חשיפה: יצחק נבון - הסיפור שטרם סופר

לפני כמה עשרות שנים, הוקמה רשת החינוך בנשיאותו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל. רשת חינוך זו, הצילה במרוצת השנים רבבות תלמידים מהידרדרות וכליה רוחנית, והעמידה ומעמידה דורות ישרים מבורכים.

לצורך הקמת רשת החינוך, נוצר צורך דחוף לקבל את אישורו של ח"כ יצחק נבון, שכיהן כשר החינוך בשעתו, על מנת שיעניק לרשת החדשה את הרישיון המיוחל. נתוני הפתיחה היו טובים מאוד לכאורה: שר מזרחי, שורשי, מסורתי, שנהג לפקוד את בית הכנסת בשבתות ובמועדים.

מרן הרב יוסף זצ"ל ואריה דרעי זימנו את נבון לביתו של הרב. לאחר פתיחה מנומסת שלוותה בחילופי מחמאות, ירד מרן הרב ישר לעניין: ”יצחק, אנחנו רוצים להקים רשת חינוך חדשה עבור הנוער הספרדי שלנו, ואתה חייב לאשר זאת”. תגובתו של נבון הייתה מפתיעה ומאכזבת; ”צר לי! בשום אופן לא אוכל לאשר זאת! מדובר במהלך לא בריא למערכת החינוך של המדינה. מה גם שחבריי למפלגת העבודה לא יאשרו זאת!”, הסביר.

הרב עובדיה זצ"ל לא נבהל, ובהתרגשות רבה אמר: "יצחק, שכרך הרבה מאוד אם תזכה להיות שותף להצלת הנוער. נמצא אתה בשלהי דרכך הפוליטית, וכדאי מאוד שתותיר לעצמך חותם שיזכה אותך לשכר רב ונצחי בעולם הבא”. נבון, שחשש מאוד מתגובת חבריו, למרות הכל לא השתכנע ונפרד מהרב בלי שום התחייבות למלא את בקשתו.

יצחק נבון (צילומים: יונתן סינדל / פלאש 90)

אך מרן הרב זצ"ל לא אמר נואש, ועבר מיד לצעד המעשי הבא: הוא ביקש מאריה דרעי, לבקש מנבון לבוא ולסייר באחד התלמודי תורה הבודדים שכבר הוקמו בירושלים, ללא תמיכת המדינה. בישיבת הממשלה הבאה, נצמד השר הצעיר אריה דרעי, לאזנו של נבון הוותיק והמנוסה ולחש לו: ”אני מבקש ממך לכל הפחות לבוא לסיור באחד ה‘חדרים’ שהקמנו".

בתגובה, אכזב נבון שנית: “אריה עזוב, זה מיותר! אין סיכוי שתקבלו ממני מה שאתם מבקשים, זה לא בשליטתי”. אולם דרעי לא ויתר: ”יצחק, איני מבקש דבר. בוא וראה כיצד נראה ’חדר' ספרדי מבפנים!”, הפציר בו.

נבון נעתר, והשניים קבעו מועד לסיור בתלמוד תורה ”יקירי ירושלים", השוכן במרכז הבירה. נבון חבש לראשו כיפה גדולה, ונכנס לאחת הכיתות. מכאן ואילך הכל פעל כמתוכנן: דרעי, שידע את חיבתו של נבון לפיוטים ונעימות התפילה הספרדית, סימן בידו למחנך - וזה הורה לתלמידיו לפצוח במקהלה באמירת 'שיר השירים' בנעימה ספרדית מסולסלת וחיננית.

נבון, שהושב אחר כבוד בכיסאו של המורה, הביט בהם בהשתוממות. הוא לא הצליח לכלוא את התרגשותו. הנעימה הטהורה, החזירה אותו הרחק לבית אימו וחדר הורתו, לצלילים עליהם גדל בבית אבא. לא עברו רגעים אחדים והשר פרץ בבכי שהרטיט את כתפיו. הילדים הביטו באורח המבוגר, הבוכה כילד קטן, אחוזי תדהמה.נבון ניגב את דמעותיו ולחש לאזנו של דרעי: ”זה בסדר, תמסור לרב עובדיה שיש לכם אישור!”.

בעיני רוחי, רואה אני את נשמתך, יצחק נבון המנוח, עולה ועולה לשמי מרומים, ואותה מלווים אלפי קולות מתוקים וערבים של מלאכי החן, תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא, בנעימה הספרדית האותנטית שכה אהבת: “שיר השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין לריח שמנך טובים שמן תורק שמך...".

כתוב ש"טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו", ואני שומע איך קושרים לראשך כתרים שונים, שמסתבר שלא כולם רלוונטיים ומזיזים משהו, במקום החדש בו אתה נמצא כעת, בעולם האמת, אבל אם יש משהו אמיתי שתיקח איתך לשם - זה את הסיפור הזה.

אשריך יצחק ז"ל, שזכית לסייע להצלת הדור מקלקול ואבדן ערכים. אשריך, שזכית שרבבות ילדים ספרדיים עוסקים בתורה בזכותך, ומשמרים את אותה מסורת ואותם ניגונים עליהם גדלת אתה, ואותם אהבת. בטוחני שההבטחה שקיבלת ממרן הרב עובדיה זצ"ל בשעתו, שבזכות פעולתך תזכה לשכר רב בעולם הבא - שרירה וקיימת. הוא שם כדי להמליץ טוב בעדך, הוא בלי ספק עמד וסיפר הכל, ולימד עליך זכות וסנגוריה לפני כסא הכבוד. תהי נשמתך יצחק צרורה בצרור החיים.