סיפורים אישיים
מכתב מרגש שהתקבל במערכת: "הרגשתי שזהו, אין לאן לברוח. חייבים לעשות תשובה"
מכתב מרגש מגולשת בשם ויקטוריה, התקבל השבוע במערכת הידברות. "בתקופה הזו, כולם כבר יודעים שכדאי להתחזק ולקחת על עצמנו משהו: כיפה, ציצית, הדלקת נרות... אמרתי לעצמי: 'אם כבר לקחת משהו, אני הולכת על כל הקופה'"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"א חשון התשע"ו |עודכן
פתח לי פתח כפתחו של מחט - ואפתח לך כפתחו של עולם:
"מכיוון שגדלתי במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות - למעשה, אף פעם לא חשבתי שאתקרב ליהדות. לא בצורה בה התקרבתי, בכל אופן. עם כל מה שקורה בארץ ובעולם, ידעתי שאני לא יכולה להישאר אדישה. בלי שאף אחד לימד אותי ואמר לי - עמוק בתוכי ידעתי שהיהדות היא התשובה לא רק בעבורי, אלא בעבור כל יהודי ויהודיה.
לפני כמה חודשים - גם בעקבות המצב הביטחוני בארץ שהלך והידרדר, וגם בגלל סיבות אישיות, הרגשתי שזהו. הגיע הזמן לעשות תשובה, ואין יותר לאן לברוח. כל חיי חיפשתי אמת, ולא התכוונתי לתת לה להתחמק ממני הפעם. כולם כבר יודעים שכדאי להתחזק ולקחת על עצמנו משהו - כיפה, ציצית, טהרה, הדלקת נרות וכו', דווקא בזמן הזה. חשבתי לעצמי: 'אם כבר לקחת משהו, למה לא ללכת על כל הקופה?'
התחלתי מהשבת".
כבר באותו היום הכינה ויקטוריה את הבוס שלה לכך שמעכשיו, היא מסיימת לעבוד כשעתיים לפני כניסת השבת, וכמובן שחסל סדר העבודה בשבת עצמה. איך הוא הגיב? "הוא כמעט קיבל התקף לב. אני ספרית, ויום שבת זה היום הכי עסוק והכי 'הולך', במספרות. אבל אני עמדתי על שלי, ולא נתתי לשום דבר לחצוץ ביני לבין השבת שלי. 'אני לא עובדת יותר בימי שבת ויהי מה', אמרתי לו".
לדבריה, הבוס אמנם איים בפיטורין, אך כל מי שהיא ראתה לנגד עיניה, באותם רגעים, היה הבוס האמיתי שלה - אביה שבשמיים. "פיטורין? כמובן שפחדתי מהם, אף אחד לא רוצה לפספס את מקור הפרנסה שלו בגלל שהוא מתחזק ברוחניות, אבל האמנתי שדווקא בגלל הצעד הקטן הזה, שאני עושה לקראת ה' - הוא יעשה איתי חסד, וישים אותי במקום שבו אני צריכה להיות. הבוס האמיתי שלי חיכה לי יותר מדי זמן, בהמון סבלנות, שאשוב אליו בתשובה.
"מודה! בהתחלה זה היה מאוד קשה. אני אמא לשני ילדים קטנים, ובהתחלה - בכלל לא ידעתי איך להעסיק אותם למשך שבת שלימה. אבל עם הזמן, תודה לא-ל, הקשיים הלכו והתגמדו לעומת תחושת ההתעלות הרוחנית שהרגשתי. התחלתי לפקוד את בית הכנסת השכונתי לקריאת תהילים ולשיעור תורה, והרגשתי שהנשמה שלי 'מרחפת' מרוב אושר".
במשך הזמן הוסיפה עוד ועוד מצוות על עצמה, וכיום היא שומרת קלה כבחמורה ומציעה לכולם לנהוג כמותה. "היום, אין מאושרת ממני. אני מודה לה' שקירב אותי אליו ונתן לי לחוש את טעמה המיוחד של שבת קודש, שאליה אני עורגת ומחכה בכליון עיניים, כבר מתחילת השבוע. "לכל מי שלא שומר עדיין שבת, אני ממליצה להתחיל. קחו על עצמכם דברים קטנים, ואל תתייאשו מהנפילות. ה' עזר, עוזר ויעזור לכל יהודי שמבקש לעשות צעד אחד קטן לקראתו, רק תתחילו. את ההמשך הוא כבר ישלים".