - יְכַסֶּה חָמָס"

בְּכָל אָדָם יֵשׁ חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת. הָאָדָם הוּא כְלִי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ תֹכֶן וְאוֹר. וַאֲנַחְנוּ תָמִיד צְרִיכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַפְּנִימִיּוּת וְלֹא עַל הַחִיצוֹנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה בְּפִרְקֵי אָבוֹת: "רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ",

וְזוֹ הַבְּעָיָה הַמֶּרְכָּזִית בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ, אֲנָשִׁים מִסְתַּכְּלִים עַל הַחִצּוֹנִיּוּת! עַל הָעֲטִיפָה! עַל הַיֹּפִי הַחִיצוֹנִי וְלֹא עַל הַתֹּכֶן! וְכָךְ בּוֹחֲרִים כָּל דָּבָר, הָחֵל מִמּוּצָרִים לַבָּיִת, וְכָלֶה בִּבְנֵי זוּג לַחַיִּים.

אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ תָּמִיד לְהִתְבּוֹנֵן מָה יֵשׁ בִּפְנִים. וְהַשְּׁאֵלָה: אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת מָה יֵשׁ בִּפְנִים? בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: לְפִי הַפֶּה תֵדַע מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הָאָדָם שֶׁמּוּלְךָ!! דִּבּוּרוֹ שֶׁל הָאָדָם מְגַלֶּה מַהוּ תוֹכְנוֹ וּפְנִימִיּוּתוֹ. מְקוֹר חַיִּים - פִּי צַדִּיק: פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק מְדַבֵּר עַל חַיִּים. בְּדִבּוּרוֹ הוּא דָן לְכַף זְכוּת, מְחַיֶּה אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, מֵאִיר וּמְעוֹדֵד, מְחַזֵּק וְתוֹמֵךְ.

וּלְעֻמַּת זֹאת: וּפִי רְשָׁעִים - יְכַסֶּה חָמָס: פִּיהֶם שֶׁל הָרְשָׁעִים מְדַבֵּר מִרְמָה וּמְכַסֶּה עַל הֶחָמָס וְהָרוֹעַ שֶׁבִּלְבָבָם. הָרָשָׁע מַצְדִּיק אֶת הָרַע, רוֹאֶה חוֹבָה לַאֲחֵרִים, כְּשֶׁקּוֹרֶה רַע לְמִישֶׁהוּ הוּא אוֹמֵר שֶׁזֶּה מַגִּיעַ לוֹ וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה. וְזֶהוּ הַסִּימָן לְהַבְחִין מִי עוֹמֵד מוּלְךָ.

וְכָךְ נֶאֱמַר גַּם בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח: "חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר, רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר", וּפֵרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר: "חָכָם - מָה הוּא אוֹמֵר", הַיְנוּ: אֶת הֶחָכָם תוּכַל לְזַהוֹת לְפִי מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר. וְגַם אֶת הָרָשָׁע תְּזַהֶה לְפִי מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר.

מִכָּאן נִלְמַד עַד כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּדִבּוּר פִּיו - לְדַבֵּר בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת וּקְדוֹשָׁה, וְתָמִיד לְעוֹדֵד אֶת כֻּלָּם וְלָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת. וְכָךְ יִזְכֶּה לִהְיוֹת צַדִּיק.