סיפור לשבת: ביום שני לא אהיה כאן

"רעייתי היקרה", פנה הגה"ק רבי בן-ציון חזן, מראשי ישיבת "פורת יוסף" לאשתו הרבנית, "אבקש ממך שתקדימי את יום הכביסה הקבוע, שנעשה בדרך כלל ביום שני ליום חמישי שלפניו". פני הרבנית הביעו תמיהה. מעולם לא שאל ולא התעניין בעלה הקדוש על כביסה. "מדוע להקדים?" שאלה.

"ביום שני לא נהיה פנויים לכך", השיב הבעל הדגול כשהוא מגלה טפח ומכסה טפחיים, והרבנית הבינה שאל לה להרחיב בעניין. הכביסה הוקדמה ליום חמישי בשבת והעניין נשתכח מליבה.

ביום שני בבוקר השכים הרב קום, ולאחר תפילת שחרית יצא אל ישיבת "פורת יוסף" כדרכו מדי יום. אך הפעם לא ניגש אל גמרתו והחל בלימוד, כי אם עבר אצל חכמי ורבני הישיבה, ביקש מכל אחד מהם מחילה. מתוקף תפקידו כראש הישיבה היה עליו מפעם לפעם לעמוד על המשמר, וכעת הסביר להם שהכל נעשה לשם שמים וכי מבקש הוא את סליחתם באם חשו חלילה פגיעה אישית.

האחרון בשורת הרבנים שאליהם ניגש היה הגה"ק רבי יהודה צדקה. "חכם בן-ציון", כפי שכונה בהערצה, ניגש לגר"י צדקה והחל לבקש את מחילתו, כשלאחר מכן הוא משמיע באוזניו דברים תמוהים: הכנתי לי אחוזת קבר במקום כזה וכזה. אבקשך שתתעסק בטהרתי ותדאג להלבישני בתכריכים מיוחדים שהכנתי לי".

בנין הישיבה

הגר"י צדקה מחה: הן רבינו בריא וה' יאריך ימיו בטוב. מדוע מדבר כבודו כך?

חכם בן-ציון נענע בראשו לשלילה. היום אעזוב את העולם. אבקשך לעשות עמי חסד ולא לשנות ממה שהוריתיך. במילים אלו נפרד ממנו ושב לביתו. הגר"י צדקה חש דאגה. הוא חבש את כובעו ורץ אחרי חכם בן-ציון להשיגו. אך הוא הפסיד את האוטובוס ונאלץ לחכות לאוטובוס הבא.

בינתיים הגיע חכם בן-ציון לביתו, ביקש מן הרבנית כוס חלב חם, והודיע לה שהוא חש שלא בטוב על כן הוא ניגש לנוח במיטתו. כאשר ניגשה הרבנית ובידה החלב החם, מצאה שבעלה עזב את העולם במיתת נשיקה. אכן, ביום שני לא יהיה פנאי לכביסה.

התאריך היה י"ב חשון תשי"ב.

בעודה ממררת בבכי על אישה הדגול, דפק הגר"י צדקה בדלת הבית, ומבכיה של הרבנית הבין את אשר אירע. אזר כגבר מותניו והחל לטפל בענייני הקבורה והצוואה בדיוק כפי שהורה לו חכם בן-ציון חזן.

ארבעים שנה בדיוק לאחר מכן, נסתלק הגר"י צדקה לבית עולמו. בי"ב חשון תשנ"ב.

* * *

את המשך המעשה שמעתי מנינו של הגה"ק רבי בן-ציון חזן זי"ע: לחכם בן-ציון היה בן שהתגורר בטבריה שנים רבות. באחד הימים בשנה האחרונה (תשע"ה) נפל הבן שהיה מבוגר בשנים ממיטתו ונחבל. בני הבית הזמינו אמבולנס שיטפל בו, אך עד שהגיעו אנשי מד"א הגיע בזריזות כונן של "איחוד הצלה" וטיפל באביהם במסירות מפליאה.

עברו חודשים ספורים ובנו של חכם בן-ציון שוב נפל ממיטתו, והפעם מצבו היה בכי רע. בנותיו הזמינו אמבולנס, וחיכו מתחת לבית כדי להחיש את אנשי הרפואה אל אביהם. מתחת לבית עבר אותו כונן "איחוד הצלה" שקלט שמדובר במקרה חירום, הוא עזב את הכל ורץ לעשות החייאה. אך מסתבר שלא היה את מי להציל. מכיון שלבן האמור היו רק בנות, התנדב הכונן לטפל בסידורי הלוויה והקבורה שהתקיימו בירושלים עיר הקודש.

משהו בלתי מוסבר אמר לו לנסוע יחד עם הנפטר בדרכו האחרונה.

בהגיעו לבית הלוויות שמגר שמע את אחיו של הנפטר מספיד אותו, ובדבריו מזכיר את אביהם הגה"ק רבי בן-ציון חזן זי"ע. הכונן רעד כולו מהתרגשות וסיפר לבני המשפחה: אני הוא נכדו של הגר"י צדקה שטיפל בסידורי הלוויה של רבי בן-ציון, משמים גלגלו על ידי את הזכות לטפל בסידורי הלוויה של בנו ולסגור בכך מעגל מרגש...

תודתי נתונה לנינו של הגה"ק רבי בן-ציון – גל חזן הי"ו, על פרטי המעשה