חלק 3: איך מוצאים רב ומתחזקים בלימוד תורה?

הפאנל שלנו: הרב דן טיומקין, מראשי ארגון 'מענה' המייעץ לבעלי תשובה: יונתן יצחקי, איש הייטק ואברך; איריס שם-טוב, יועצת חינוכית ומאמנת אישית לצמיחה רוחנית; ואיריס ליכטזון –אמיר, מטפלת רגשית מוסמכת לטיפול בהבעה ויצירה.

האם כדאי למתחזק ללכת לישיבה או למדרשה?

הרב דן טיומקין: "לדעתי זה שלב מוכרח וחשוב לכל בעל תשובה. זה נותן בסיס תורני ומסייע מאד להמשך החיים. בעלי תשובה שאין להם בסיס תורני הם ממש קבוצת סיכון ליפול להנהגות שאינן מאוזנות.

"אפשר להמשיל את הישיבה לסוג של משתלה. במשתלה לוקחים זרע צעיר, לא מעוצב ופגיע, ומגדלים אותו בתנאי חממה. כך נוצר עץ יותר מעוצב, יותר חסין. גם בעלי תשובה בראשית דרכם הם אמנם מלאי התלהבות ואמונה, אבל זה 'מתח גבוה', שכדי שיוכל באמת לבנות אדם בן תורה, הוא חייב להתעצב. חייבים ללמוד הלכות, חייבים לסדר עניינים השקפתיים שונים, ואין כמו בית מדרש כדי לספק את זה. ישיבה טובה מצליחה לקחת את ה'מתח הגבוה' של ההתלהבות ולסדר אותו: לא להפחית, לא להחליש, רק לתת לו סדר ויציבות.

עם זאת, יש בישיבה גם נקודה שצריך להיות מודעים אליה, שהיא רק חממה - ולא החיים האמיתיים. בעלי תשובה צעירים, צריכים להיות מודעים לכך שאחרי החתונה למשל, יש התמודדויות אחרות לגמרי. חיי השגרה היום-יומיים מלאים בטרדות, מטלות, אחריות, פרנסה, גידול ילדים ושלל מטלות גשמיות ומתישות. כך שהמשימה העיקרית של ישיבה טובה, היא לא רק לתת חיבור תורני אלא גם לתת מודעות לכך שבעתיד ידרשו לתת כלים איך למצוא את קירבת ה' גם בחיים גשמיים. המודעות לכך, הופכת את המעבר לחיי השגרה, אחרי הניתוק מהישיבה, להרבה יותר קלה ונותנת המון כלים".

יונתן יצחקי: "זה נראה לי צורך קריטי. כדי להבין שלימוד תורה הוא מעל הכל צריך ללמוד ולהיחשף לאנשים שלומדים במסירות נפש, ולמצוא חברותא טובה שיהיה גם מנטור. הכי קל לעשות את זה במסגרת ישיבתית. אין שום דבר בעולם שהוא כמו לימוד תורה וחייבים לחוות את זה כדי להבין. גם אם האדם לא מתכוון ללמוד יום מלא לטווח ארוך, שווה לעבור תקופה כזו כדי לקנות מושגים ולהעריך את אלה שמקדישים את זמנם ללימוד".

איריס שם טוב: "חובה, לדעתי. אם לא מסגרת מלאה, לפחות חלקית. הלימוד הוא חובה, ידע הוא כוח, שלא לדבר על הזדמנות טובה למצוא חברה שמתאימה יותר לעולם החדש שאני נכנס אליו. אני מכירה כמה בעלי תשובה שמעולם לא נכנסו למסגרת, ותמיד נשארים קצת מבחוץ, קצת תקועים בתהליך שלהם; וזה בעיקר קשה כשכל החברים שלך הם אנשים שלא שומרים תורה ומצוות, ואתה מנסה להתקדם כנגד הזרם. למה לא להצטרף לזרם שמוביל לכיוון שאתה כבר רוצה בו? זה נותן המון כוחות.  במסגרת גם ניתן למצוא רבנים והדרכה ראויה, וגם יותר קל למצוא שידוך למי שזקוק לכך".

איריס ליכטזון-אמיר: "אני חושבת שזה מאד בונה אבל לא מתאים לכל אחד. יש אנשים שהם כבר בעלי משפחות בשלב של התשובה. אבל כל בעל תשובה חייב מסגרת כלשהי ללמידה – עדיף מסגרת מחייבת כמו כולל, למשל".

מה יעשה מי שקשה לו עם לימוד הגמרא?

הרב דן טיומקין: "לימוד הגמרא מקנה הרבה יותר מאשר ידע, הוא מקנה דעת, יכולת וחיבור מאוזן עם המציאות. אין תחליף ללימוד הזה, עם חברותא, אפילו שלפעמים זה קשה ומעיק, ומפתה לפתוח ספרים אחרים".

יונתן יצחקי: "מה שמאד נח בלימוד גמרא זה המסגרת, תמיד יש מה שייקח אותך קדימה וידרבן אותך להמשיך. אף אחד לא ישראל אותך איפה אתה אוחז ב'חובות הלבבות' למשל. כאן יש נהר עצום של לימוד רציני וקבוע שנותן לך לתנופה.

גמרא היא עבודת השם כי זה לימוד קשה ודורש מסירות נפש. אבל כדי להיכנס ללימוד התורה צריך להיכנס לגמרא כדי לקבל משם תנופה. ברגע שהאדם כבר קיבל את התנופה וטעם התקדמות, הוא יכול גם ללכת קצת לשוליים וללמוד דברים יותר מעניינים אותו. התורה הרי רחבה מיני ארץ".

מה צריך לעשות מתחזק כדי למצוא רב מתאים שינחה אותו?

הרב דן טיומקין: "זו שאלה קשה במיוחד, וגם מאד אישית, אבל אנסה לתת כמה קוים כללים של דרישות התפקיד –

1. צריך שזה יהיה רב שמבין בהכוונת בעלי תשובה. כמו שפשוט וברור שיש ראשי ישיבות שבלימוד סוגיות הם עילויים עצומים, אבל בענייני רפואה יש רבנים יותר מקצועיים מהם, כך גם לעניין הדרכת בעלי תשובה. אפשר להמשיל את זה לכוונת של רובה. הכוונת של רובה מורכבת משתי טבעות. עוצמים עין אחת ומכניסים את שתי הטבעות אחת בתוך השנייה. כוונת אחת לא תוכל לגרום לדיוק, כי אין-סוף אפשרויות נכנסות בתוך הטבעת הזאת. רק ב-2 כוונות יש קו אחד, הנתיב הרצוי. הנמשל ברור. גם בבואנו למצוא נתיב בחיים, יש לפנינו שתי טבעות: הטבעת של התורה, וטבעת נוספת, של המציאות, וחייבים לעשות את ההתאמה בין הטבעות.

2. צריך שיהיה רב עם מספיק זמינות עבורי, שישמע לי ויהיה זמין. גם הרב הצדיק ביותר, צריך לשמוע בעיון את כל צדדי השאלה, לחקור ולברר לפני שאומר את פסקו. אם התור גדול והזמן קצר, הרב יכול לומר רק ברכות כלליות או יסודות כלליים, שניתן אח"כ לפרש כהסכמה למהלך מסוים, אבל לא ניתן בהם מקום לשמוע אם יש כאן יוצא דופן או לא, ולכן אסור לכל מי שמחפש אמת, להתפשר על תנאי זה.  זה אמנם מאד מרשים שהרב שלך הוא מפורסם ותמונתו מופיע בעלוני צדקה למיניהם, אבל יתרו כבר חידש חידוש גדול, שמשה רבינו קיבלו, שאי אפשר כל דבר לשאול את הרב הראשי. זה לא עובד. צריך למצוא איש אשר רוח בו, שיכול לשמוע בסבלנות, לנתח איתך ביחד את צדדי השאלה.

כדאי לזכור שאפילו האורים והתומים לא ענו תשובה נכונה כאשר השאלה נשאלה בצורה לא נכונה (כמבואר בגמרא, יומא דף ע"ג). ולכן חייבים לדייק, לבוא עם נתונים מדוייקים, לא להחסיר שום פרט, כדי לקבל דעת תורה אמיתית."

יונתן יצחקי: "צריך למצוא רב שאתה מרגיש שהוא רואה אותך ושומע אותך. שאם אתה שואל שאלה – הוא מרחיב את היריעה ורוצה לדעת את ההקשר. אין תשובות באס-אם-אס. רב טוב צריך לעשות איתך פינג-פונג של שאלות ותשובות, לרצות באמת להכיר את הנפשות הפועלות. בתקשורת כזו עם רב אתה גם תספוג חלק מחכמת הרב – תלמד דרכי חשיבה נכונות. זו חוויה מאד מעשירה".

איריס שם טוב: "שאלה קשה. אני חושבת שהקב"ה מפגיש אותנו עם אנשים גדולים בדרך, צריך לראות שיש חיבור וכימיה טובה, ושאנחנו מתחברים לאופן שבו אותו אדם גדול מעביר את התורה. כמו כן חשוב שיהיו לו פניות, זמן וסבלנות לאיזשהו קשר של רב-תלמיד. חשוב שיהיה אדם גדול ובעל ידיעות בתורה ולא רק פעיל בארגון שהוא טוב כחבר ומלווה אך לא כרב. לא כל אחד ראוי לתואר רב, ובימינו נפוץ מאד שלכל אחד כמעט קוראים רב. כדי להבחין בין רב "אמיתי" דהיינו אדם גדול ותלמיד חכם, לאדם רגיל שהוא יכול להיות שומר מצוות ומנוסה וירא שמיים- צריך להכיר טוב את עולם התורה ותלמידי החכמים, וגם לשמוע מציבור שומרי המצוות את מי מחשיבים לאדם גדול. 

יש כלל שהוא לרוב נכון - ככל שהרב הזה הוא פחות שנוי במחלוקת בציבור, על תורתו וגדלותו - כך יש סיכוי שהוא קרוב יותר להיות דעת תורה. יחד עם זאת הגדולים באמת הם פחות נגישים. חשוב להיות בקשר עם הדרכה קרובה על בסיס כמעט יומיומי או שבועי גם מרב מקומי לאו דווקא גדול הדור, ומדי פעם כשניצבים בפני שאלה גדולה, לנסות ולהגיע אל אחד מגדולי הדור, ואם באמת רוצים זה מצליח.

חשוב להיזהר מרבנים ו"באבות" מיסטיקנים שאף אחד לא ממש שמע עליהם, ולפעמים גם עשויים לגבות כסף רב, בתמורה לשירותי התפילה, העצה  או הברכה שהם מעניקים... כמו כן רב גדול באמת, מבסס את דבריו על ההלכה ועל השקפת התורה ולא על מיסטיקה וקריאת מחשבות או להטוטי כשפים. לבעלי תשובה יש נטייה לדבוק באדם שהוא כביכול גדול -כל יכול - קורא מחשבות וקורא עתידות, לפעמים כדי להימנע מהצורך לבחור ולקחת אחריות על הבחירה החופשית ועל תוצאותיה...

בסופו של דבר כל אחד יקבל ממי שליבו חפץ, וממי שנשמתו נמשכת אליו, אבל מומלץ לשאול אנשים מסביב [ודווקא לא מחבורת מעריצי הרב הקרובים] האם הרב הזה הוא אכן מקובל על הציבור, וידוע כתלמיד חכם או כאדם ירא שמיים, והאם בטוח לקבל ממנו ולהתייעץ איתו. מעל הכל להתפלל על זה - שהקב"ה יוביל אותי לרבנים הנכונים. ומקובל שתפילה על רוחניות אינה שבה ריקם".

איריס ליכטזון-אמיר: "זו שאלה ממש טובה. לבעל תשובה לוקח זמן להבין מי נגד מי. את מי שואלים בענייני כשרות ואת מי שואלים בעניינים אישיים יותר כמו בעיות עם בן הזוג או הילדים. אני חושבת שאם לומדים במסגרת ל מדרשה זה יותר פשוט – י את מי לשאול. אם גם אם שומעים הרצאה או שיעור קבוע אפשר לשואל את הרב המרצה שאלה פשוטה – עם איזה רב כדאי להתייעץ בנושא זה או אחר".

למאמרים הקודמים בסדרה:

חלק 1: איך מתחילים להתקרב ליהדות?

חלק 2: איך משתלבים בחברה תורנית?